"הלוואה אחת יותר מדי": כך נראית ההסתבכות הכלכלית של משקי הבית בישראל

לרבים ממשקי הבית בישראל יש מינוס, הלוואות, מסגרת אשראי והחזרים חודשיים קבועים. כל עוד מצליחים "לסגור את החודש", התחושה היא שהכול בשליטה. אלא שהמציאות שונה.

"ההסתבכות הכלכלית לא מתחילה מאפס הלוואות", מסבירה שחר גז. "למשפחות רבות יש הלוואה או שתיים שהן מצליחות להתגלגל איתן. הבעיה מתחילה ברגע שלוקחים את ההלוואה האחת יותר מדי, ועוד עושים זאת בלי תכנון ובקרה".

ההלוואה הזו יכולה לממן רכב חדש אחרי תקלה, מקרר שהתקלקל, שיפוץ דחוף או חופשה משפחתית בחו"ל. "זה לא חייב להיות אירוע דרמטי", אומרת גז. "לפעמים זו פשוט החלטה לא מחושבת. לוקחים הלוואה כי יש צורך או רצון, אבל לא בודקים לעומק אם באמת יש יכולת לעמוד בהחזר".

מרגע שהחוב גדל וההחזר החודשי מתנפח, הדרך להידרדרות מהירה: המסגרת מנוצלת עד תום, חיובים מתחילים לחזור, נולדות הלוואות חדשות לסגירת המינוס - ומתחיל מעגל שקשה מאוד לצאת ממנו.

סוג נוסף של הסתבכות כמעט שאינו תלוי במשפחה עצמה: משבר חיצוני.

"החיים בישראל רצופי הפתעות", אומרת גז. "קורונה, מלחמה, פיטורים, מצב רפואי, תקופה שבה אי אפשר לעבוד - כל אחד מהאירועים האלה יכול לזעזע את ההכנסות של משק בית".

כשאין חסכונות, מספיקים חודשיים-שלושה של ירידה בהכנסה כדי להיכנס למערבולת. "במציאות של יוקר מחיה", היא מסבירה, "פער של 10,000 שקלים בחודש הופך תוך חודשיים ל-20,000 שקלים. מהר מאוד ממצים את המסגרת, ובחודש השלישי לוקחים את ההלוואה הראשונה. משם, הדרך להסתבכות קצרה".

חוסר מודעות למספרים

לצד האירועים הבלתי צפויים יש בעיה בסיסית יותר: משפחות רבות אינן מכירות את המספרים שלהן.

"כשאנחנו יושבים עם משפחות ושואלים: כמה אתם מכניסים? כמה אתם מוציאים? אחוז גבוה לא יודע לענות בצורה מדויקת", אומרת גז. "אם אתה לא יודע כמה החיים שלך עולים, אתה לא יכול לדעת איזו שכירות אתה באמת יכול לשלם, איזה רכב אתה יכול להרשות לעצמך, ואם יש לך אפשרות לעמוד בעוד החזרים".

היא מביאה דוגמה: "בן אדם מחפש דירת שלושה חדרים עם מרפסת, מעלית, קומה גבוהה. אבל האם הוא שאל את עצמו קודם מה גובה שכר הדירה שהוא באמת יכול לשלם? אנשים מתמקדים במה שהם רוצים, לא במה שהם יכולים".

אותו דבר קורה ברכישת רכב: "רכב במימון היא תופעה נפוצה בישראל. כשמפרקים את זה - 2,000 שקלים בחודש החזר, עוד 1,000 על דלק, ועוד כ-1,000 על ביטוח ותיקונים. זו הוצאה של 4,000 שקלים בחודש. הרבה משפחות לא שואלות את עצמן אם ואיך הן יכולות לעמוד בזה".

מלבד חוסר הבקרה, יש מרכיב תרבותי. "הישראלים חיים עם תחושת 'חיים פעם אחת, מי יודע מה יהיה מחר'", אומרת גז. "לטוס כל קיץ עם הילדים, לתת לכל ילד חדר משלו, להחזיק רכב גדול - כל אלה הפכו אצל רבים מ'רצון' ל'הכרח'".

ההשוואה לסביבה מגבירה את הלחץ. "אנשים מסתכלים על השכן עם הרכב החדש, על המשפחה שטסה שלוש פעמים בשנה, על הבית המשופץ - וחושבים שגם הם צריכים. מה שהם לא רואים זה את חשבון הבנק של השכן. הרבה פעמים מאחורי המראה מסתתרים מאות אלפי שקלים של חובות".

"על הנייר הם נראים מסודרים"

כדי להמחיש, גז מספרת על זוג לא צעיר, עם ילדים בוגרים שכבר אינם גרים בבית, ועם הכנסות נאות.

"על הנייר, הם נראו מסודרים", היא מתארת. "הכנסות יפות, בלי ילדים קטנים, חיים נוחים. אבל כשבדקנו את המצב - הם מיצו את המסגרת בבנק, חרגו ממנה, לקחו הלוואות כדי לסגור את המינוס. הם בעצמם לא הבינו איך הגיעו לשם".

כשנכנסו לעומק, התמונה התבהרה: "האישה עבדה במשרה חלקית, לא כי לא יכלה לעבוד יותר, אלא כי שניהם חשבו שהכול בסדר. אחרי שהבינה את המצב, היא הגדילה את המשרה והתחילה להכניס עוד כמה אלפי שקלים בחודש".

בנוסף, היו להם ביטוחים ומינויים שעלו כ-7,000 שקלים בחודש. בליווי מקצועי הם עשו התאמות והצליחו לצמצם כ-2,000 שקלים בחודש.

בקניות בסופר הם גילו שהם מוציאים 7,000-8,000 שקלים בחודש - לזוג בלבד. "הם אוהבים יין טוב, בשר איכותי וחיים טובים, וזה בסדר", אומרת גז. "אבל עצם המודעות לסכום אפשרה להם לעשות התאמות קטנות: פחות בכמויות, פחות מותגים יקרים - והם הורידו משמעותית את ההוצאה".

התוצאה: "הם עברו מתזרים שלילי לתזרים חיובי של אלפי שקלים בחודש, בלי שמבחוץ כמעט רואים שינוי. הם לא ויתרו על החיים, הם פשוט התחילו להכיר את המספרים ולהתנהל מתוך מודעות".

אם הבעיה נפוצה, למה לא כולם פונים לליווי? "קודם כל, כסף הוא הדבר הכי אינטימי שיש", אומרת גז. "אנשים יעדיפו לדבר על מה שקורה להם בחדר המיטות לפני שיפתחו בפני זר את חשבון הבנק. כסף משקף בחירות, טעויות, סדרי עדיפויות - וזה מפחיד להסתכל על זה".

בנוסף, בארגון מתעקשים על מעורבות שני בני הזוג. "כמעט בכל בית יש אחד שהוא 'על זה' ואחד שלא. אם רק אחד בתמונה והשני ממשיך כאילו כלום לא קרה - זה לא יעבוד. אז יש גם צורך להודות בפני בן או בת הזוג שהמצב לא טוב, וזה לא פשוט".

ומעל הכול - בושה. "כלפי חוץ כולם מסתדרים, כולם מטיילים, לכולם יש רכב חדש. מי שמסתבך מרגיש שזה רק הוא, כשבפועל זה רבים ממשקי הבית. אבל התחושה היא של כישלון אישי".

הלוואה כחלק מהפתרון

למרות הדגש על הסיכונים, גז מבהירה: הלוואה אינה בהכרח בעיה. "הלוואה יכולה להיות כלי מצוין כחלק מתוכנית שיקום כלכלית, אבל היא אף פעם לא יכולה להיות הפתרון היחיד. אם התזרים החודשי עדיין שלילי, הלוואה לסגירת המינוס רק מחמירה את המצב".

לדבריה יש שני כללים: הראשון - הלוואה לא מתוכננת לצריכה היא מסוכנת. "אם אני לוקחת הלוואה כדי לקנות משהו שאין לי יכולת לקנות, בלי להבין את ההשלכות - אני מכניסה את עצמי לבעיה".

השני - הלוואה מתוכננת יכולה להיות חלק מהפתרון. "אם אני בתוך תוכנית מסודרת, אחרי שכבר פתרנו את התזרים ושינינו הרגלים, ייתכן שיש מקום להלוואה שתסדיר חובות קיימים. אבל זה חייב להיות מחושב, עם בדיקה ברורה שיש יכולת החזר".

גם כשמדובר בהוצאה גדולה כמו טיסה לבר מצווה, המסר מאוזן: "כיועצת לא אמליץ לממן טיסה מהלוואה. אבל אם מישהו מחליט לעשות את זה, לפחות שיישב על המספרים. אם ההחזר יהיה 1,000 שקלים בחודש - האם באמת יש לו מאיפה להחזיר? אם כן, והוא שקלל את זה בתמונה הכוללת - זה פחות מסוכן מהלוואה שנלקחת בלי בדיקה".

ההסתבכות הכלכלית של משפחות בישראל אינה נולדת מהחלטה אחת שגויה, אלא משילוב של הרגלים, לחצים, חוסר מודעות ומציאות בלתי צפויה. גם הנגישות הגבוהה לאשראי, כאשר לא תמיד מובנות ההשלכות לטווח ארוך, תורמת לתופעה.

"כשמשק בית מבין את היכולת שלו, מכיר את ההוצאות שלו ולוקח החלטות מתוך מודעות ולא מתוך אינרציה, הוא יכול להפוך את הכיוון", אומרת גז. "לא מדובר בוויתור על החיים הטובים, אלא בשינוי נקודת מבט: לדעת מה אתה יכול להרשות לעצמך, מה מסכן אותך, ואיך אפשר לקחת שליטה על העתיד הכלכלי".