הפד הוריד את הריבית: איך זה ישפיע על המשק הישראלי?

הבנק הפדרלי של ארה"ב הוריד אתמול (ד') את הריבית ברבע אחוז לרמה של 4-4.25 אחוזים, בהחלטה שמסמנת שינוי כיוון במדיניות הכלכלית האמריקאית. בפעם הראשונה מזה תשעה חודשים, בחר הפד להוריד את הריבית למרות שהאינפלציה בארה"ב עדיין גבוהה - היא עומדת על 2.9 אחוזים, כמעט אחוז מעל היעד הרשמי.

למה זה קרה? פרופ' אריה קרמפף מהמכללה האקדמית תל אביב יפו מסביר את הרקע: "כאשר יש סתירה בין שתי המטרות - כפי שקורה כעת - הפד צריך להפעיל שיקול דעת, ולהכריע איזו משתי המטרות מסכנת יותר את הכלכלה. במצב הנוכחי, ההאטה הכלכלית בשוק העבודה האמריקאי הדריכה את ראשי הבנק המרכזי".

הבעיה בשוק העבודה האמריקאי מורכבת מכפי שהיא נראית. יו"ר הפד ג'רום פאוול כינה זאת "שיווי משקל מוזר", וקרמפף מפרט מה הוא מתכוון: "השיווי המשקל בין ביקוש והיצע העבודה נותר על כנו, ולכן לא רואים שינויים משמעותיים בשיעור האבטלה. כתוצאה מהשינוי במדיניות ההגירה, ירד היצע העובדים, אך גם הביקוש. כלומר, הפעילות של המשק האמריקאי נמצאת בירידה".

במילים פשוטות: פחות אנשים מחפשים עבודה, אבל גם פחות מקומות עבודה נפתחים. האבטלה לא עולה, אבל הכלכלה מתכווצת. זה מצב שמטריד את הפד, כי הוא יכול להוביל לבעיות גדולות יותר.

למה הפד הסתכן באינפלציה גבוהה יותר?

השאלה המרכזית היא: למה להוריד ריבית כשהאינפלציה עדיין גבוהה? התשובה טמונה בשינוי שעשה הפד בשנים האחרונות. קרמפף מסביר: "הבנק הפדרלי אימץ גישה 'גמישה' לפיה את המטרות הוא צריך להשיג בטווח של כשנתיים, ולא בטווח הקצר מאוד. כמו כן, המטרה שלו היא האינפלציה הממוצעת, ולכן לאחר תקופה של אינפלציה מתחת למטרה, הוא רשאי לאפשר לאינפלציה לעלות מעל המטרה".

במילים אחרות: הפד מוכן לסבול אינפלציה גבוהה זמנית אם זה יעזור לחזק את הכלכלה לטווח הארוך. זה משהו שהיה בלתי נתפס בעבר.

פאוול אכן התייחס לכך במסיבת העיתונאים, כאשר ציין כי החשש מההשפעה האינפלציונית מתמתן. "הטיעון בדבר דחיפה לאינפלציה ממושכת לאורך זמן אינו חזק", אמר, אך הוסיף כי אם יתברר שההשפעה תהיה חזקה וממושכת, "הפד יבצע את ההתאמות הנדרשות".

יש כאן איזון מעניין שחשוב להבין: הפד מוריד ריבית מצד אחד, אבל ממשיך לעשות משהו אחר שאמור להילחם ביוקר. קרמפף מסביר: "הבנק ממשיך במדיניות ארוכת הטווח של 'צמצמום הכמותי' שתכליתה לצמצם את היקף אגרות החוב הממשלתיות ונכסים אחרים שמחזיק הבנק הפדרלי".

במילים פשוטות: הפד מוכר איגרות חוב ובכך מוציא כסף מהשוק - זה אמור לעזור להוריד את האינפלציה (לבלום את עליית המחירים). בו זמנית הוא מוריד ריבית כדי לעזור לתעסוקה. זה מראה שמדובר באמת בצעד זהיר ומדוד, לא בהחלטה לשנות כיוון לגמרי. למה זה חשוב לישראל? כי זה משפיע על חוזק הדולר מול השקל ועל המסחר הדו-צדדי.

השלכות ישירות על הכלכלה הישראלית

עבור הכלכלה הישראלית, הורדת הריבית בארה"ב יוצרת אתגרים ואפשרויות בו זמנית. בטווח הקצר, הדולר החלש יחסית עשוי להקל על היצוא הישראלי ולהוזיל מוצרים אמריקאיים המיובאים לישראל. זה יכול לעזור במלחמה נגד עליית המחירים בישראל.

אבל יש גם צד מסובך: בנק ישראל עלול להיאלץ לשקול הורדת ריבית משלו כדי למנוע התחזקות מופרזת של השקל. שקל חזק מדי פוגע ביצוא ובתחרותיות של התעשייה הישראלית. הבעיה היא שישראל נמצאת כעת בתקופה מורכבת של מלחמה ואי ודאות, כשהמשק זקוק ליציבות.

נוסף על כך, כסף של משקיעים זרים עשוי לזרום לישראל אם הם יחפשו תשואות גבוהות יותר מהשקל. זה נשמע טוב, אבל יכול ליצור בועת ספקולציה ולחצים נוספים על בנק ישראל.