בתחילת המלחמה דרשו במשרד הרווחה תוספת של חצי מיליארד שקלים להגדלת המענה לנפגעי המלחמה, אבל במקום להגדיל את תקציב הרווחה בשל הנפגעים הרבים במלחמה – במשרד האוצר החליטו לקצץ את תקציב המשרד.
כתוצאה מהקיצוץ המתוכנן, תוכניות רבות ייפגעו, כמו תוכניות הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית, נפגעי טראומה והתמכרויות ותוכניות סיוע למשפחות במעגל האלימות. בנוסף, מתוכנן קיצוץ של 5% בכספי התמיכה בעמותות, כלומר 5 מיליון שקלים שיופחתו מכול העמותות.
"דווקא כשהצרכים גדלו פי 3 – מקצצים", טענה ענבל חרמוני, יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות. לדבריה, הצרכים של נפגעי המלחמה וכלל הציבור גדלו פי 3 בתקופת המלחמה, לצד צורך גובר בעוד 5,000 עובדים סוציאליים, אבל דווקא עכשיו מחליטים לקצץ. "פקידי האוצר מוזמנים להסתכל בעיניהם של ילדים נפגעי הטבח בדרום, של הורים ששוהים כבר חודשים ארוכים במלונות, של משפחות החטופים ושל 300 אלף מילואימניקים ו-200 אלף מובטלים - ולהודיע להם שהחליטו לחתוך את הטיפול בהם", הדגישה חרמוני.
לדברי יו"ר איגוד העובדות הסוציאליות, משרד האוצר ממשיך בתרבות הקונספציה והטמנת הראש בחול של מדינת ישראל, ומשמעות הקיצוץ היא סגירת הטיפול ברווחה ובחוסן של הציבור הישראלי. "באמצעות מערכות צולעות ומדממות לא ניתן לטפל באוכלוסייה", הסבירה.
בכיר במשרד הרווחה הסביר בשיחה עם N12 כי "מדובר במכה קשה מאוד" והוסיף שתמיד מחריגים את משרד הרווחה מהקיצוצים, מתוך ההבנה שהאוכלוסיות בהן המשרד מטפל רגישות וזקוקות לסיוע. "דווקא בתקופה כזו בה המשרד נדרש לתוספת כדי להתמודד עם תוצאות המלחמה - החלטה כזו מתקבלת", הדגיש.
תמי ברששת, יו"ר ארגון מנהלי שירותי הרווחה ברשויות המקומיות, הגיבה על הקיצוץ ותקפה את משרד האוצר, שלטענתה בוחר לפגוע בצורה קשה באזרחים המטופלים בשירותי הרווחה, ואלה שיידרשו בעקבות המלחמה להיעזר בהם: "זאת מדיניות עיוורת ואיוולת שאינה רואה כלל את טובת אזרחי המדינה ומביאה לשיתוק שירותי הרווחה, הזנחת והפקרת אזרחי המדינה, במיוחד אלה שזקוקים עתה יותר מכל לשירותי רווחה בעקבות מאורעות 7 באוקטובר".