"פירות אני בקושי אוכל, וגם מזגן אני לא מדליק כדי לחסוך"
בעקבות המלחמה ועליית המחירים, המצב של רבים מהקשישים בארץ החמיר. מאות אלפים מהם חיים במצוקה ומחסור כלכלי, ומעידים על צמצום באיכות החיים כדי לא לאבד את כל כספם. "בגיל הזה אני עדיין צריך לחשוב איך לסגור את החודש"


מאות אלפי זקנים חיים במצוקה ומחסור כלכלי ונאבקים כדי לעמוד בהוצאות ההכרחיות לקיומם. חיים הלפרין בן ה-77 סיפר כי יוקר המחייה וזינוק המחירים מאז פרוץ המלחמה מקשה על המצב "הבת שלי עם שני ילדים קטנים בלי עבודה, והבעל שלה כבר חודשים ארוכים במילואים", אמר. "הקצבה שאני מקבל נמוכה מאוד, ואני צריך גם לעזור לה, אז נשאר לי מעט מאוד לעצמי".
חיים סיפר שאיכות חייו ירדה בניסיון לחסוך כסף: "פירות אני בקושי אוכל, וגם מזגן אני לא מדליק כדי לחסוך. אני מצטמצם בהכל - באוכל, בתרופות, בבילויים. עבדתי ושילמתי ביטוח לאומי יותר מ-60 שנה, ובגיל הזה אני עדיין צריך לחשוב איך לסגור את החודש".
כמובן שחיים אינו לבד, לאה קלוגמן בת ה-74 אמרה כי "עוד לפני המלחמה היה קשה, ומאז היא פרצה המצב רק החמיר. הכל יקר, ואני מוצאת את עצמי מתלבטת אם לקנות ירקות או פירות, או לוותר לגמרי".

"כדי להסתדר יצאתי לעבוד כבייביסיטר שלושה ימים בשבוע, למרות שמה שהייתי רוצה באמת זה לבלות יותר עם הנכדים", המשיכה לאה. "יש לי פנסיה קטנה וקצבת זקנה שלא מאפשרות להתקיים בכבוד. ויתרתי על רכב, על כבלים, על הרבה דברים אחרים, ועדיין קשה להחזיק מעמד".
רותי בת ה-70 סיפרה: "אני עובדת בתחום התיירות, ימים ארוכים וקשים. מאז המלחמה נשאר לי פחות כסף ביד, ואני נאלצת למשוך מהחסכונות כדי לא להיכנס למינוס. אני מצטמצמת ברכישת מזון לביתי - העלויות התייקרו מאוד מאז המלחמה, ואני מוותרת על קניית מצרכים כמו בשר, דגים ותוספות, כך שגם בסופי שבוע המקרר ריק ברובו. הייתי רוצה להפסיק לעבוד, אבל אין לי אפשרות".
לאור מצבם הכלכלי הקשה והקושי שהתגבר מאז 7 באוקטובר, "עמותת 121" יוצאת בקמפיין ביחד עם משרד הפרסום סיטי מדיה שיעלה ברשתות החברתיות, בשלטי חוצות ובטלוויזיה שקורא להגדיל את קצבת הזקנה באופן מדורג ולהצמיד אותה לשכר הממוצע במשק. לפי המודל, סכום הקצבה יהיה תלוי ברמת ההכנסה. במסגרת הקמפיין העמותה מובילה עצומה ציבורית הקוראת להגדלת קצבת הזקנה, ועד כה חתמו עליה יותר מ-5,000 איש.
יקותיאל משי, מנהל קידום מדיניות וקשרי ממשל בעמותה אמר: "דוחות העוני הצביעו עוד לפני המלחמה על כך שכשליש מהאזרחים הוותיקים בישראל חיים בשגרה מתחת לקו העוני, בגלל קצבת זקנה נמוכה, שמותירה אותם בלי אפשרות אמיתית להתקיים בכבוד".
"מאז 7 באוקטובר המצב הזה רק הלך והחמיר, וכיום רבים מהם מוצאים את עצמם במצב של חרפת רעב, נאלצים לוותר על תרופות חיוניות, או על מזון בסיסי", הוסיף משי. "אנחנו קוראים לממשלה לפעול להעלאת קצבאות הזקנה, כדי להבטיח שלוותיקי המדינה שלנו תהיה היכולת לחיות בכבוד".