בלילה שבין שבת לראשון, בשעה שאזרחי ישראל נצמדו למסכי הטלוויזיה וחיכו בחרדה להגעת מתקפת הטילים והכטב"מים מאיראן, גם ברפובליקה האיסלאמית היו מי שנכנסו ללחץ. ברשתות החברתיות הופצו סרטונים המציגים תורים ארוכים בתחנות הדלק באיראן או אנשים שרצים להצטייד במצרכים מחשש לתגובת נגד ישראלית. המראות האלו, אף שאי אפשר להעריך עד כמה הם מייצגים את התגובה הכללית באיראן, בכל זאת מסמנים משהו לגבי הלך הרוח ברפובליקה האיסלאמית ואת החשש של לפחות חלקים מהציבור מגלישה למלחמה מלאה.
"החיסול של הבכיר האיראני היה ב-1 באפריל. עכשיו אנחנו כבר ב-14 לחודש. בשבועיים האלו הממשלה האיראנית ניסתה להכין את הציבור באמצעות תעמולה מאד אינטנסיבית נגד מה שהם מכנים הישות הציונית", מסבירה ד"ר ליאורה הנדלמן-בעבור, חוקרת בכירה במרכז אליאנס ללימודים איראניים באוניברסיטת תל-אביב ולשעבר ראשת המרכז.
"המינון הגבוה מאד של התעמולה הכניס לפחות חלק מהאוכלוסייה העירונית באיראן למצב שהוא על סף החרדה והפאניקה מפני אפשרות שישראל תגיב למתקפה. במשך שנים רבות מעבירים להם את המסר שהיישות הציונית היא התוקפנית, אז כמובן שיש חשש שעכשיו התוקפנות הזו תופנה אליהם באופן ישיר", היא מסבירה.
"צריך לקחת בחשבון שהפעם האחרונה שבה איראן התמודדה עם מלחמה טוטאלית וישירה על שטחה היתה במלחמת איראן-עיראק בשנות השמונים. חלק ניכר מהאוכלוסייה של היום או שהיה צעיר מאד או שנולד אחרי המלחמה. ומי שהיו אז, זוכרים את החרדות שהיו להם", מוסיפה הנדלמן-בעבור.
"אנשים למדו משמונה שנות המלחמה בין איראן לעיראק ומהשנים שאחרי המלחמה שהמשטר לא יודע איך לנהל את הכלכלה", אומר ד''ר מאיר ג'בדנפר מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. לדבריו, אף שחלפו כמעט 40 שנה מתום המלחמה ההיא, הטראומה ממנה עדיין קיימת בזיכרון האיראני. "החשש קיים כי אנשים שומעים על זה מההורים שלהם", הוא אומר. "אני הייתי בן שבע כשהחלה המלחמה. אנשים בדור שלי יש להם ילדים והם מספרים להם מה היה".
לדברי ג'בדנפר, אותה מלחמה היא גם הסיבה לתורים שתועדו בליל אמש בתחנות הדלק באיראן. "כשסדאם חוסיין תקף את איראן אחד המקומות הראשונים שהוא תקף היה בתי הזיקוק", הוא מסביר. "אז לעם האיראני הזכרונות האלו, שאם יש מלחמה זה המקום הראשון שמדינה זרה תתקוף. אז בוא נלך לקנות עכשיו דלק כי מחר יכול להיות שלא יהיה".
לדבריו לציבור האיראני אין אמון ביכולת של המשטר לנהל את הכלכלה או את המלחמה "יש בממשלה האיראנית הרבה אנשים שלא מתאימים לתפקידים שלהם ומנצלים אותם כדי להעשיר את כיסם. זו אחת הסיבות לכך שאנשים הגיבו בפאניקה", הוא אומר. לטענת ג'בדנפר, בציבור האיראני חוששים לא רק מהיכולות הצבאיות של ישראל אלא גם מחוסר היכולת של הממשלה המקומית להתמודד עם השלכות של תגובה ישראלית. לכן לדבריו "כל אחד חייב לדאוג לעצמו".
"יש הבדל גדול בין כוח הספיגה או ההסתגלות של הציבור בישראל ובין זה באיראן", מחדדת הנדלמן-בעבור. "למרבה הצער בישראל אנחנו מתמודדים עם איומים כאלו כל הזמן. אנחנו חיים בצל האיום. אמנם 7 באוקטובר היה התרחיש הכי גרוע שיכול לקרות לנו אבל עדיין אנחנו כל העת דרוכים, גם כשאנחנו מסתובבים מחוץ למדינה. לציבור באיראן אין רמת דריכות כזו. לכן האיום כרגע נראה להם יותר מוחשי, מיידי ואפשרי".
זה מטורף! בסרטון שצולם לפני שעה קלה בטהראן, הדובר מספר שהשעה 01:00 והמונים יצאו למלא דלק מרוב פחד וחשש שיאלצו לברוח. קלטו את התור האינסופי! pic.twitter.com/uqZJkJKiUM
הנדלמן-בעבור מוסיפה כי שיטת הפרוקסי האיראנית של הפעלת ארגוני שליחים כמו חיזבאללה בלבנון, החות'ים בתימן ומיליציות שיעיות בעיראק הרחיקה את תחושת הלחימה מאיראן עצמה. "העימות הנוכחי קיבל תפנית ומביא את העימות לרמה אחרת שעלולה לגרום לכך שתגובה - מאיפה שהיא לא תבוא - תהיה ישירות על אדמת איראן", לדבריה.
מצב כלכלי גרוע וחבל הצלה מסין
"המצב הכלכלי באיראן בכי רע", מזכירה הלדמן-בעבור. "המטבע המקומי קרס מול הדולר במדדים שלא ראו באיראן מזה שנים. האינפלציה במדינה עומדת על 42%-46% לפי הלמ"ס והבנק המרכזי של המדינה. הממשלה הנוכחית, שבקיץ ימלאו לה שנתיים, לא יכולה להתגאות בשום הישג מבחינת היציבות הכלכלית, המאבק בשחיתות או כל דבר שיכול להביא מזור למצב המבודד של איראן בזירה הבין-לאומית. להנהגה ברפובליקה האיסלאמית יש אינטרסט להפנות את הזרקור לגורם חיצוני".
איראן מתמודדת זה שנים עם סנקציות כלכליות שמובילה ארה"ב על רקע תוכנית הגרעין שלה, אלא שהנדלמן-בעבור מזכירה שאיראן הצליחה להוכיח עמידות מרשימה גם מולן. "המשטר הזה סגר בפברואר האחרון 45 שנה שבמהלכן ארה"ב הטילה סדרות שונות של סנקציות כלכליות. ועובדה שהמשטר האיראני שרד, בין השאר ב-20 השנים האחרונות באמצעות תמיכה לא מבוטלת מרוסיה וסין".
חבל ההצלה הכלכלי שמספקת סין לאיראן מתבטא בראש ובראשונה בהיותה צרכנית הנפט העיקרית של הרפובליקה האיסלאמית. "סין מעניקה לאיראן איזושהי רווחה כלכלית מסוימת שגם מאפשרת לה לשפר את מצבה ומעמדה מול מדינות המפרץ השכנות", מסבירה הנדלמן-בעבור. גורם נוסף הוא שיתוף הפעולה הכלכלי שיש לאיראן עם קטר השכנה. "שתי המדינות הללו חולקות בעלות על שדה גז ענק במפרץ הפרסי ומתחלקות ברווחים, אז יש להן אינטרסים משותפים", מזכירה הנדלמן-בעבור.
הכסף הסיני מאפשר לאיראן להמשיך ולייצר הכנסות ממכירת נפט, חרף הסנקציות המערביות. "הכלכלה האיראנית מתבססת במידה גדולה מאד על ההכנסות מנפט", אומרת הנדלמן-בעבור. "הם כן תלויים במידה מסוימת במוצרים ותוצרת מיובאים, אבל אני חושבת שהחשש העיקרי בציבור הוא יותר ממחסור במוצרי צריכה בסיסיים" .
עם זאת היא מציינת כי "לא ראינו התנפלות עצומה על הסופרמרקטים באיראן. אנחנו גם לא יודעים למה להשוות את המראות שכן ראינו", היא מוסיפה, ומסכימה כי הסתמכות על תיעוד ברשתות החברתיות הוא בעייתי. "בסופו של דבר האיראנים הם בני אדם כמונו, וגם אצלנו כשהוציאו אזהרות של פיקוד העורף שצריך להצטייד היו מי שלקחו את זה מאד מאד ברצינות. הרבה פעמים זו פשוט תגובה של אנשים למצב מסוים שמבוסס על האופי שלהם".