באוצר טוענים: קבלת דרישות התקציב של מערכת הביטחון תחייב העלאת מיסים

המחלוקת על גובה תקציב הביטחון לשנה הבאה מציבה סימן שאלה גדול סביב הצעת תקציב 2026 שהעביר משרד האוצר לשרים. לחדשות 12 נודע כי המספרים המעודכנים מציבים פער עצום של 51 מיליארד שקל בין 93 מיליארד השקלים שמשרד האוצר מוכן להקצות ובין דרישות משרד הביטחון, שעומדות כעת על 144 מיליארד שקל. גורמים באוצר אומרים כי היענות לדרישות התקציב של מערכת הביטחון פירושה שבמקום לקצץ במיסים למעמד הביניים - הממשלה תידרש להעלות מיסים.

עוד בנושא ב-N12:

• האוצר מציע: הקלה במס הכנסה - למשתכרים מעל לסכום הזה
• סמוטריץ' חשף: הפער בין ההבטחה להורדת מיסים - והמציאות
• הודעת חברת דירוג האשראי S&P חשפה את הבלוף של סמוטריץ'

במערכת הביטחון אומרים כי 93 מיליארד השקלים שהאוצר מבקש להקצות לא מכסים את הוצאות הביטחון השוטף (בט"ש) המוגבר, שעדיין צפויות להיות משמעותיות ב-2026. יחד עם תשלומים שהמדינה עדיין חייבת למשרתי המילואים עבור 2025 שני סעיפים אלה נאמדים ב-37 מיליארד שקל, לפי גורמים במערכת הביטחון.

על סכום זה, כך נטען, יש להוסיף עוד 7 מיליארד שקל הנדרשים לכיסוי הוצאות המבצע לכיבוש העיר עזה (מרכבות גדעון ב') ו-7 מיליארד שקל נוספים עבור היערכות לאירועים ביטחוניים מורכבים ומקרים חריגים - מה שלפי הערכות משמעותו סבב לחימה נוסף מול איראן.

הפער הענק בין הצדדים מעמיד בספק את רצינות הצעת התקציב שהציג שר האוצר בצלאל סמוטריץ' - מה שעולה בקנה אחד עם הרושם שיצרה מסיבת העיתונאים שערך משרדו בשבוע שעבר להצגת עקרונות תקציב 2026. במסגרת האירוע חזרו בכירי האוצר שוב ושוב על מסרים לפיהם במקום להפנות עוד כספים לתקציב הביטחון - על מערכת הביטחון לייעל את ההתנהלות התקציבית שלה.

ההצעה שהוצגה כוללת גירעון בשיעור של 3.2%. תוספת של 51 מיליארד שקל לתקציב תגדיל את הגירעון ב-2.5% לשיעור של 5.7% - מה שיגדיל עוד יותר החוב הממשלתי.

מפנקים את משרתי הקבע או פוגעים בהם?

על רקע המחלוקת הבסיסית סביב תקציב הביטחון ל-2026 מתנהל כעת מאבק נוסף סביב תנאי משרתי הקבע. מוקדם יותר היום הופצה הודעה משותפת בשם ראש הממשלה, שר הביטחון, שר האוצר וצה"ל שכותרתה החלטה להקצות 3.25 מיליארד שקל "לחיזוק מעמד משרתי הקבע" לשנים 2029-2025. לפי ההודעה, הסכום נועד לממן שורה של מענקים, הטבות ברכישת דירה ומימון לימודים, הרחבה של קרן הסיוע וצעדים נוספים.

למעשה, ההחלטה היא המשך של החלטות קודמות שהתקבלו בעבר לסיוע למשרתי הקבע, ונכללו בין היתר בוועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון ובתוכנית הרב-שנתית שגובשה עוד לפני מלחמת 7 באוקטובר. במובנים רבים נראה כי ההחלטה מגיעה על רקע מעין תחושת קיפוח בקרב משרתי הקבע על רקע ההטבות המרובות שהוענקו למשרתי המילואים בשנתיים האחרונות.

אלא שההחלטה על תקצוב הטבות למשרתי הקבע מגיעה לאחר שבסוף השבוע דיווחנו שמשרד האוצר מבקש להחיל צמצום דרמטי בהטבות שניתנות למשרתי הקבע. הצעת תקציב 2026 כוללת שורה של מהלכים לקיצוץ בהטבות אלו.

השינוי הדרמטי ביותר הוא כרסום הדרגתי אך חריף בחופשת השחרור (חודשי הסתגלות) הניתנת למשרתי הקבע בצה"ל, ושאומצה גם במשטרה, בשב"ס, בשב"כ ובמוסד. לפי ההצעה, חופשת השחרור תקוצר בהדרגה עד לביטולה הסופי בשנת 2030.

הצעות נוספות בתקציב 2026 לביטול הטבות לאנשי הקבע:

• ביטול תוספת השכר הניתנת לאנשי כוחות הביטחון בשווי גילום המס של השימוש ברכב פרטי צמוד (ליסינג) החל מ-1 בינואר 2026.
• לבטל את הטבות הנופש השונות המוענקות לכוחות הביטחון עבור כלל המשרתים והעובדים החל מ-1 בינואר 2026 - למעט עבור מערך הלוחמים בצה"ל ומקביליהם ביתר כוחות הביטחון.
• ביטול הפטור מקיזוז של מענק הפרישה לזכאי פנסיה תקציבית מתקרת ההון הפטורה ממס.
• הפסקת תשלום קצבת פנסיה מלאה לגמלאי כוחות הביטחון הזכאים לפנסיה תקציבית שחזרו להיות מועסקים על ידי מעסיק שהוגדר על ידי הממשלה כ"קופה ציבורית".

גורמים במערכת הביטחון ששוחחו עם חדשות 12 טוענים כי הצעת האוצר לצמצם את ההטבות הניתנות לאנשי הקבע לא תואמה מראש. למעשה, הם טוענים כי מדובר במיחזור של הצעה שבאוצר ניסו לקדם גם במסגרת תקציב 2025.

לטענת אותם גורמים, תמוה איך ביד אחת משרד האוצר מבקש להיטיב עם אנשי הקבע באמצעות אותה תוכנית הטבות "לחיזוק מעמד משרתי הקבע" - כשבמקביל הוא מבקש לנצל את תקציב 2026 כדי לקדם פגיעה בתנאים הניתנים להם.