האוצר התנגד, אבל רשות מקרקעי ישראל מתעקשת: אפשר לחלק קרקעות למילואימניקים

ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) טוענים כי אפשר להעניק למשרתי המילואים עדיפות בחלוקת קרקעות לבנייה עצמית, כפי שהבטיח שר האוצר בצלאל סמוטריץ' "100% מהמגרשים - למילואימניקים!". עמדת רמ"י עומדת בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי של משרד האוצר עצמו. הנימוק של רמ"י: זה לא באמת יהיה 100% מהמגרשים.

במכתב ששלחה היום (שלישי) רמ"י למשרד היועץ המשפטי לממשלה היא טוענת שהמהלך של מתן עדיפות למשרתי המילואים לא סותר את חובת השוויון. הסיבה, כפי שניסח זאת יועמ"ש רמ"י: ההקצאה למשרתי מילואים תהיה מוגבלת רק ליישובים באזורים מסוימים ולתקופה קצובה עד 2029. לפי עמדת רמ"י, מדובר בעדיפות זמנית ומקומית שמאזנת בין תגמול למשרתי מילואים לבין זכויות האזרחים האחרים.

ביולי האחרון הבטיח סמוטריץ' להעניק למשרתי מילואים זכות בלעדית להתמודד על מגרשים במכרזי קרקע. במכתב ששלח לשר הבינוי והשיכון חיים כץ דרש סמוטריץ' לעדכן את מדיניות הקרקעות של המדינה כך שתתאפשר הקצאה של עד 100% מהמגרשים במכרזי הרשמה והגרלה לחיילי מילואים ולנכי צה"ל.

אבל המהלך נתקל בחומה: הייעוץ המשפטי של משרד האוצר התנגד להחלטה. במכתב ששלח היועץ המשפטי של משרד האוצר עו"ד דודי קופל מוקדם יותר החודש, הוא הזהיר מפני "קשיים משפטיים ניכרים" בהחלטה ואף ביקש מהיועצת המשפטית לממשלה להורות לרמ"י שלא לבצע "פעולות בלתי הפיכות" עד שהעניין יוכרע.

למה יועמ"ש האוצר מתנגד להעדפה?

לפי מכתב יועמ"ש האוצר, הקצאה של 100% מהמגרשים לקבוצה מסוימת פוגעת בזכות לשוויון ובעיקרון של "צדק חלוקתי" - כלומר, חלוקה הוגנת של משאב ציבורי מוגבל. המכתב מדגיש שמקרקעין הם משאב נדיר במחסור, ושנעילת השערים בפני כלל הציבור היא בעייתית.

בנוסף, קופל טען שלא ברור אם למועצת מקרקעי ישראל יש בכלל את הסמכות החוקית לקבוע הסדר כזה ללא חקיקה ראשית, ושההחלטה התקבלה בלי שנבחנו חלופות שפוגעות פחות בציבור הרחב - למשל, מתן תמריצים כספיים למילואימניקים לרכישת דיור או הענקת עדיפות חלקית במקום מוחלטת.

עמדת הייעוץ המשפטי באוצר אף מתריעה מפני השלכות רחבות יותר: אם אנשים שאינם משרתי מילואים - מסיבות לגיטימיות כמו בעיות בריאות או שירות אזרחי - לא יוכלו בכלל להתמודד על קרקע ביישובים מסוימים, זו פגיעה בכבוד האדם ובחופש הבחירה שלהם. יועמ"ש האוצר הוסיף שהחלטות דומות שקיבלה מועצת רשות מקרקעי ישראל לגבי הקצאות ליישובי הדרוזים והצ'רקסים מעוררות קשיים משפטיים דומים.

למה ברמ"י סבורים שזה אפשרי?

במכתב ששלח היום היועץ המשפטי של רמ"י עו"ד אריאל צבי למשרד היועצת המשפטית לממשלה, הרשות טוענת שההחלטה כן חוקית ומידתית - בעיקר כי היא לא באמת מקצה 100% מכל הקרקעות למילואימניקים. לפי עמדת רמ"י, ההקצאה תחול רק על מספר מוגבל של יישובים באזורים ספציפיים: צפון, חיפה ודרום שאינם "אזורי עדיפות לאומית", וכן על הרחבות יישובים חקלאיים במרכז ובירושלים.

לטענת רמ"י מדובר ביישובים שבהם למדינה יש אינטרס לעודד התיישבות ושבחלקם יש "בעיית שיווק ממושכת" - כלומר, קשה למכור שם קרקעות בכלל. בנוסף, ברמ"י אומרים שההסדר מוגבל בזמן ויהיה בתוקף רק עד סוף 2029, כלומר כארבע שנים וחצי.

עו"ד צבי מנסח את הדברים בזהירות במכתבו: "אין המדובר בהחלטה המגבילה את הקצאת הקרקע למשרתי מילואים בלבד – אלא בהענקת עדיפות מלאה להם במכרזי קרקע מסוימים. אף לאחר מתן עדיפות זו עשויים להיוותר מגרשים שיוקצו לציבור הרחב".

הייעוץ המשפטי של רמ"י מדגיש שמדובר ב"הסדר נקודתי" ולא במדיניות כללית, וש"זמניותו של ההסדר" והיקפו המוגבל הופכים אותו למידתי. "גם אם קיימת פגיעה בשוויון, הרי שלעמדתנו מדובר בפגיעה מידתית", כתב צבי. לטענתו, יש הצדקה ראויה למתן עדיפות למשרתי מילואים בשל תרומתם לביטחון הלאומי, במיוחד על רקע מלחמת "חרבות ברזל" שנמשכת כשנתיים.

רמ"י גם מסתמכת על כך שבעבר בתי המשפט הכירו בכך שמותר לתת עדיפות לקבוצות מסוימות - כמו נכים, עולים חדשים או משרתי צבא - כל עוד זה נעשה באופן מידתי. לפי הרשות, שילוב השיקול של שירות מילואים "משקף צדק חלוקתי מהותי", כי הוא מעניק עדיפות בקבלת משאב ציבורי לאוכלוסייה שתורמת תרומה ממשית למדינה.

בנוסף, רמ"י טוענת שגם אם יוקצו 100% מהמגרשים במכרזים מסוימים למילואימניקים, זה לא מונע שיווק של דירות בדרכים אחרות - למשל, בתוכנית "מחיר מטרה" או במכרזים אחרים באותם יישובים או במקומות אחרים. כלומר, לטענת הרשות, זו לא נעילה מוחלטת של השוק.

המכתב של רמ"י גם מציין שההחלטה מתבססת על החלטות ממשלה קודמות שהנחו את משרדי הממשלה לקדם הטבות למשרתי מילואים, ושהיא עומדת בתנאים של תקנות חובת המכרזים שמאפשרות פטור ממכרז לטובת קבוצות מיוחדות.

עם זאת, הרשות הציעה פשרה אפשרית: "ניתן להציע כי בתוך פרק זמן שיוגדר, המועצה תשוב ותדון בהסדר שבסעיף זה, על מנת לבחון את השלכותיו ואת המשך הצורך בו". כלומר, אולי אפשר להתחיל את התוכנית ולבדוק אותה שוב בעוד זמן מה.