"יש עוד מאות משפחות שמתכננות לעזוב": הצעירים בקריית שמונה חוששים לעתיד העיר

יותר משנה חלפה מאז הפסקת האש בצפון, האיום הביטחוני המיידי מצד חיזבאללה הוסר - ועדיין: העיר הצפונית ביותר בישראל מתקשה להתאושש. הצעירים של קריית שמונה חוששים לעתידה של העיר - ומזהירים: "יש עוד מאות משפחות שמתכננות לעזוב".

שעון החורף והשקיעה המוקדמת של השמש מסמנים כבר תקופה ארוכה את סוף יום העסקים בקרית שמונה. המרכזים המסחריים וחנויות הרחוב עדיין רחוקים מלהשתקם אחרי המלחמה ותקופת הפינוי הארוכה, וכך מדי יום העיר מתרוקנת ממעט האנשים ברחובות כבר מהשעה ארבע אחרי הצהריים.

"כל בעלי העסקים קורסים - זה עניין של זמן"

תושב העיר מוריאל פרץ, מספר בשיחה עם N12: "אני ממש נשען על מעט לקוחות שיש, בהתחלה היה יחסית סביר ועכשיו ירידה גדולה נאלצתי לפטר עובד שהיה לי וזה אני לבד בחנות".

מוריאל בן 33 נולד וגדל בקרית שמונה ובתקופת המלחמה היה מפונה לכפר הנופש עין גב שבעמק הירדן. לפני חצי שנה הוא פתח חנות ברשת "החממה" והשקיע בה את כל חסכונותיו. "אני אוהב את המקום, רציתי להשקיע ולהתקדם. יש פה השקעה של 800 אלף שקל, החלטתי במקום לקנות בית פתחתי עסק. אבל במצב הנוכחי אם הייתי יודע שזה ככה יראה לא הייתי משקיע גם אפילו 10 אגורות".

מוריאל מטיל את האחריות על הממשלה. לדבריו, היא לא בנתה תוכנית אמיתית שתעזור לעסקים ולאנשים בעיר. "חשוב לי שלא יגיעו עוד אנשים כמוני למצב הזה. כל בעלי העסקים פה קורסים - זה עניין של זמן. החזירו אותנו ואמרו - מה שיהיה יהיה. לא דאגו לתוכנית שתשקם את העיר. זה הכי קל לומר - תחזרו".

נטע: "אין צעירים בעיר. נקודה"

נטע אוחיון בן 29 מקרית שמונה עובד בחנות קעקועים בעיר. הוא מסביר כי לעיר שאין בה אוכלוסייה צעירה אין עתיד: "אין צעירים בעיר. נקודה. אין פה צעירים, גם מי שחזר זה או מבוגרים או אוכלוסייה מוחלשת - זה משפיע על הכלכלה באופן דרמטי".

ביום שלישי הקרוב קבוצה נרחבת של תושבים ובעלי עסקים מתכוונת לצאת להפגין בתקווה שישמעו את זעקתם. "אמרו לנו תבואו ויהיה בסדר, אבל אי אפשר להסתמך על 'יהיה בסדר' כי אם המצב לא ישתפר לקראת תחילת שנת הלימודים הבאה - לא ישארו פה עוד משפחות", אומרת שירן אוחיון ממארגנות האירוע ל-N12. "אני האמנתי מההתחלה שבכלים שלובים עסקים ותושבים צריכים להילחם ביחד. אנחנו רואים שמשעה ארבע אחרי הצוהריים העיר מתה, וצריך להניע את כולם ביחד כדי להתעורר".

אוחיון מספרת כי יש היענות גדולה מצד הציבור, והיא מבהירה כי הם לא מחפשים אשמים: "אנחנו רוצים פתרונות, ולא דברים של טווח רחוק אלא משהו שיעזור לנו באופן מיידי. יש פה צעקה אמיתית של 'הצילו!', חייבים לטפל - ועכשיו".

30 אחוז החליטו לעזוב את העיר

לפי הנתונים הרשמיים של עיריית קריית שמונה 7,660 תושבים לא חזרו, מדובר בסך של 30 אחוז מתוך אלו שגרו בעיר לפני המלחמה - שהחליטו שלא לשוב. החשש הוא שבתקופה הקרובה יעזבו עוד רבים שניסו לחזור.

"מה שאפשר לעשות זה להרים את הכפפה בעיר. לייצר מדרגות של מע"מ, אנחנו אזור מוכה מלחמה וחייבים לתת הטבות", אומר פרץ. "זה יכול לבוא בדרך של מע"ם או אגרות. המטרה - להביא אוכלוסיה חדשה וחזקה לעיר, ומשם זה יכול להתקדם ולהתפתח".

פרץ מבהיר כי כל עוד אין אוכלוסיה חזקה בעיר - קריית שמונה לא תצליח להתרומם. "במצב הנוכחי אי אפשר להמשיך ככה. אני אישית יכול לעזוב, למכור את העסק ולספוג את ההפסד וללכת - אבל אני רוצה להישאר ולהתקדם כאן. יש פה משימה לאומית לפתח את העיר".

אוחיון, אחת מהמארגנות של ההפגנה הצפויה, מסבירה כי היא לא חושבת שהיא תוכל לפתור את הפלונטר: "הבעיה לא תיפתר, אבל ההפגנה תוכל לתת פתח להתחיל להביא פתרונות. כולם יודעים מה קורה בעיר אבל קשה להם לדבר על זה. יש עוד מאות משפחות שמתכננות לעזוב פה".

נתונים שנאספו במרכז המידע והמחקר של הכנסת, לבקשת יו"ר הוועדה המיוחדת לענייני צעירים, ח"כ נעמה לזימי העלו תמונה קודרת שלפיה אחוזים ניכרים מהצעירים נטשו את אזור הגליל העליון לאחר המלחמה.

חה"כ לזימי: "שיעור הצעירים המועסקים במשרות לא קבועות וזמניות גבוה משמעותית מהממוצע הארצי, מה שמעמיק פערי שכר וחוסר ביטחון תעסוקתי. זו ארכיטקטורה של עוני ושל הגירה החוצה של צעירים מהאזור. אם המדינה באמת רוצה לשקם את הצפון, היא חייבת לשים את תעסוקת הצעירים בנפת צפת בפרט ובמחוז הצפון כלל בראש סדר העדיפויות: בהכשרות מקצועיות, בתחבורה, בתיירות, בהייטק ובתעסוקה ציבורית. בלי אופק עבודה אמיתי ואיכותי לצעירים, כל דיבור על שיקום הצפון יישאר סיסמה ריקה".