העלייה של 0.6% במדד המחירים לצרכן לחודש מרץ ושינוי הכיוון באינפלציה מטילים סימן שאלה גדול לגבי יכולתו של בנק ישראל להוריד את הריבית במשק - מה שמרחיק את הסיכוי של בעלי המשכנתאות ומשלמי ההלוואות להקל במשהו את עול התשלומים. "הפוטנציאל להורדת ריבית מאוד מוגבל, אם בכלל אולי תהיה הורדה אחת השנה, אולי של רבע אחוז", מעריך יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון. "זה אומר שמשקי הבית ימשיכו לסבול מריביות גבוהות בתשלומי המשכנתה ובאוברדראפט".
עוד ב-N12 כלכלה:
• מדד מרץ עלה ב-0.6% והאינפלציה חזרה לטפס
• טורקיה מחריפה את הטון נגד ישראל ומשט שני בדרך
• כמה שילמנו יותר בגלל הזינוק בריבית? בדקנו
להערכה זו שותפים גם כלכלני הבנקים הגדולים. "חלון ההזדמנויות להפחתת ריבית נסגר לעת עתה", מסר הכלכלן הראשי של בנק לאומי גיל בפמן, בעקבות מה שהגדיר כ"האצה מחודשת של האינפלציה". לדבריו, "נראה שהעיתוי הראשון הסביר להפחתת ריבית יהיה רק בחודש יולי, זאת במידה והבנקים המרכזיים של אנגליה ושל גוש האירו יפחיתו עד אז את הריבית שלהם ובתנאי שתחול רגיעה כלשהי באינפלציה". מבנק הפועלים נמסר כי "השווקים בישראל מגלמים עתה הפחתת ריבית אחת עד סוף השנה, הערכה שנראית עתה סבירה בעינינו".
"מדד מרץ הינו מדד שני ברציפות שמפתיע מעלה ועולה ב-0.6%, לעומת קונצנזוס האנליסטים שעמד על 0.5%", ציינה הכלכלנית הראשית של בנק דיסקונט נירה שמיר. "המדד הנוכחי מוכיח פעם נוספת שסיכון האינפלציה נוטה מעלה, עובדה שבנק ישראל הדגיש בהחלטות הריבית האחרונות ומהווה אחד השיקולים המרכזיים בתוואי הריבית". עוד הוסיפה שמיר כי "השוק העלה בחדות את התחזית לריבית בנק ישראל לרמה של 4.2% בסוף השנה, והעניק הסתברות נמוכה מאד להורדת ריבית בסוף מאי".
לדברי כץ, אף שמדד מרץ היה גבוה מהתחזיות לא מדובר במדד גבוה באופן חריג: "מדד מרץ הוא מדד גבוה באופן עונתי", הוא אומר, ומזכיר עליות מחירים בתחום ההלבשה לקראת עונת הקיץ והעלאות מחירים בתחום הנופש לקראת האביב.
בנוסף, כץ מסביר כי חלק לא מבוטל מהזינוק במדד מרץ נובע מהמסים החדשים שהשיתה המדינה במטרה לכסות על הוצאות המלחמה. "0.2% מתוך ה-0.6% נובעים מהעלאת המס על הסיגריות", הוא אומר, וקושר את אותם 0.2% גם לפער בין מדד פברואר שהסתכם ב-2.5%, ובין מדד מרץ שהסתכם ב-2.7%. לפי נתוני הלמ"ס ,סעיף הסיגריות והטבק רשם את הזינוק בגדול ביותר מבין סעיפי המדד בחודש מרץ, בשיעור של 7.1%.
ההתאוששות במשק תרמה לעליות המחירים
לדברי כץ, לעלייה במדד ולעליית המחירים תורמת באופן פרדוקסלי דווקא ההתאוששות שחווה המשק המקומי, לאחר השוק הראשוני שחווה עם פרוץ המלחמה. "משקי הבית הגדילו מאד את הרכישות אחרי תחילת המלחמה, וזה לוחץ את מחירי המוצרים והשירותים מעלה", הוא מחדד.
הזינוק בהוצאות לאחר הצניחה ברכישות בחודשים הראשונים נראה בבירור בהוצאות כרטיסי האשראי של הישראלים (ראו תרשים). לפי כץ, הרכישות הללו נתמכות גם בכסף שהזרימה הממשלה לכיסי חלק מהאוכלוסייה ובראשם משרתי המילואים והמפונים. "הכסף הזה הוא בעצם המקור להגדלת הביקושים, אז מרגישים את זה", הוא אומר.
התרחיש שמתאר כץ מזכיר מאד את העלייה באינפלציה הגלובלית אחרי משבר הקורונה. לטענת הכלכלנים, הכספים שהזרימו ממשלות המערב לציבור דחפו מעלה את המחירים והובילו להשתוללות אינפלציונית שלא נראתה זה עשורים. "אנחנו רואים גידול מהיר בכמות הכסף במשק ובעודפי המזומן שבידי הציבור", מסכים כץ אך מסייג: "זה אכן מזכיר את הקורונה אבל זה בכל זאת לא בעוצמה של הקורונה. העוצמה פחותה אבל אכן לוחצת את האינפלציה כלפי מעלה".
על פניו, הרמת הראש של האינפלציה בישראל בה בעת שהבנק הפדרלי בארה"ב מתקשה להמשיך ולהוריד את האינפלציה נראים כאירועים קשורים, אך כץ מבהיר שלא כך הדבר. "הסיפור בארה"ב לגמרי שונה", הוא אומר. "בישראל סביבת האינפלציה הנוכחית נמוכה וממותנת אך יש ציפיות להאצה. בארה"ב זו סביבת אינפלציה גבוהה שלא יורדת או לא יורדת בקצב הרצוי".
לדבריו, אתגר האינפלציה האמריקאי - וגם זה האנגלי - נובע ממדיניות פיסקלית מרחיבה שנקט הממשל במהלך הקורונה: "האמריקאים שפכו כסף בלי הכרה בתקופת הקורונה וביציאה מהקורונה", הוא מסביר. בישראל לעומת זאת "לא היינו בכלל נדיבים כמו האמריקאים אלא יותר דומים לאירופאים, שגם הם עם סביבת אינפלציה מתונה יחסית".
התחזית: האינפלציה תטפס מעבר ליעד
כץ וכלכלני הבנקים מעריכים כי בחודשים הקרובים צפויה האצה באינפלציה. בין היתר מצביע כץ על סעיף מחירי הדיור להשכרה, שיושפע ממפונים שיחפשו דירות חדשות. נושאים נוספים שיידחפו מעלה את המחירים לדבריו הם ההגבלות על היבוא שיצרו החות'ים בתימן, שאליהן הצטרפו לאחרונה גם הסנקציות הטורקיות. גם הזינוק במחירי הטיסות על רקע הסתלקות רבות מחברות התעופה הזרות צפויות לדברי כץ להמשיך ולהשפיע על המדד בחודשים הקרובים בגלל שיטת המדידה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
בבנק הפועלים מצביעים על גורמים נוספים שפועלים להעלאת האינפלציה: "הפיחות בשער החליפין של השקל טרם בא לידי ביטוי באופן מלא במדד המחירים, והשפעתו על מחירי הנסיעות לחו“ל תורגש יותר בחודשים הקרובים". גורם נוסף עליו מצביעים בבנק הוא העלאת שכר המינימום שנכנסה לתוקף בתחילת חודש אפריל הנוכחי, שצפויה להעלות גם את מחירי השירותים. בבנק מוסיפים כי "אין לפסול שעוד מסים יעלו במהלך השנה", ומשאירים את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה על 3.2%.
להערכת בפמן מבנק לאומי, "גם מדד חודש אפריל צפוי לעלות במידה ניכרת, בסדר גדול של כ-0.6%-0.8% ושיעור העלייה במהלך 12 החודשים הקרובים צפוי להסתכם בכ-2.6%-3.1%". כץ עצמו מעריך כי האינפלציה בעוד שנה תעמוד על 3.3%. בכל מקרה, כל ההערכות הללו נוגעות ואף עוקפות את הרף העליון של טווח יעד האינפלציה של בנק ישראל, שעומד על 3%.
כץ מזכיר כי לשורת הלחצים האינפלציונים יש להוסיף את העלאת המע"מ ב-1% לרמה של 18%, שהכנסת אישרה את כניסתו לתוקף בתחילת שנת 2025. עם זאת, הוא מעריך כי לקראת אמצע שנת 2025 קיימת אפשרות להפחתת ריבית נוספת של בנק ישראל. "אני כן חושב שבסופו של דבר סביבת האינפלציה תתמתן חזרה ושנחזור לשיווי משקל במחירי וחסמי הייבוא ובנושא הדיור. גם נושא התקציב יירגע", הוא מעריך.
"בנק ישראל מדבר על ציפייה לשלוש הורדות ריבית עד הרבעון הראשון של 2025. אני חושב שזה אופטימי מדי, אבל עוד הורדת ריבית (נוסף לזו שחזויה להמשך 2024 - ל"ב) לרמה של 4% ב-2025, זה נשמע לי הגיוני".