נתוני החשבונות הלאומיים שפרסמה היום (חמישי) הלמ"ס משקפים התאוששות בצמיחה במשק ברבעון הראשון של השנה לאחר הצניחה בסוף 2023. בהשוואה לרבעון הקודם, האחרון של 2023, עלה התוצר ב-14.1% בחישוב שנתי וברמה של 3.3% בחישוב רבעוני. עם זאת, בהשוואה לנתוני הרבעון המקביל הראשון של 2023, נתוני תחילת 2024 משקפים ירידה של 1.4% בתוצר וירידה חריפה יותר של 3.1% בתוצר לנפש.
עוד בנושא ב-N12:
• הממשלה כבר פרצה את יעד האוברדרפט ל-2024 כולה
• מדד אפריל הפתיע וזינק ב-0.8%: אלו הסיבות
• זו רק ההתחלה: מחיר המלחמה שכולנו נשלם
"נתוני הרבעון הראשון של שנת 2024 כמו גם נתוני הרבעון הרביעי של שנת 2023 הושפעו ממלחמת חרבות ברזל", מציינים בלמ"ס. "העלייה החדה יחסית בתוצר המקומי הגולמי ברבעון הראשון של 2024 משקפת גידול משמעותי בנתוני הצריכה הפרטית וההשקעה בנכסים קבועים לאחר ירידות גדולות ברבעון הרביעי של שנת 2023, אך עדיין נתוני הצריכה הפרטית וההשקעה בנכסים קבועים מושפעים מהמצב הבטחוני ולא חזרו לרמה שלפני פרוץ המלחמה".
למען הסר ספק, לא מדובר בהפתעה או בהתאוששות מרשימה. שיעור הצמיחה הגבוה של 14.1% בחישוב שנתי נובע מנקודת הבסיס הנמוכה מאד של הרבעון האחרון של 2023, שבו נרשמה צניחה של 21.7% בתוצר על רקע גיוס המילואים הגדול והסתגרות הציבור בבתים עם פרוץ המלחמה. בעקבות האירועים, הצריכה הפרטית קרסה וכעת אנו רואים את הריבאונד שחווה המשק ברבעון הראשון של 2024 עם ההסתגלות לשגרת מלחמה.
"הנתונים של הרבעון הראשון של 2024 עדיין מראים ירידה ריאלית בהשוואה לרבעון הראשון של 2023", מציין פרופ' עומר מואב, פרופ' לכלכלה באוניברסיטת רייכמן ובאוניברסית ווריק באנגליה, ומגיש הפודקאסט עושים חשבון. "המספרים הגבוהים של הצמיחה ברבעון האחרון הם רק תיקון חלקי לעומת הנזק של המלחמה ואזלת היד של הממשלה. אין לממשלה או לשר האוצר כל סיבה להתגאות בנתונים, זו רק תוצאה של שחרור מילואים וחזרה לשגרה חלקית. עדיין ההשקעה - שזה מה שקריטי לעתיד - נמוכה מאוד בהשוואה למצב לפני שנה".
הממשלה מנשימה מלאכותית את המשק
הצמיחה ברבעון הראשון של 2024 הושפעה מההוצאות הגדולות שבהן נקטה הממשלה, שהזרימה כסף לחלקים נרחבים בציבור ובראשם מגויסי המילואים והמפונים. הצריכה הציבורית - המונח שמאגד את הוצאות הממשלה - זינקה ב-21.9% בהשוואה לרבעון הראשון של 2023, וגדלה גם בהשוואה לרבעון האחרון של 2024 בשיעור של 7.1%. מדובר במצב שאי אפשר להתמיד בו ויוצר גירעונות גדולים, שמגדילים את החוב של ישראל ומאיימים על שיעורי הריבית שהיא משלמת.
הזרמות הכספים של הממשלה התגלגלו בתורן לצריכה הפרטית, כפי שנצפה בחודשים האחרונים בעלייה בהוצאות כרטיסי האשראי של הישראלים. לאלו סייעו גם השמיים הסגורים על רקע הימנעותן של רבות מחברות התעופה הזרות לחזור לטוס לישראל, מה שהגביר את רכישות הישראלים במשק המקומי וגם תרם לעליית האינפלציה. מדד אפריל שהתפרסם אתמול הפתיע וזינק ב-0.8%, מעל התחזיות, והעלה את האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים ל-2.8%.
ההתאוששות החלקית של התוצר, שעדיין נמוך מרמתו ערב המלחמה, מראה כי גם מבחינה כלכלית "האירוע" לא הסתיים. אחרת, ניתן היה לצפות כי ברבעון הראשון של 2024 צמיחת המשק היתה מפצה על כל אובדן הצמיחה בשיעור של 21.7% שנחווה ברבעון הקודם, האחרון של 2023. כשלוקחים בחשבון שאוכלוסיית ישראל ממשיכה לגדול בשיעור של כ-2% בשנה מדובר כבר ממש בהליכה לאחור.
סימנים מדאיגים לגבי עתיד
בנתוני הלמ"ס ניתן לזהות גם כמה סימנים מדאיגים, ובהם ירידה בהשקעות, שעדיין נמוכה משמעותית מזו שלפני המלחמה. ההשקעות בנכסים קבועים אמנם זינקה ברבעון הראשון של 2024 ברמה של 49.2% לעומת הרבעון האחרון של 2023 - אבל היא עדיין נמוכה ב-16.2% לעומת הרבעון המקביל, הראשון של 2023. במקביל נרשמים שני רבעונים רצופים של ירידה ביצוא.
במערכת הכלכלית מעריכים כי נתון הצמיחה החיובי של 14.1% הוא חד פעמי וכי ברבעונים הבאים המשק יחזור לקצבי הצמיחה המקובלים של 3%-4%. הנתון לא משנה את ההערכות הקיימות ובסופו של דבר 2024 צפויה להסתיים בשיעורי צמיחה צנועים בהרבה, שקרובים יותר ל-0.5% לפי תחזית חברת דירוג האשראי S&P או ל-2% לפי התחזית האופטימית יחסית של בנק ישראל.