"אין מספיק עובדים כדי לשמור בית הספר נקי"

שנת הלימודים נפתחה ובתי הספר מתמלאים שוב בילדים נרגשים, תיקים חדשים ומחברות ריקות. אלא שלצד הציפייה לשגרה וללמידה, מתברר כי אחת הבעיות העמוקות ביותר במערכת עדיין פתוחה: מחסור מתמשך בעובדי ניקיון. האחריות על בריאותם של מאות אלפי תלמידים מוטלת על מעט מדי ידיים עובדות והעומס נהיה שוחק.

א', אם חד הורית לשניים שעובדת בתחום כבר מגיל 19, עובדת כיום בבתי ספר עירוניים במרכז הארץ. בהתחלה, היא מספרת, היה קל יותר. "המודעות לניקיון הייתה אחרת והמחסור פחות הורגש בשטח, למרות שתמיד היה שם. בשנים האחרונות, במיוחד אחרי הקורונה, המודעות עלתה, הדרישות נעשו מחמירות והמחסור הלך וגבר. הניקיון הקפדני חשוב, אבל הוא גם הופך את העומס לבלתי נגמר".

"יש מחסור גדול בעובדים. כשחסר כוח אדם אנחנו פשוט נאלצים לעבוד כפול", היא אומרת. "כמות המשימות שנופלת על עובד אחד בלתי אפשרית. נשארנו מעט מדי ידיים, אבל העבודה לא נעלמת. כשעובד חסר העומס נופל על מי שכן מגיע. העובדים מתעייפים ונשחקים".

א' מתארת סדר יום כמעט בלתי אפשרי: "השירותים הם תמיד בראש סדר העדיפויות, אחרי כל הפסקה מנקים מהתחלה וזה חוזר על עצמו כל היום. אי אפשר לוותר, כי השירותים הם המקום הכי רגיש והכי חשוב לבריאות הילדים. אין מקום בבית הספר שאינו חשוב, כל אזור דורש השקעה". היא מוסיפה כי אף שהשנה נפתחת ב-1 בספטמבר, עבורה ועבור חבריה לעבודה השנה מתחילה קודם. "סוף החופש הגדול הוא התקופה העמוסה ביותר- אנחנו עושים ניקיון יסודי ומעמיק לקראת שובם של הילדים. הכל חייב להיות מוכן, מצוחצח, מבריק".

המחסור בעובדים אינו נתון טכני בלבד: מדובר בכ-45 אלף משרות חסרות במשק. ענף הניקיון הוא מהפחות אטרקטיביים במשק – מדובר על עבודה פיזית קשה, שכר נמוך ותדמית ירודה. במציאות כזו, חברות מתקשות לא רק לגייס עובדים חדשים אלא גם לשמר עובדים ותיקים אשר בורחים למשרות קלות ומתגמלות יותר.

המשמעות ברורה: כיתות מוזנחות, שירותים שלא נוקו וידיות שלא חוטאו הופכים למצע להפצת מחלות. סביבת לימודים מלוכלכת פוגעת בבריאות התלמידים. מחקרים אף הראו קשר ישיר בין סביבת לימודים נקייה לבין ריכוז, מוטיבציה ותחושת ערך עצמי. "יש לנו מחויבות לבריאות של הילדים", אומרת א'. "זה מה שמחזיק אותי".

לצד העבודה הפיזית הקשה, היא מספרת גם על מאמץ חינוכי. "חלק מבתי הספר משרישים אצל הילדים את המודעות לניקיון, התלמידים מצטרפים למאמץ לשימור סביבת לימוד נקייה ונעימה בתורנויות לצד העובדים. בעיניי זו תוכנית שצריכה להיות בכל בית ספר - חינוך לבריאות ולכבוד כלפי הסביבה וגם כלפינו העובדים העוסקים במלאכה. בזכות היוזמה הזאת אנחנו פחות שקופים, התלמידים מעריכים את עבודתנו".

עו"ד ורוניקה רוזנברג, מנכ"לית ארגון חברות הניקיון מובילה במשך שנים את המאבק על תדמית ענף הניקיון והבהרת חשיבותו. "אסור להמשיך להתייחס לניקיון כאל שירות משלים. הוא תנאי יסוד לחינוך, לבריאות ולחוסן החברתי של הילדים שלנו. כל עוד לא נבין שעובדי הניקיון הם חלק מהמערכת החינוכית ולא בשוליים שלה - נמשיך להפקיר את התלמידים לכיתות מוזנחות ולסביבה שלא מאפשרת למידה אמיתית."

עם כל הקשיים, א' לא מוותרת. להפך - היא מדברת על עבודתה באהבה. "הילדים וההורים מעריכים מאוד. לא פעם אני מקבלת תודה שמחזיקה אותי לכל היום". היא מספרת על רגעים קטנים שעושים את ההבדל: "ילדים שעוצרים להגיד תודה, כל פעם כזאת ממלאת אותי בכוח להמשיך".

בסוף כל יום, היא אומרת, היא נשארת עוד קצת, עוברת בין החדרים, מכבה אורות ובודקת שהכול מוכן למחר. "אני חוזרת הביתה עם גב כואב ורגליים עייפות, אבל עם לב שקט. אני יודעת שהשארתי לילדים מקום בטוח, וזה נותן לי כוח להמשיך גם ביום הבא".