"הטורקים מתוסכלים": מה תעשה ההסלמה של ארדואן לישראל?

"טורקיה רואה שהיא נשארה לבד במדיניות של הגברת הלחץ הכלכלי שלה על ישראל, וזה הגביר את התסכול באנקרה", אומרת ד"ר גליה לינדנשטראוס, חוקרת בכירה ב-INSS באוניברסיטת תל-אביב ומומחית לטורקיה העכשווית. "מבחינת הטורקים, המשמעות היא לא להפחית את הלחץ על ישראל – אלא להגביר אותו".

שר החוץ הטורקי האקן פידן הודיע אתמול (שישי) על הסלמה נוספת בניתוק הקשרים הכלכליים עם ישראל. פידן הודיע שספינות הקשורות לסחר עם ישראל לא יורשו להיכנס לנמלי טורקיה, ומטוסי מטען הנושאים נשק לישראל לא יורשו לעבור מעל שטחה. במקביל, רויטרס דיווחה כי טורקיה מחייבת חברות ספנות להצהיר שספינותיהן אינן מקושרות לישראל ושאינן מובילות מטענים צבאיים.

לדברי לינדנשטראוס, מדובר בהמשך ישיר לחרם הסחר שהוכרז כבר במאי 2024. "טורקיה וישראל היו שותפות סחר משמעותיות מאוד, בהיקפים של עד 10 מיליארד דולר בשנה", היא מזכירה. "גם אחרי ההכרזה על החרם, כחצי מהסחר המשיך להתקיים – אבל כולו דרך צדדים שלישיים כמו מדינות בבלקן או יוון, וגם דרך סוחרים פלסטינים".

במרץ האחרון הראה בנק ישראל כי למרות החשש הגדול, השפעת החרם הטורקי על הכלכלה המקומית הייתה מתונה. היבוא מטורקיה הצטמצם דרמטית, אך נמצאו חלופות במזרח אירופה ובירדן. מחירי חומרי הבנייה עלו רק בשיעורים זניחים, ובתחום המזון ישראל אמנם שילמה יותר על שמן זית ודגים, אך ההיצע לא נפגע באופן ממשי.

כעת, הצעדים שעליהם הודיעה טורקיה פוגעים לא רק בישראל - אלא גם בפלסטינים. "כמעט כל הסחר של טורקיה עם הפלסטינים עבר דרך נמל אשדוד וחיפה", מציינת לינדנשטראוס. "כשטורקיה עוצרת את זה, היא בעצם עוצרת גם את הסחר הפלסטיני, מפני שאין להם מסלול עצמאי".

"טורקיה שולחת מסר למדינות אחרות"

עם שורת הצעדים שעליהם הודיע שר החוץ הטורקי, המטריד ביותר היה סגירת השמיים. בתחילה לא היה ברור אם מדובר גם בטיסות נוסעים, ורק בהמשך דיווחה רויטרס כי לדברי דיפלומט טורקי, האיסור מתמקד בטיסות ממשלתיות ובמטוסים נושאי נשק. לדברי לינדנשטראוס גם כך חברות תעופה ישראליות מנסות להמעיט בשימוש במרחב האווירי הטורקי, אך עצם האפשרות של סגירה מוחלטת של שמי טורקיה היא מטרידה.

"מתחילת המלחמה היו אירועים לא נעימים של נחיתות חירום, שבהם הטורקים לא אפשרו לתדלק מטוסים ישראליים", היא מציינת. "לכן החברות הישראליות צמצמו את המעבר מעל טורקיה, אבל עדיין – זה מהלך שמאותת על נכונות טורקיה להחמיר עוד יותר".

עד כמה ישראל באמת נפגעת מהצעדים הטורקים? "לא תמיד מדובר בהיקפים כספיים עצומים", מחדדת לינדנשטראוס. "לפעמים זו סחורה שאין לה תחליף פשוט – למשל בחלק מתשתיות הבנייה, שם עצירה ביצוא עלולה ליצור צווארי בקבוק קשים".

אך לטענתה, מעבר להיבט הכלכלי הישיר, החמרת המהלכים הטורקים מיועדים לשלוח מסר פוליטי: "הטורקים רוצים להראות לדרום אפריקה, לברזיל ולמדינות נוספות שאפשר להחרים את ישראל. הם רואים עצמם חלוצים במהלך הזה".

בבנק המטרות: אספקת הנפט

בארסנל הטורקי נותרו כלים נוספים להגברת הלחץ. ראשית, ניתוק היחסים הדיפלומטיים - צעד שטרם בוצע למרות החמרת המתח. "יחסים דיפלומטיים עדיין קיימים", מדגישה לינדנשטראוס. "טורקיה היא המדינה המוסלמית הראשונה שהכירה בישראל ב-1949, ואם היא תגיע לניתוק היחסים, יש לזה משמעויות על מערכת היחסים של ישראל עם מדינות אחרות במרחב המוסלמי".

כלי נוסף הוא פגיעה באספקת הנפט מאזרביג'אן, שמגיע לישראל דרך צינור שעובר בטורקיה. לדברי לינדנשטראוס, "יש תשומת לב ציבורית בטורקיה נגד המשך שחרור הנפט לישראל, וזה משהו שלטורקיה יש פוטנציאל לפגוע בו".

טורקיה כבר פועלת בדרכים דומות במיזמי תשתית שישראל קידמה באגן הים התיכון. היא בלמה את פרויקט צינור הגז איסטמד שהיה אמור להעביר גז ישראלי לאירופה דרך קפריסין ויוון, וגם מקשה על הקמת כבל החשמל התת-ימי בין ישראל לקפריסין ויוון.

לדברי לינדנשטראוס, "מזרח הים התיכון הוא זירה מאוד משמעותית עבור ישראל, כי כל הסחר שלנו מגיע מנמלי הים התיכון ויש לנו מתקני גז שם". היא מציינת שהטורקים לא מכירים בפרשנות המקובלת של גבולות המים הכלכליים וחוסמים כך פרויקטים שישראל מעוניינת בקידומם.

זירת ההתנגשות החדשה והמסוכנת

אלא שמעבר לצעדים הכלכליים, בחודשים האחרונים הפכה סוריה לזירה הנפיצה ביותר להתנגשות בין ישראל לטורקיה. השבוע ציטט העיתון הסעודי אל-חדת' מקור ביטחוני ישראלי לכאורה שאמר כי ישראל נטרלה מערכת מודיעין טורקית בפשיטה סמוך לדמשק.

"בסוריה יש התנגשות אינטרסים ישירה", מסבירה לינדנשטראוס. "ישראל מבקשת לשמר חופש פעולה נגד איראן, ואילו טורקיה רוצה להבטיח לעצמה שליטה בצפון המדינה ולבלום את הקבוצות הכורדיות. השילוב הזה עלול להביא לעימות צבאי ממשי".

"אחרי שהשפעת איראן נחלשה, ארדואן מזהה הזדמנות להגשים את החלום הישן שלו – להפוך את טורקיה למעצמה המוסלמית המובילה", טוענת מלי ביצור פרנס, מנכ"לית פירמת הייעוץ הבין-לאומית Tefen . "לכן כל צעד נוסף שלו אינו רק צעד טכני, אלא מהלך אסטרטגי שמעלה משמעותית את הסכנה להסלמה צבאית ישירה מול ישראל".

"כל פגיעה בפני עצמה, ישראל אולי יודעת להתמודד איתה או לספוג איתה, אבל בסוף יש פה אוסף של פגיעות קטנות, חתכים קטנים שמצטברים, והם צריכים להיות חלק מהשיקולים של ישראל אם להמשיך במלחמה", מסכמת לינדנשטראוס.

"הפגיעה מצטברת, וגם אם ישראל מצליחה לספוג אותה, לטווח ארוך זה הופך יותר ויותר קשה. כל מהלך נוסף שפוגע בתדמית הישראלים דוחף להגברת החרם הכלכלי על ישראל. טורקיה מספקת דוגמה אישית ומדינות אחרות עשויות לחקות אותה".