הרשות עולה להתקפה נגד הונאות המשפיענים: נזק של מיליארדי שקלים

ההבטחה נשמעת מפתה מדי כדי להתעלם ממנה. תשואה גבוהה בלי סיכון, הזדמנות חד פעמית שנסגרת עוד רגע, ומישהו שמוכן אפילו "להחזיר את הכסף" אם זה לא יעבוד. בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז פריחת הרשתות החברתיות והפרסום הממומן, יותר ויותר ישראלים נתקלים במסרים כאלה. חלקם מתפתים. אחרים משלמים מחיר כבד. עכשיו הרשות לניירות ערך מחליטה לצאת מהחדרים הסגורים אל הפריים טיים, ולהגיד בקול רם: זו הונאה.

על רקע העלייה במודעות הציבור להשקעות וההשתתפות הגוברת של ישראלים בשוק ההון, מזהים ברשות לניירות ערך קפיצת מדרגה מדאיגה בתחכום ההונאות. לא עוד מיילים עילגים מ"נסיך ניגרי", אלא קמפיינים מלוטשים, סרטונים, מודעות ממומנות והתחזות לדמויות מוכרות ואמינות. "לצד העלייה המבורכת בהשקעות, אנו עדים גם להתפתחות טכנולוגית שמקילה על הונאות משקיעים, כולל שימוש בבינה מלאכותית", אומר יו"ר הרשות, עו"ד ספי זינגר. "בשנה האחרונה טיפלנו בהונאות בהיקף מצטבר של מיליארדי שקלים".

התגובה של הרשות היא קמפיין הסברה רחב תחת הכותרת "שימו לב לדגלים האדומים". את הקמפיין מובילה השחקנית נלי תגר, בדמות שמכנה את עצמה "מריחת הונאות", ומספרת לצופים איך השיטות הישנות פשוט עברו מיתוג מחדש. משיטות פירמידה והרצות מניות, דרך מיילים מזויפים ועד לעידן שבו קליק אחד על מודעה בפייסבוק יכול להכניס אדם לקבוצת וואטסאפ "סודית" שמבטיחה לו את המכה של החיים.

במרכז הקמפיין מוצגים ארבעה סימני אזהרה ברורים. הבטחת תשואה גבוהה ללא סיכון. לחץ להשקיע מיד לפני שההזדמנות "נעלמת". הבטחה להחזר כספי במקרה של הפסד. והכלל הישן שעדיין עובד מצוין: אם זה נראה טוב מדי מכדי להיות אמיתי, זה כנראה לא אמיתי. הקמפיין ישודר בטלוויזיה ברצועת "דקה ל-8" ויופץ בדיגיטל למשך שבועיים, כחלק ממאמץ רחב לצמצום הונאות משקיעים.

אבל ההסברה היא רק שכבה אחת במאבק. מאחורי הקלעים מפעילה הרשות גם כלים של פיקוח, אכיפה אזרחית ופלילית וצעדים רגולטוריים. לאחרונה, למשל, הושלמה חקירה בחשדות להונאת משקיעים בקבוצת וולת'סטון, לקראת העברת התיק לפרקליטות. במקביל פועלת הרשות ליישום מנגנון אימות וזיהוי על פרסום ממומן ברשתות החברתיות, שיחייב את הפלטפורמות לאמת את זהות המפרסם ויקשה על נוכלים, בעיקר מחו"ל, שמתחזים לישראלים.

"הגנה על ציבור המשקיעים עומדת בלב העשייה שלנו", אומרת סיון כרמון, סמנכ"לית דוברות וחינוך פיננסי ברשות לניירות ערך. "חינוך פיננסי לא יכול להסתכם רק בלימוד איך להשקיע נכון. הוא חייב לכלול גם את היכולת לזהות סכנות ולהימנע מהן. ההונאות הפכו לנפוצות ומתוחכמות יותר, במיוחד ברשתות החברתיות, ואנחנו רוצים לצייד את הציבור בכלים מעשיים לזיהוי מוקדם".

העיתוי של הקמפיין אינו מקרי. בשבועות האחרונים שוב צפה ברשתות תופעה מוכרת: מודעות ממומנות וקבוצות וואטסאפ שמתחזות למשפיענים כלכליים מוכרים ומבטיחות "מניות חמות" עם תשואות פנטסטיות. מאחורי ההבטחות הללו מסתתר לעתים קרובות מנגנון פלילי ותיק בשם Pump and Dump, הרצת מניות שבה הנוכלים יוצרים ביקוש מלאכותי למניה קטנה, מוכרים בשיא ומשאירים את המשקיעים הקטנים עם ההפסדים.

מי שנפגעים לא רק כספית הם גם אותם משפיענים ועיתונאים שדמותם נגנבת לצורכי ההונאה. הם מוצאים את עצמם מוצפים בפניות, נאלצים להזהיר שוב ושוב את העוקבים, ומרגישים שהפלטפורמות החברתיות לא עושות מספיק כדי לעצור את התופעה. ברשות לניירות ערך מודעים לביקורת הזו ומנסים, באמצעות רגולציה ולחץ על הרשתות, לצמצם את מרחב הפעולה של המתחזים.

השורה התחתונה של הרשות ברורה. בעולם שבו כל אחד יכול להיראות כמו מומחה השקעות וכל מודעה נראית מקצועית ומשכנעת, האחריות של הציבור לגלות חשיבה ביקורתית גדולה מתמיד. לשאול שאלות. לבדוק מי עומד מאחורי ההבטחות. ולהרים דגל אדום בכל פעם שמישהו מבטיח כסף קל ומהיר. כי כמו שמזכירים ברשות, בשוק ההון אין קיצורי דרך. מי שמבטיח כאלה, כנראה לא עובד בשבילכם.