רגע לפני עונת השיא: שתי ענקיות התעופה שעלולות להביא למשבר בנתב"ג

מנכ"ל ריינאייר הזכיר לישראלים שהמודל העסקי שלו לא מסתדר עם המלחמה - במיוחד לאחר שטיל חות'י נפל בשטח נמל התעופה בן גוריון. כעת, כשהקיץ כבר בפתח, מרחף סימן שאלה גדול סביב השאלה כיצד ייראה נתב"ג בעונת השיא: האם ניתן לשקם את אמון חברות התעופה הזרות בישראל? והאם יש הסבר לכך שמחירי הטיסות בחברות הישראליות ממשיכים לטפס?

הכתבה פורסמה במקור בגלובס

"אני חושב שאנחנו מאבדים סבלנות לישראל ולטיסות לתל אביב, אם הן ימשיכו להיפגע בגלל שיבושי הביטחון", אמר ביום ב' מייקל או'לירי, מנכ"ל חברת התעופה ריינאייר, שהפסיקה את טיסותיה לישראל עד לחודש יוני. "בכנות, היינו מרוויחים יותר משליחת אותם מטוסים למקום אחר באירופה, שם לפחות נוכל למכור את המושבים ללא ההפרעות החוזרות האלו", הוסיף.

הדברים עשויים להיות קשים לאוזן ישראלית, ובעיקר כשהם נשמעים מחברה שישראלים אוהבים במיוחד. בחודשי הקיץ לפני המלחמה, משכה ריינאייר יותר מ־5% מהטסים מישראל (לשם השוואה כל החברות הישראליות יחד משכו כ־30%) ולמעלה ממאה אלף טסים מדי חודש.

ריינאייר היא חברת אולטרה־לואו קוסט - מודל עסקי קיצוני של חיסכון, שמטרתו להציע מחירי כרטיסים נמוכים במיוחד. החברות הללו מציעות את המחיר הבסיסי הנמוך ביותר האפשרי, כאשר כמעט כל שירות נוסף כרוך בתשלום נפרד. עם חזרתה לישראל בתחילת אפריל שיווקה כרטיסים לחודש מאי במחירים משתלמים במיוחד, שלעתים הגיעו לפחות מ־50 דולר לטיסה הלוך חזור.

"החברות רוצות לטוס, אבל מחפשות ביזנס"

ריינאייר הייתה מבין החברות הבולטות ביותר לקידום הטבות לחברות הזרות וקבלת הקלות בפיצוי נוסעים. בינואר האחרון, בדיונים על ההקלות, חשפה החברה כי נאלצה לשלם פיצויים בהיקף של 4 מיליון אירו בעקבות ביטולים.

מקורות בענף מסבירים שהחלטותיהן של חברות תעופה אם לחזור לישראל, כמו דלתא איירליינס האמריקנית, או לדחות אותה באופן משמעותי, כמו ריינאייר, נקבעות במסגרת ניהול סיכונים שהן מבצעות, ולא בעקבות הטבות רגולטוריות מפתות ככל שיהיו "כמה עשרות דולרים הנחה במיסים לא ישכנעו צוותים להגיע לשדה תעופה שנפל בו טיל", מסביר אחד מהם.

גורם בכיר בענף הסביר את הסוגיה בפשטות כואבת: "החברות רוצות לטוס אבל הן מחפשות ביזנס, ובמסגרתו הן יעדיפו יציבות אפילו על חשבון שורת הרווח. העובדה היא שיש אלטרנטיבות, כי בכל העולם יש חוסר בציוד ביחס לביקושים, וחברה יכולה לבחור להעביר את הפעילות מכאן".

לדבריו, "כל הטבה שיתנו לחברה לא תפתור את בעיית איוש הצוותים לטיסות כשהחברות מתמודדות עם ועדי עובדים ולחצים פוליטיים. החברות מתכוננות לעונת השיא ואף אחת לא תרצה שהיא תופרע, ותעדיף לעבור אותה ביציבות".

במשרד התחבורה מסבירים כי עיקר השיח עם חברות התעופה מתמקד בסוגיית האיום על נתב"ג בעקבות נפילת הטיל. לטענת המשרד, "על מנת להסביר את החלטת רת"א כי רמת הסיכון לא השתנתה, ניתן על ידינו פרוט מקצועי עמוק וחסר תקדים כולל עיקרי תחקיר חיל־האויר לארוע והצעדים שנוקטות מערכת הבטחון ורת"א כדי לשמור רמת בטחון ובטיחות במרחב האווירי".

השאלה שהפונתה לאו'לירי כללה, אגב, לא רק את ישראל אלא גם את אוקראינה. ההשוואה לא צריכה ולא יכולה לעודד איש, אבל תשובת המנכ"ל היתה שונה לחלוטין, הוא הביע אכזבה מתגובתם של שדות התעופה האוקראינים: "אם אתם רוצים להתאושש ולבנות מחדש את הכלכלה הזו במהירות רבה, שדות תעופה ריקים היא לא הדרך קדימה", ודרש להוזיל משמעותית את המחירים. בנוגע לישראל, התייחס אולירי אך ורק למצב הביטחוני ולא העלה תלונות נוספות.

הכי הרבה נוסעים באירופה

מבחינת מספר הנוסעים, ריינאייר, הפועלת ב־37 מדינות היא חברת התעופה הגדולה באירופה. השבוע היא הציגה את דוחותיה השנתיים, לפיהם הטיסה בשנה שהסתיימה ב־31 במרץ 2025 כ־200 מיליון נוסעים - קצת פחות מהיעד שהציבה לעצמה, שעמד על 205 מיליון. לטענת החברה, הסיבה העיקרית לפער הוא עיכוב באספקה הצפויה של מטוסי בואינג.

לצד החמצת יעד הנוסעים, הציגה החברה גם ירידה של 16% בשיעור הרווח השנתי. בחברה תולים את הירידה ברווח בסכסוך שהתקיים בינה לבין אתרי מכירות כרטיסים, שהסירו אותה מהפלטפורמות שלהן. כתוצאה מכך, נרשמה ירידה שנתית ממוצעת של 7% במחירי הכרטיסים.

המנכ"ל מייקל או'לירי אמר לאחר פרסום הדוחות כי האיומים הגדולים ביותר על צמיחת הרווח בשנה הנוכחית נובעים מהמכסים והתפתחויות גיאופוליטיות. בנוסף, הודיע על תוכנית רכישה עצמית של מניות בשיעור של 750 מיליון אירו.

עם זאת, בחברה מציגים תחזיות אופטימיות להמשך וגם האנליסטים מרוצים. בדויטשה בנק ובג'יי.פי מורגן העלו את מחיר היעד של המניה והעניקו לה המלצת קניה. בכך היא זוכה לאמון המשקיעים חרף האתגרים הצפויים.

ואולי דווקא על רקע זה, בריינאייר רוצים למזער סיכונים ולהימנע מזעזועים לא צפויים כתוצאה מביטולי טיסות לישראל.

חברה קריטית לשוק הישראלי

החשיבות של ריינאייר מבחינת הטסים הישראליים באה לידי ביטוי בשני אופנים מרכזיים: ראשית, היא מפעילה קווים ליותר מ-־20 יעדים ב־12 מדינות שונות. לחלקם היא אף היחידה שמציעה טיסות ישירות.

שנית, יתרון משמעותי שלה הוא המחירים הנמוכים. במספר יעדים שבהן היא מתחרה מול חברות סדירות היא מציעה מחירים משמעותית. כך למשל, ניתן למצוא טיסות לערים כמו רומא או וינה לעתים ב־100 דולר לכרטיס הלוך־חזור, ואף פחות.

אם בחברה יחליטו "לאבד סבלנות" ולהסיט את המטוסים מישראל בחודשי הקיץ והחגים, ההשפעות על המחירים עשויות להיות דרמטיות. כעת מבין שלוש חברות הלואו־קוסט הזרות, וויז היא היחידה שחזרה לפעילות. באיזי־ג'ט לא מפעילים טיסות לישראל כבר מעל שנה, ודחו את החזרה שתוכננה ליוני הקרוב.

בתוך כך, מכה נוספת לטסים הגיעה מכיוונה של קבוצת לופטהנזה, שהודיעה על המשך השהיית הפעילות בישראל עד ל־8 ביוני. זאת לאחר שכבר דחתה מספר פעמים את חזרתה מאז פגיעת הטיל החות'י בנתב"ג. מדובר בקבוצת התעופה המשמעותית והמשפיעה ביותר באירופה, והיא כוללת גם את SWISS, אוסטריאן איירליינס, בריסל איירליינס ויורווינגס. עבור חברות רבות היא מהווה כבנצ'מרק לקבלת החלטות אסטרטגיות מסוג זה.

הבשורה הטובה: דלתא חוזרת

מי שסיפקה בשורה חיובית והודיעה על חזרה לישראל היא חברת דלתא האמריקאית, שמפעילה טיסות בקו ת"א־ניו יורק. בשתי החברות האחרות בינתיים לא עושים קולות של חזרה. יונייטד דחתה את החזרה בינתיים לאמצע יוני, ובאמריקן איירליינס לא מדברים על חזרה לפני חודש ספטמבר.

"החברה ממשיכה לעקוב אחר ההתפתחויות בזירה הביטחונית ומבצעת הערכות מבצעיות בהתאם להנחיות ביטחוניות ודיווחי מודיעין", נמסר מדלתא. בכך היא מחזקת את התחרות מול אל על ומגדילה את ההיצע בקו המבוקש.

בינתיים, המחירים בחברות הישראליות, שגרפו רווחי שיא במלחמה כשחברות התעופה הזרות ברחו מכאן, ממשיכים להיות גבוהים, וגורמים בענף קוראים להתערבות ממשלתית. "המחיר שאנחנו משלמים לא מוצדק, הממשלה יכולה להעמיד חברות ישראליות במקום. יש במדינה הזו רשות תחרות", אמר גורם בכיר בענף לגלובס.

זה אולי נראה רחוק, אבל בתקופת הקורונה פרסם משרד התחבורה מכרזים לטיסות יעודיות להחזרת ישראלים מחו"ל ובהם נקבעו מחירי גג שהחברות לא יכלו לחצות אותם. גם עם פרוץ המשבר המחודש, לאחר ירי הטילים, בכירי משרד התחבורה איימו להגביל את מחירי הטיסות יחד עם שר הכלכלה, אבל למרות שהיה לכך כבר תקדים בעבר, לא נעשתה פעולה כזו.

שרת התחבורה מירי רגב ושר הכלכלה ניר ברקת כינסו את חברות התעופה הישראליות והודו להן על פעילותן. החברות מצדן אף נקבו במחירי מקסימום שהעמידו לעצמן, כנראה כדי לדחות ולעכב רגולציה שתכפה עליהן ולהפחית במעט את הביקורת הציבורית. עם זאת, גורמים בענף מדגישים שזו אפילו לא מחווה כשמדובר במערכת יחסים בין החברות לרגולטור.