היועץ הפיננסי ישלם מאות אלפים בגלל שלא מנע מבעל עסק להקים אותו

הפסיקה בקצרה: ביהמ"ש חייב יועץ פיננסי לפצות בעל עסק שקרס בכ־640 אלף שקל בתוספת 100 אלף שקל הוצאות משפט, לאחר שקבע כי היה על היועץ לייעץ לו שלא לפתוח את העסק מלכתחילה.

התובע, בעל ניסיון קודם בניהול מכבסה, ביקש להקים מכבסה חדשה. לאחר שנחשף לפרסומי יועץ כלכלי־פיננסי בפייסבוק, נפגש עימו. בפגישה העריך התובע, כי שיפוץ המבנה שישכור יעלה כ־150 אלף שקל. הנתבע הסכים ואף ציין כי קיים צורך במכבסה נוספת באילת. כעבור יומיים חתמו על הסכם ליווי, שבו התחייב התובע לשלם לנתבע 20 אלף שקל תמורת שירותים הכוללים בדיקת היתכנות להקמת העסק.

הנתבע הכין תוכנית עסקית שבה הוערכה ההשקעה הנדרשת בכ־300 אלף שקל, בתוספת הוצאות שוטפות של כ־17 אלף שקל. כאשר אמון התובע ביועץ גבר, חתמו על הסכם נוסף, ולפיו יקבל היועץ תשלום חד"פ של 25 אלף שקל, עוד 2,000 שקל לחודש וכן עמלה בשיעור של 7% מהמחזור (מהכנסות מעל 100 אלף שקל בחודש).

בהמשך, בעקבות המלצות היועץ ודרישות כספיות, נאלץ התובע ליטול הלוואות של מאות אלפי שקלים מבנקים ומהורי אשתו. גם לאחר שהמכבסה החלה לפעול נאלץ ליטול הלוואות לתשלום משכורות ולכיסוי חובות. לטענתו, חלק ניכר מהכסף הועבר לנתבע, תוך שהוא נותר עם חובות כבדים. לבסוף העסק קרס ונסגר.

בתביעה שהגיש התובע נגד היועץ בהיקף של כ־2 מיליון שקל, הוא טען לתרמית, חוסר תום לב, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט. הנתבע טען, כי פעל כמוסכם בין הצדדים, וכי כישלון העסק נובע מהחלטות התובע וכתוצאה מניהולו הכושל.

השופטת ליאורה אדלשטיין קבעה כי "הקמת עסק, שעלות הקמתו הריאלית (כפי שהתברר) עולה על חצי מיליון שקל, כאשר היזם (התובע) מסוגל להביא מהונו הפרטי כ־10% בלבד ואף למטה מכך - כמתברר, וכל היתר מבוסס על חובות או הלוואות נושאי ריבית… דינה כמעט ודאי לכישלון. לו היה הנתבע פועל כיועץ סביר, זהיר והגון, היה עליו להציב בפני התובע תמרור 'עצור' כבר בשלב הראשוני. לו היה עושה כן, התובע לא היה משקיע כל סכום".

עוד הוסיפה, כי משהנתבע הציג מצג־שווא לא זהיר של עלויות נמוכות והיתכנות עסקית, האחריות לקריסה הכלכלית רובצת בעיקר לפתחו. זאת, חרף הטעויות של בעל העסק, שנעשו בעיקרן לאחר שהעסק כבר נפתח.

משמעות הפסיקה: יועץ פיננסי אמור לזהות היעדר היתכנות כלכלית של עסק עתידי, ולהמליץ ללקוח שלא להקים את העסק במקרים המתאימים

מספר תיק: ת"א 5267-10-19

הידיעה פורסמה במקור באתר גלובס