זה המחיר שישלם כל משק בית בישראל מהגדלת תקציב הביטחון

כל 10 מיליארד שקל נוספים לתקציב הביטחון יביאו לפגיעה של כ-4,000 שקל בכל משק בית בישראל - כך מעריך אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר בנייר עמדה שהעביר לוועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון. הנייר עוסק במשמעויות לטווח ארוך של הגדלה ממושכת וקבועה בתקציב הביטחון.

עוד בנושא ב-N12:

• הממשלה אישרה את גזירות תקציב 2025: כך נרגיש אותן בכיס
• חישבנו: בכמה בדיוק ייפגעו גזירות התקציב בנטו שלכם
• "הבעיה ב-7.10 לא הייתה כסף": הדיון שיקבע את עתיד המדינה

במקביל הודה (שני) היום מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' כי "ככל הנראה הגדלת הוצאות הביטחון תחייב אותנו להביא עוד תוספת מס". אהרונוביץ' אמר את הדברים במהלך הוועידה למיסוי, רגולציה ושוק ההון של איגוד החברות הציבוריות, שנערכה במרכז הכנסים של הבורסה לניירות ערך.

בנייר העמדה של אגף הכלכלן הראשי מודגש כי ההשלכות שנבחנו על משקי הבית הן עבור הגדלת תקציב הביטחון מעבר למה שהם רואים כרמה הנדרשת להבטחת ביטחון. "ברור כי הוצאות ביטחון ברמה שמתמודדת עם הסיכונים הביטחוניים ומקיימת סביבה אזרחית ועסקית יציבה ובטוחה בטווח הקצר ובטווח הארוך, היא תנאי מקדים והכרחי לצמיחה ולפעילות כלכלית", נכתב בנייר העמדה.

"הדיון שלהלן מתייחס להחלטה על תוספות מעבר לאלו המקיימות תנאי זה, ובו מוסבר כיצד עלייה נוספת בתקציב הבטחון תאט בטווח הארוך את הצמיחה הכלכלית", נכתב עוד. "על מנת לדאוג לביטחון, יש ראשית כל צורך לוודא את היכולת של המשק הישראלי לשאת את ההגדלה [של הוצאות הביטחון]".

לפי ניתוח הכלכלן הראשי, "כל 10 מיליארד שקל הגדלה בתקציב הבטחון משמעותה עלות שנתית כוללת של כ-4,000 שקל למשק בית". אותה "עלות" למשקי הבית תבוא לביטוי בשילוב של העלאות מיסים, צמצום השירותים החברתיים וכן פגיעה בהכנסות משקי הבית עצמן. "על כן, ישנה חשיבות להגדיל את ההוצאה הביטחונית באופן מבוקר, תוך מיצוי תהליכי ההתייעלות, ולתעדף צעדי מימון שימזערו את הפגיעה בצמיחה ובמשקי הבית", נכתב במסמך.

במסגרת נייר העמדה התייחסו באגף הכלכלן הראשי גם לצורך בהגדלת מספר המשרתים בצה"ל. לפי האגף, ניהול נכון של הגדלת מספר המשרתים יכול להקטין את הפגיעה הכלכלית במשקי הבית. הניתוח מציין כי עד תום העשור הנוכחי צפוי זינוק של 30% באוכלוסייה היהודית בגיל הגיוס. זינוק זה עשוי "לאפשר הגדלה משמעותית של מספר החיילים המשרתים בשירות סדיר, שתפחית את הצורך בהגדלת היקף גיוס המילואים או בהארכת שירות החובה בטווח הארוך".

נראה כי גידול זה באוכולוסייה היהודית בגיל הגיוס נובע בעיקר מקצב הגידול של החברה החרדית. באגף הכלכלן הראשי אומרים כי "שילוב האוכלוסייה החרדית בשירות הצבאי והרחבת מסלולי הלוחמה לנשים יסייעו אף הם להקל על הנטל הכלכלי הצפוי מהרחבת שירות המילואים".