ועדת הכספים דנה (שלישי) בהצעת החוק להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים. נציגי משרד האוצר הציגו נתונים שהראו כיצד זינקו רווחי הבנקים בישראל על רקע עליית הריבית מאז שנת 2022. מהנתונים עולה כי ככל שריבית בנק ישראל עלתה, כך הבנקים הגדילו את הפער בין הריבית שהם משלמים עבור הכסף שהם לווים מהבנק המרכזי ובין הריבית גובים מהציבור באופן שאפשר להם להגדיל את רווחיהם.
הצעת החוק קובעת כי מס הרווח שמשלמים הבנקים יעלה בהוראת שעה מיום חקיקת החוק ועד תום שנת 2025 משיעור של 17% כיום לשיעור של 26%. מהחוק יהיו פטורים בנקים "קטנים" - בוועדה נאמר כי הכוונה היא לבנק וואן זירו ובנק ירושלים. לפי האוצר, לאחר העברת החוק, בתוספת מס חברות, המס האפקטיבי על רווחי הבנקים יעלה מ-34.2% ל-38.9%.
"החלטה מוצדקת של העלאת הריבית שנועדה להתמודד עם האינפלציה גולגלה באופן ישיר להכנסות הבנקים", אמרה בדיון נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר אביגיל ונקרט. "עליית ההכנסות מוסברת בעיקר על ידי עליית הריבית. לא היה שום שינוי במודל הכלכלי של הבנקים, הם לא פעלו לשם כך. 100% רווח ב-0% סיכון, בלי לעשות שום דבר".
נציגי האוצר הציגו נתונים שריכז בנק ישראל שהציגו את הזינוק בהכנסות הבנקים על רקע העלאות הריבית. לפי הנתונים, הכנסות הריבית של כלל הבנקים זינקו מ-45.2 מיליארד שקל בשנת 2021 לכדי 72 מיליארד שקל במהלך 2022 - תוספת של כ-30 מיליארד שקל. במקביל, הוצאות הריבית של הבנקים - כלומר הוצאות בגין הכספים שהם העבירו ללקוחות בשל עליית הריבית - טיפסו מ-7.6 מיליארד שקל בשנת 2021 לכדי 22 מיליארד שקל ב-2022. באוצר הסבירו כי העדיפו להשתמש בנתונים של שנה מלאה ולכן אין השוואה לשנת 2023, אך להערכתם המגמה המשיכה גם במהלכה.
כתוצאה מכך זינקה התשואה להון של הבנקים - המדד המקובל לבחינת רווחיות העסק ביחס להון העצמי שלו. ממוצע התשואה להון של הבנקים בשנים שקדמו למשבר הקורונה עמדה על 8.7%. לעומת זאת, התשואה להון ב-2022 הסתכמה ב-16.4%, והנתון עבור שלושת הרבעונים של 2023 הגיע ל-16.1%.
במקביל לפי האוצר, הפער בין הריבית שמשלמים הבנקים לבנק ישראל עבור הכסף שהם לווים ממנו ובין הריבית שהם גובים עבור אותו כסף כשהם מלווים אותו לציבור הלך ועלה. מהפרש של 0.02% כשריבית בנק ישראל עמדה על 0.1%, לכדי הפרש של 1.26% כשריבית בנק ישראל טיפסה ל-4.75%.
יו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה) ביקש להבין מה מכנים משרד האוצר כרווחי יתר בבנקים. נציגת האוצר השיבה שבמשרד סבורים שהבנקים הפיקו רווחי יתר כתוצאה מעליית הריבית שאינם נובעים מיוזמה או חדשנות עסקים של הבנקים. עוד הוסיפה נציגת האוצר כי מחקרים מראים כי העלייה ברווחי הבנקים בישראל בעקבות העלאות הריבית חריגה גם בהשוואה בין-לאומית.
נציגי הבנקים בדיון ניסו לשכנע את הח"כים כי העלאת המס על הבנקים "בעת הזו" מסוכנת. מנכ"ל איגוד הבנקים איתן מדמון טען כי קיימת נסיגה במימון של בנקים זרים במשק המקומי - שפירושה שנטל האשראי על הבנקים הישראלים ייגבר. עוד טען כי יש לתהות "האם הרגע של אחרי הורדת דירוג הוא הרגע הנכון" להעלאת המס על הבנקים. לדבריו, השינויים עלולים להרתיע משקיעים זרים ששוקלים להשקיע בישראל.
חה"כ ינון אזולאי (ש"ס) ביקש מנציגי האוצר להציג ערובות לכך שתוספת המס לא תגולגל על לקוחות הבנקים. חה"כ אורית פרקש-הכהן (המחנה הממלכתי) ביקשה שסמכות שר האוצר להאריך את תוקפה של הוראת השעה למיסוי רווחי היתר של הבנקים תהיה כפופה לוועדת הכספים, וזכתה לתמיכת חלק מנציגי האופוזיציה בוועדה. בנוסף עלתה ביקורת רבה כלפי התנהלות בנק ישראל, בין היתר מצד היו"ר גפני שאמר כי "לא חשוב לשמוע את נגיד בנק ישראל, לנו יש שכל כמו שלו". לדברי חה"כ נעמה לזימי (העבודה) "באין רגולציה יש חקיקה. אם הרגולטור היה עושה את עבודתו לא היינו מגיעים לנקודה הזו".