חוק הג'ובים של אמסלם מבוסס לכאורה על הדוח של פרופ' מידני - אז למה הפרופ' עצמו מתנגד לו?

אם רציתם הוכחה שמבחינת הקואליציה לפחות המלחמה נגמרה, קיבלנו אותה בישיבת ועדת השרים לחקיקה ביום ראשון. הממשלה אישרה בתחילת השבוע את חוקי הג'ובים החדשים ובשורה התחתונה: הפוליטיקאים יוכלו למנות כמעט ללא פיקוח את מי שהם רוצים לתפקידים הכי בכירים ורגישים - גם אם אין להם את הכישורים המתאימים.

במוקד המהלך שתי הצעות חוק שהגישו חברי כנסת מהליכוד, שמהדקות את השליטה של הממשלה במינויים הפוליטיים. "אנחנו רוצים משילות, אנחנו רוצים שופטים שלנו בעמדות שלנו", אמר השר דודי אמסלם. "אנחנו רוצים דיפ סטייט שמאמין בעמדות שלנו".

ההצעה שהגיש חה"כ אושר שקלים תאפשר מינוי לתפקידים בכירים בשירות הציבורי, ללא מגבלות וללא צורך בוועדה מייעצת. לעומת זאת, ההצעה שהגיש חה"כ אביחי בוארון יחד עם השר אמסלם תבטל את נבחרת הדירקטורים ותקל על מינויים פוליטיים בחברות ממשלתיות.

הצעת החוק שתקל על השרים למנות את מי שהם רוצים כדירקטורים בחברות הממשלתיות, מבוססת לכאורה על ועדה בראשותו של פרופ' אסף מידני, שמונתה בידי אמסלם. חה"כ בוארון טוען שההצעה מבוססת על הדוח של מידני - אלא פרופ' מידני עצמו, חוקר מדיניות ציבורית ומשפט ציבורי וחבר המועצה להשכלה גבוהה, לא תומך במהלך, וזה בלשון המעטה.

"הממשלה תשתלט על המערכות הציבוריות"

"בסופו של דבר, נבחרת הדירקטורים הסלילה קבוצה מאוד הומוגנית, שפחות משקפת את רבדי החברה השונים", הבהיר. עם זאת, למרות שהתנגד לשיטת הנבחרת, קשה לומר שהוא תומך בחלופה שמקדמת הצעת החוק הנוכחית. "הצעת החוק הזו לקחה דברים שקל לקחת מהוועדה שלנו, אבל את ההגבלות היא בחרה שלא לקחת", הבהיר בשיחת עם "המהדורה המוקדמת".

"זה לוקח אותנו למקום שבו הרשות המבצעת יכולה להשתלט על מערכות ציבוריות. המינויים יהיו מינויים שהם לא מקצועיים, ויש כאן סממן מאוד גדול לשחיתות ולדרדור של טוהר המידות", טוען מידני. בין היתר, הצעת החוק מבטלת את כל ההליך התחרותי לבחירת דירקטורים, פוגעת בעצמאות הוועדה שבוחנת את איכות המועמדים ושוללת את תנאי הסף הקשיחים למינוי דירקטורים.

לדברי מידני, ההצעה שמקדמת הממשלה בנוסחה הנוכחי יש בה "כדי לפגוע בליבה הדמוקרטית של ישראל". הוא מצביע על שלושה תחומים מקצועים שבהם יש לטענתו לתקן את היוזמה בהתאם להמלצות הוועדה בראשותו:

• היעדר קריטריונים קשיחים למינוי דירקטורים ויו"ר דירקטוריון.
• זילות של ועדת דותן לבדיקות המינויים עצמם.
• הגשמת הגדרת הזיקה הפוליטית. 

אם ההצעה תעבור, היא תקל גם על מינוי מקורבים ואנשים פוליטיים לחברות ממשלתיות. "להחזיר את כל תרבות הג'ובים המושחתת תגרום לנו נזק של מיליארדים גדולים, שיגרמו לכך שנשלם יותר מיסים או שנקבל פחות שירותים", מוסיף אורי יוגב, יו"ר קרן התשתיות אלומה ולשעבר הממונה על רשות החברות ויזם נבחרת הדירקטורים.

חה"כ בוארון ניסה להגן על הצעת החוק, ואף הביא טיעון אישי – שאולי הוא המפתח לכל: "אני חייב לומר לך - לי יש שני תארים במשפטים ועוד ידע נרחב בניהול וביזמות, נאמר את זה ככה, ואני לא עברתי את הסף של נבחרת הדירקטורים".