חברת דירוג האשראי הבינלאומית פיץ' הודיעה (שלישי) על הסרת המעקב השלילי אחר דירוג האשראי של מדינת ישראל ואישור מחדש של דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של A+. עם זאת, תחזית הדירוג למדינה הורדה מ"יציבה" ל"שלילית".

לדברי החברה, הסיכונים הגיאופוליטיים הקשורים למלחמה בעזה נותרו גבוהים וקיים סיכון להסלמה נוספת, אולם החברה סבורה שהסיכונים לפרופיל האשראי התרחבו וייקח זמן רב יותר להעריך את השפעתם, ועל כן החליטה החברה על הסרת "המעקב שלילי".

לפי פיץ', התחזית השלילית משקפת את שילוב אי-הוודאות סביב ההתפתחות הפיסקלית וסביב משך המלחמה ועוצמתה, לרבות הסיכון להסלמה אזורית. החברה צופה לקפיצה ביחס החוב לתוצר בטווח הזמן הקרוב ולהוצאות צבאיות גבוהות יותר בהקשר של פוליטיקה פנימית שברירית וחוסר ודאות לגבי הסיכויים המאקרו-כלכליים, שעלולים להגביל את יכולתה של ישראל להפחית את החוב בעתיד.

פגיעה ישירה בקריית שמונה (צילום: דוברות כבאות והצלה)
נזק כתוצאה מפגיעה בקריית שמונה, בחודש שעבר | צילום: דוברות כבאות והצלה

לדברי החברה, הסיכונים להרחבת הסכסוך הנוכחי, כך שיכלול עימות צבאי נרחב עם גורמים נוספים באזור, בהם חיזבאללה, קבוצות מיליטנטיות אזוריות אחרות ואיראן, ולאורך תקופה ממושכת יותר, נותרו גבוהים. אף שזה אינו תרחיש הבסיס של החברה במסגרת החלטתה, הסלמה בקנה מידה גדול, בנוסף לפגיעה בחיי אדם, עלולה להביא להוצאה צבאית משמעותית נוספת, להרס של תשתיות, לשינוי מתמשך בסנטימנט הצריכה וההשקעה ובכך להוביל להרעה משמעותית במדדי האשראי של מדינת ישראל.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳ מסר בתגובה להודעת פיץ' כי "השארת הדירוג על A+ בעת מלחמה מהווה הבעת אמון בכלכלה הישראלית ובמדיניות הכלכלית שאנו מובילים. באופן טבעי המלחמה מייצרת אתגרים רבים לכלכלה. אנחנו פועלים ונמשיך לפעול במכלול הצעדים הנדרשים על מנת לגדר ולמזער את הסיכונים ולשוב למסלול צמיחה מהיר שימצא את הפוטנציאל של המשק הישראלי". 

מה ישפיע על שינוי הדירוג בהמשך

פרמטרים שיכולים, ביחד או לחוד, להוביל לפעולת דירוג שלילית

  • מבני: הסלמה בעימות שתוביל להתדרדרות מתמשכת ומהותית בכלכלה ובנתונים הפיסקליים.
  • נתונים פיסקליים: עלייה מתמשכת ביחס החוב לתוצר, לדוגמה כתוצאה מעלייה מתמשכת בהוצאות צבאיות, כישלון ביישום צעדי התכנסות פיסקליים או צמיחה חלשה.

פרמטרים שיכולים ביחד או לחוד להוביל לפעולת דירוג חיובית:

  • מבני: דה-אסקלציה של העימות אשר תגביל את ההשפעה על הכלכלה ועל הנתונים הפיסקליים.
  • נתונים פיסקליים: עלייה ברמת הודאות שיחס החוב לתוצר יחזור לתוואי יורד, לדוגמה כתוצאה מרפורמות פיסקליות.

המלחמה נמשכת

פיץ' מציינת כי ישראל הודיעה על כוונתה להיכנס למבצע צבאי בעיר רפיח שבדרום עזה, ועל כן החברה צופה שהמלחמה תימשך גם ברבעון השני של 2024, עם חשש שפעולות צבאיות אינטנסיביות יימשכו אף מעבר לכך. הדבר מרמז על המשך הוצאה גבוהה על צרכים צבאיים מיידיים, שיבושים בתעשייה באזורי הגבול, בענף התיירות וענף הבנייה. החברה מציינת שישראל שחררה את רוב חיילי המילואים, מה שהפחית את ההשפעה על שוק העבודה.

לדעת החברה, המשך הפעילות בעזה מותיר את הסיכון להתרחבות הסכסוך ברמה גבוהה. החברה מוסיפה כי למרות חילופי אש בין צה"ל וחיזבאללה, אף אחד מהצדדים לא בחר להסלים את העימות למלחמה כוללת, אך זו עדיין נותרה אפשרית. כאמור, הרחבת הסכסוך עשויה לכלול קבוצות מיליטנטיות אזוריות אחרות ואיראן.

תקיפת בית ברפיח (צילום: רויטרס)
תוצאות תקיפה ברפיח. סימנים להמשך המלחמה ברבעון השני של 2024 | צילום: רויטרס

גירעון תקציבי רחב

המלחמה והשיבושים הכלכליים הנלווים לה הביאו לירידה של 6.6% בהכנסות ממיסים בשנת 2023 ובמקביל לעלייה של 12.5% בהוצאות, שנבעה מצעדי סיוע לאלו שהושפעו מהלחימה ומההוצאות הצבאיות. הגירעון בשנת 2023 הגיע לרמה של 4.1% מהתוצר וזאת בהשוואה לתקציב המקורי בו נקבע גירעון מתוכנן בשיעור של 0.9% תוצר. החברה צופה גירעון בשיעור של 6.8% תוצר בשנת 2024, גבוה במקצת מתחזית התקציב.

בשנת 2025 החברה צופה גירעון תקציבי בשיעור של 3.9% תוצר. תחזית זו מביאה לידי ביטוי את הערכת החברה לירידה הדרגתית בהוצאות הצבאיות הקשורות במלחמה לצד עלייה קבועה של 0.8% תוצר בהוצאות הביטחון בהשוואה לתקציב 2023. לפי פיץ', העלייה בחוב הממשלתי תוריד את הגמישות הפיסקלית ותעלה את הוצאות הריבית. הממשלה הכריזה על יעד גירעון של 3.5% תוצר בשנת 2025, והכנסת אישרה מספר צעדים, קבועים וזמניים, שיכולים להוריד את הגירעון ב-1.1% תוצר היה וייושמו.

פעילות הכוחות ברצועה (צילום: דובר צה"ל)
פעילות צה"ל ברצועת עזה. ההוצאות הצבאיות הגדילו את הגירעון | צילום: דובר צה"ל

עלייה בחוב הממשלתי

החברה צופה כי יחס החוב לתוצר יעלה בשנים 2024 ו-2025 לשיעור של 65.7% ו-67% מהתוצר בהתאמה, וזאת מתחת ליחס החוב לתוצר בשיעור של 68% שנרשמו בשנת 2021. עם זאת, לדברי החברה, השילוב של עלייה קבועה בהוצאה הצבאית ואי הודאות במגמות המאקרו-כלכליות עלול להוביל לכך שיחס החוב לתוצר ימשיך במגמת עלייה מעבר לשנת 2025.

החברה מציינת שהחוב של מדינת ישראל גבוה מתחזית חציון מדינות הייחוס (A) העומד על שיעור של 55% תוצר לשנת 2025. החברה מוסיפה שישראל שמרה על יכולתה להתממן ולגשת לשוקי ההון הבינלאומיים במהלך העימות.

נתניהו סמוטריץ' (צילום: רויטרס)
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' | צילום: רויטרס

פוליטיקה פנימית מפולגת

פיץ' מציינת שהוקמה ממשלת חירום הכוללת מפלגות נוספות לאלו של הקואליציה המקורית וכן שהוקם קבינט מלחמה הכולל את מנהיג מפלגת האופוזיציה בני גנץ. החברה מעריכה כי ממשלת החירום ככל הנראה תתפרק ברגע שיסתיים השלב העצים של הלחימה ואולי אף קודם לכן, והקואליציה המקורית תחזור לשלטון.

החברה מציינת שהקואליציה המקורית יכולה להישאר בשלטון עד למועד הבחירות הבא בחודש אוקטובר 2026, למרות שנדיר שקואליציות מסיימות את מלוא הקדנציה שלהן, ושצפוי שהיא תתמודד עם לחץ להקדים את הבחירות לאור אירועי אוקטובר 2023. החברה מציינת שהחקיקה הקרובה בנושא פטור מגיוס עלולה להתברר שנושא שיפלג את הקואליציה.

פיץ' מציינת כי חוסר היציבות של הקואליציה הגביל את יכולת ההתכנסות הפיסקלית, ותקציב 2024 כולל תקציבים קואליציוניים וזאת למרות הזינוק בגירעון.

עימותים בין אחים לנשק לבין החרדים ליד כיכר השבת כע (צילום: דנור אהרון)
עימותים בין אחים לנשק לבין חרדים, ביום ראשון | צילום: דנור אהרון

עלייה בסיכון לשיעור הצמיחה

החברה מציינת כי הצמיחה בתוצר ירדה לרמה של 1.8% בשנת 2023 וכי להערכתה נתון זה היה גבוה לכל הפחות ב-1.5% אילולא המלחמה. החברה צופה צמיחה של 1.9% ו-4.1% אחוזים בתוצר בשנים 2024 ו-2025 בהתאמה. החברה מוסיפה כי הצריכה הפרטית השתקמה, כאשר ההוצאות שנרשמו בכרטיסי אשראי בתחילת 2024 הן ברמה גבוהה יותר מאלו שנרשמו לפני המלחמה. עם זאת, החברה מציינת שהמחסור בעובדים פלסטיניים אשר ממשיך להכביד על סקטור הבניה, הכמות הנמוכה של התיירים המגיעים מחו"ל וסנטימנט המשקיעים הזרים אשר צפוי להישאר נמוך, מכבידים על שיעור הצמיחה.

סנטימנט המשקיעים הזרים חשוב לסקטור ההייטק בעל הערך המוסף הגבוה לכלכלה, הנשען מהותית על משקיעים זרים ואשר תרם ליציבות בהכנסות ממיסים בשנים האחרונות. מדינת ישראל חוותה ירידה חדה בהיקפי גיוסי ההון של חברות ההזנק (סטארט-אפ) מהשיא שנרשם בשנת 2021, וזאת בעוצמה גבוהה יותר מזו שנרשמה בארה"ב, אירופה או אסיה. החברה מציינת כי עסקאות המשיכו להיחתם ברבעון השלישי של 2023 וברבעון הראשון של 2024, אבל בקצב נמוך יותר. החברה מוסיפה כי תפיסה שלילית מתמשכת של מדינת ישראל כיעד להשקעה וכן עזיבה של עובדים בעלי כישורים, יכולה להזיק לצמיחה הפוטנציאלית.