"מטרה ברורה לתעדף את הציבור החרדי": האם תבחיני הסיוע נתפרו מראש?

אפליה נגד הציבור הלא חרדי? התנועה לאיכות השלטון טוענת כי התבחינים שקבעה המדינה למתן סיוע בהלוואות לדיור לחסרי דירה מפלים לטובה את הציבור החרדי - ובכך מפלים לרעה את שאר הציבור הישראלי. לפי התנועה, "התבחינים הקיימים מעניקים יתרון בלתי מוצדק למבקשים שנולדו למשפחות מרובות ילדים או שנישאו בגיל צעיר".

הטענות מובאות במכתב ששלחה היום (שני) התנועה לשר הבינוי חיים כץ, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' והיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, ושעיקריו מובאים כאן ב-N12 לראשונה. לפי התנועה לאיכות השלטון, התבחינים הנוכחיים "מתעדפים באופן לא ענייני ומפלה את המגזר החרדי, תוך שימוש בלתי סביר ובלתי חוקי במשאבי הציבור".

מה הן ההלוואות לדיור שמעניקה המדינה?

משרד הבינוי והשיכון מעניק סיוע בהלוואות לדיור למשפחות חסרות דירה על בסיס מערכת ניקוד. ככל שצוברים יותר נקודות, כך גדל סכום ההטבה. התבחינים העיקריים לצבירת הנקודות הם:

• מספר שנות הנישואין.
• מספר הילדים.
• מספר האחים והאחיות של כל אחד מבני הזוג.

התבחינים הללו נקבעו בשנת 1999 בעקבות המלצות ועדת גדיש, שהמליצה על קביעת תבחינים קבועים שיעידו על מצב כלכלי הדורש סיוע ממשלתי. התנועה לאיכות השלטון כותבת כי "עיון בתבחינים אלה מעורר חשש משמעותי שהם נקבעו במטרה ברורה לתעדף את הציבור החרדי בקבלת הלוואות, וממילא במבחן התוצאה הציבור החרדי נהנה מן ההטבה באופן בלתי מידתי ביחס לחלקו באוכלוסייה".

לפי ניתוח שערך מרכז המידע והמחקר של הכנסת, ב-2022 חולקו 1.2 מיליארד שקל בהלוואות לזכאים. לפי דיווחי משרד האוצר, גובה ההלוואה הממוצע שחילקה המדינה במסגרת תוכנית ההלוואות הסטנדרטית (שלא מיועדת לאוכלוסיות, צורות התיישבות או יישובים ספציפיים) עמד על כ-93 אלף שקל ב-2021.

מה הבעיה בתבחין מספר האחים?

לפי התנועה לאיכות השלטון, תבחין מספר האחים הוא הבעייתי ביותר. המכתב מציין שבשנים 2023-2021 רמת הפריון של האישה החרדית עמדה על 6.48 ילדים לאישה, לעומת 3.7 ילדים לאישה דתית, 2.8 לאישה מסורתית-דתית ו-1.9 ילדים לאישה חילונית. המשמעות: חרדי ממוצע נולד למשפחה עם פי שלושה ילדים לעומת חילוני ממוצע, ובכך צובר פי שלושה נקודות בתבחין זה.

התנועה טוענת שהתבחין "אינו מהווה אינדיקציה מהימנה למצב כלכלי נמוך - הוא אינו מגלם את מצבם הכלכלי של האחים, רמת התמיכה המשפחתית לה הם זקוקים, הכנסתה ונכסיה של המשפחה". לפי התנועה, "משפחות מרקע סוציו-אקונומי גבוה עשויות לזכות בסובסידיה של עשרות אלפי שקלים ללא הצדקה עניינית", בעוד משפחות במצב כלכלי קשה לא יזכו לסיוע בגלל קריטריון שרירותי.

המכתב מעלה גם תהיות: למה אחים שנפטרו נכללים במניין האחים בתבחין? למה רק אחים בעלי אזרחות ישראלית נחשבים? אם הרציונל הוא תמיכה כלכלית במשפחה מורחבת, השאלות הללו מערערות לטענת התנועה את ההיגיון שמאחורי התבחין.

מה הבעיה בתבחין שנות הנישואין?

תבחין מספר שנות הנישואין מעלה בעיות דומות. לפי המכתב, גיל הנישואין הממוצע בקרב גברים חרדים שנישאו לראשונה בשנת 2022 היה 22.5 שנה, לעומת 28.9 בקרב גברים יהודים שאינם חרדים. הפער דומה גם בקרב נשים: 21.5 לעומת 27 שנים. זוג חרדי שמבקש סיוע בגיל 35 כבר צבר בממוצע 13 שנות נישואין, לעומת זוג לא-חרדי שצבר כ-7 שנים בלבד.

התנועה טוענת כי "קשה למצוא הצדקה לרלוונטיות של מספר שנות הנישואין לגובה ההטבה הניתנת... הוא אינו מצביע על מצבם הכלכלי של המבקשים או על צורכיהם".

התקדים המשפטי בבסיס הטענות

המכתב מסתמך על פסק דין מ-1998, שבו בג"ץ פסל תבחינים דומים למתן סיוע בשכר דירה. התנועה מדגישה שבפסיקה הוכר שתבחינים שנראים שוויוניים על פניהם עשויים להיות "תפורים למידותיה" של קבוצה מסוימת. השופט מישאל חשין קבע אז כי "הקריטריונים החדשים אינם דוברים אלינו אמת, באשר ייעודם מעיקרם היה – וזה אף פועלם – להיטיב עם מי שתורתו אומנותו תוך הפלייתם לרעה של סטודנטים". הוא הוסיף שהפליה כזו "בחלוקת משאבי הציבור הינה בלתי נסבלת, ובית-משפט לא יתיר לאששה ולהותירה על מקומה".

התנועה מדגישה שגם אם התבחינים לא נקבעו במכוון כדי להפלות, די בתוצאה המפלה כדי לבטלם: "עילת ההפליה המנהלית לא דורשת להוכיח כי הרשות פעלה באופן מפלה במכוון, אלא רק שהתוצאה בפועל יוצרת מצב מפלה".

התנועה דורשת מהשרים לעדכן את התבחינים עד ה-31 בדצמבר כך שיבטיחו שהזכאות תיקבע "בהתאם לצרכים כלכליים ממשיים", ומאיימת בצעדים משפטיים.