מה כוללות הסנקציות הטורקיות?
משרד המסחר הטורקי חשף אתמול (שלישי) רשימה של 54 פריטים ומוצרים שמעתה אסורים ביצור לישראל. הרשימה כוללת בעיקר מוצרים הרלוונטים לתחום הבנייה והתשתיות וכוללים מוצרים כמלט, מוטות וצינורות פלדה ומתכת, רכיבי אלומיניום וכן מכונות המשמשות בתחום כמערבלי בטון, מכונות ניסור, דחפורים ומערבלי בטון.
כמה משמעותי היבוא מטורקיה?
ענף הבנייה הישראלי מתבסס על יבוא משמעותי של חומרי גלם מטורקיה, ובראשם מלט, ברזלים לסוגיו וכן חומרים ומוצרי בניין. בין היתר מיובאים מטורקיה מוצרים המשמשים בחדרי האמבטיה כשיש, אסלות וכיורים.
לפי נתוני הלמ"ס שניתחה חברת Coface Bdi, בשנה שעברה היוותה טורקיה את המקור ליותר מ-20% ממוצרי המתכת לישראל. מנתונים שהעביר איגוד לשכות המסחר, ב-2022 הסתכם היבוא של מוצרי אבן, גבס, מלט, אסבסט, קרמיקה, זכוכית וכדומה מטורקיה בכ-500 מיליון דולר.
למה דווקא עכשיו?
נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן החל לנקוט ברטוריקה חריפה נגד ישראל זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה. וכבר בחודש ינואר הוסרה ישראל מרשימת יעדי היצוא של המדינה. כעת לקחה טורקיה את ההגבלות צעד אחד תוך היאחזות בסירובה של ישראל לבקשה הטורקית להצניח סיוע הומניטרי ברצועת עזה כפי שעושות מדינות אחרות באזור.
לדעת פרשנים, מאחורי הצעד החדש עומד גם רצונו של ארדואן לשדר נחישות ולהסיט את דעת הקהל מכישלון מפלגתו בבחירות המקומיות שנערכו במדינה בחודש שעבר.
מה ההשפעות הצפויות?
בענף הבנייה מזהירים כי הסנקציות עלולות להביא להעלאת מחירי הדירות בשל התלות הגבוהה של התעשייה המקומית במוצרים מטורקיה. לפי מנכ"ל חברת Coface Bdi יואל אמיר "הצעד של טורקיה להגבלת היצוא לישראל של עשרות מוצרים, אשר מהווה הפרה של הסכמי הסחר בין המדיניות, עשוי להיות בעל השפעה על המשק הישראלי ובראש ובראשונה על ענף הבנייה".
בענף הבנייה מזהירים במיוחד מחזרה על תרחיש דומה לזה שארע במשבר הקורונה, במהלכו למשך כשנה נעצר יבוא חומרים בתחום הבנייה מסין. כתוצאה מהמחסור, סוחרים ממדינות אחרות העלו מחירים ובענף הבנייה אומרים כי מוצרים מסוימים כמו ברזל כמעט שלא היו בנמצא. הדבר הביא בזמנו לזינוק במחירי המוצרים שפגעו בכדאיות הפרויקטים.
מה אומרים במגזר העסקי?
בתעשייה ובמגזר העסקי המקומי עדיין מנסים להבין את המשמעות הפרקטיות של ההצהרות הטורקיות. גורמים בתעשייה אומרים כי עוד לא ברור מתי ההגבלות על מכירת לישראל ייכנסו לתוקף ובאיזו עוצמה, ועד כמה מדובר בצעדים פרקטיים שייושמו בפועל או בהצהרות שנועדו למטרות פוליטיות.
בשלב זה בתעשייה פועלים לאיתור ספקים חדשים ולגיוון שרשרת האספקה כדי להפחית את התלות ביצרנים טורקיים. לפי גורמים בתעשייה, גם אתגר זה אינו פשוט שכן ספקים זרים חוששים להתקשר עם גורמים ישראלים על רקע אי הוודאות בשוק המקומי ויכולת התשלומים על רקע המלחמה.
לדברי נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים ד"ר רון תומר, המהלך הטורקי "מדגיש את מה שאנו טוענים מזה זמן רב: אנחנו חייבים להפסיק את התלות בטורקיה. ישראל חייבת להיות מסוגלת לייצר הכל בעצמה".
מה עושה ישראל בתגובה?
בתגובה למהלך הטורקי הצהיר שר החוץ ישראל כ"ץ כי הורה "לפנות למדינות וארגונים בארה"ב, לעצור השקעות בטורקיה ולמנוע יבוא מוצרים מטורקיה". שר הכלכלה ניר ברקת מסר אמש כי משרדו "מסייע ופועל למציאת חלופות לטורקיה באמצעות הגברת הייצור המקומי וייבוא ממדינות חלופיות". ממשרד השיכון של השר יצחק גולדקנופף סירבו להגיב.
למרות ההצהרות הלוחמניות, גורמים בענף הבנייה המקומי אומרים כי משרדי הממשלה לא נקטו בצעדים משמעותיים להתמודדות עם האיום החדש. גם בקרב התעשיינים אומרים דברים דומים ומוסרים כי נראה שגם משרדי הממשלה עדיין לומדים את משמעות האירוע. אתמול מסרה התאחדות הקבלנים בוני הארץ כי "כמו נושא העובדים הפלסטינים והזרים, גם היבוא של החומרים לא מנוהל בראייה של ביטחון לאומי".
האם יש סנקציות נוספות?
הסנקציות הכלכליות שעליהן הכריזה טורקיה אמנם אינן הראשונות שמוטלות על ישראל מאז 7 באוקטובר, אך הן הראשונות שחורגות מעבר לסנקציות בתחום הסחר בנשק, וגם אלו היו עד כה מוגבלות.
הצעדים הכלכליים שהופעלו נגד ישראל מפרוץ המלחמה התמקדו בתחום ההקעות. ממשלת אירלנד הודיעה על מכירת השקעות שבוצעו דרך קרן ההשקעות הריבונית שלה בשש חברות ישראליות. צעדים דומים ננקטו בידי קרן פנסיה דנית ומועצת העיר היוורד בקליפורניה.
במגזר העסקי חוששים כי הסנקציות הטורקיות עשויות להיות החלוץ לפני המחנה. אתמול הזהיר יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי כי "קיים חשש אמיתי מפני חרם וסנקציות כלכליות מטעם מדינות נוספות וחברות בינלאומיות".