בחסות המלחמה: מכונת הג'ובים של הממשלה מגבירה את הקצב

נתונים חדשים שמתפרסמים היום (רביעי) חושפים את ההיקף הגדול של המינויים הפוליטיים שקידמה הממשלה הנוכחית בחסות המלחמה - ואת שיטת העבודה שמאפשרת לכאורה למי שנפסלו בחברה אחת להתקבל בכל זאת לחברה אחרת. הנתונים נחשפו הודות לבקשת חופש מידע שהגישה התנועה לחופש המידע והתפרסמו לראשונה בדה מרקר.

לפי הנתונים, מ-2022 ועד ספטמבר 2025, ועדת דותן - הוועדה לבחינת מינויים בחברות ממשלתיות - קבעה ב-38 מקרים שלמועמדים לדירקטוריונים יש זיקה פוליטית. מתוכם, 27 מועמדים אושרו למרות הזיקה הפוליטית, ורק 11 מועמדים נפסלו.

ועדת דותן מאפשרת לשרים לקבל חוות דעת מקדמית לפני הגשת מועמדויות רשמיות. המקרים הרבים של פסילת מועמדים מעידים לכאורה על התעקשות של השרים למנות מועמדים לא מתאימים גם לאחר שקיבלו מראש חוות דעת שלילית.

כפול מינויים מבממשלה הקודמת

הנתונים מציגים פער משמעותי בין היקף קידום המינויים הפוליטיים בין הממשלה הנוכחית לממשלת בנט-לפיד שקדמה לה. כך, בשנת 2022, בעת הכונת הממשלה הקודמת קבעה הוועדה זיקה פוליטית רק ב-6 מקרים. לעומת זאת, בכהונת הממשלה הנוכחית, מתחילת 2023, נרשמו 32 מקרים כאלו.

בשקלול הפרש תקופות הזמן, מספר המועמדים הפוליטיים לדירקטוריונים ממשלתיים בממשלה הנוכחית כפול מזה של קודמת. עיקר המינויים הפוליטיים נעשו בזמן המלחמה.

מי השרים המובילים במינויים פוליטיים?

משרד האנרגיה הגיש את מספר המועמדים הגבוה ביותר עם זיקה פוליטית: 9 מועמדים בתקופת השרים ישראל כ"ץ ואלי כהן. אחריו משרד הביטחון עם 7 מועמדים פוליטיים בתקופת השרים יואב גלנט וישראל כ"ץ. במקום השלישי מדורגים יחד משרד הבינוי והשיכון ומשרד הגנת הסביבה: 6 מועמדים כל אחד. במשרד הגנת הסביבה כל המועמדים הפוליטיים הוגשו תחת הכהונת השרה עידית סילמן.

מבחינת היקף כלל המועמדויות לדירקטוריונים, משרד התחבורה מוביל עם כ-100 מועמדויות, 72 מהן בתקופת השרה מירי רגב. רגב גם מחזיקה בשיא נוסף: 11 מועמדים שהגישה נפסלו על ידי הוועדה. אחרי משרד התחבורה נמצא משרד האנרגיה עם 96 מועמדויות, משרד הביטחון עם 76 מועמדויות, והמשרד לשיתוף פעולה אזורי של דודי אמסלם עם 72 מועמדויות.

המועמד נפסל כאן? ננסה במקום אחר

הנתונים מגלים תופעה של מועמדים שנפסלים לדירקטוריון אחד מצליחים לעתים קרובות להתקבל לדירקטוריון אחר. בדה מרקר מביאים כדוגמה את "איש הליכוד דוד בר יוסף" שנפסל בכמה נסיונות מינוי עד שקיבל תפקיד דירקטור:

• ביולי 2023 דובר על מינויו לדירקטור בדואר ישראל, אך המינוי לא קודם על רקע חשש שהביעה מנהלת רשות החברות דאז מרצף המינויים הפוליטיים שקידם שר התקשורת שלמה קרעי.
• באפריל 2024 נפסל בר יוסף לתפקיד דירקטור בבית התפוצות, בקידומו של שר התרבות מיקי זוהר. הנימוק: זיקה פוליטית והיעדר כישורים מיוחדים.
• ביוני 2024 אושר מינויו של בר יוסף כדירקטור בפארק אריאל שרון. את המינוי קידמה השרה להגנת הסביבה סילמן.
• במרץ 2025 נפסל בר יוסף למינוי נוסף כדירקטור, הפעם בקידום שר האנרגיה אלי כהן למכון לחקר הימים והאגמים. הנימוק: שוב זיקה פוליטית והיעדר כישורים מיוחדים.

דוגמה נוספת שמובאת היא של איריס שחר: ביוני 2023 היא לא קיבלה אישור לכהן כדירקטורית בדואר ישראל בגלל זיקה פוליטית והיעדר כישורים מיוחדים. למרות זאת, באוגוסט 2024 היא אושרה כדירקטורית בחברה הלאומית לאספקת פחם, כאשר הוועדה קבעה הפעם שיש לה כישורים מיוחדים המצדיקים התעלמות מהזיקה הפוליטית.

"שקיפות ופיקוח ציבורי על עבודתה של ועדת דותן וחשיפת הכרעותיה לאישור דירקטורים בחברות ממשלתיות היא כלי הכרחי למניעת שחיתות ופוליטיזציה של החברות הממשלתיות", צוטט עוה"ד הידי נגב, מנכ"ל התנועה לחופש המידע. "נדמה כי לממשלה הנוכחית אין כל רסן והיא עושה מקח וממכר במינויי אנשי שלומה לתפקידים השונים".