המצור החות'י על ספינות בים סוף מתחיל לפגוע בהכנסות תעלת סואץ שמהווה כ־2% מהתמ"ג של מצרים. בעקבות זאת פנתה קהיר למורדים החות'ים בבקשה שיתמקדו במתקפות רק בספינות ישראליות. כך דווח היום (שני) ב"אל־ערבי אל־ג'דיד".
הדיווח מצטרף לסירוב של מצרים לשליטה ישראלית על ציר פילדלפי - אף שהיא נכשלה באופן חרוץ במניעת הברחות חמאס לתוך רצועת עזה. המלחמה כבר נתנה את אותותיה על הכלכלה המצרית לא רק בסוגיית תעלת סואץ, אלא גם ביצוא הגז.
השבתת מאגר תמר למשך חודש וההפחתה הדרסטית של יצוא הגז הטבעי למצרים, השביתה את יצוא ה־ LNG (גז טבעי מונזל) שלה דווקא בעונת המכירות. מאז, יצוא ה־LNG התחדש לאחר חידוש הפקת הגז בתמר, אבל הנזק כבר נעשה. כעת המצרים מנסים לבלום נזק יותר חמור שעדיין בעיצומו בתעלת סואץ.
מעבר הספינות בתעלה ירד - ומצרים העלתה את התעריף
בשנה הפיסקלית 2022/23, הכנסות מצרים מדמי מעבר בתעלת סואץ עמדו על כ־9.4 מיליארד דולר. עם זאת, המתקפות החות'יות הביאו ב־11 הימים הראשונים של ינואר לצניחה של 30% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. לפי דיווח ברויטרס, מתחילת 2024 - 544 ספינות חצו את התעלה, לעומת 777 בתקופה המקבילה ב־2023. מנגד, לפי קרן המטבע, היקף התנועה הימית בקרן אפריקה, קרי בנתיב בדרך לכף התקווה הטובה, זינק ב־67%. בניסיון לבלום את הפסד ההכנסות, החליטו במצרים להעלות את תעריף המעבר ב־5%-15%.
ממידע שצבר GTAI (שירות מידע כלכלי מגרמניה) ופורסם בדויטשה ולה הגרמני, מוערך שהתמ"ג המצרי יצנח מ-475 מיליארד דולר ב-2022 לכ-357 מיליארד דולר ב-2024. מעבר לכך, קצב האינפלציה השנתי עומד על כ־33%, וב־GTAI מעריכים שהוא עוד יגדל.
סוגיה נוספת שמכבידה כלכלית על מצרים היא החוב החיצוני העצום שעמד בספטמבר על כ־164.5 מיליארד דולר, שווה לכ־40% מהתמ"ג - ופי חמישה מעתודות המט"ח של הבנק המרכזי במדינה. בד בבד, במשרד האוצר המצרי מעריכים כי הגירעון יעלה ב־7.5% בשנה הפיסקלית הנוכחית.
נזק נוסף שבולט הוא שחיקת הלירה המצרית. לפי "אל־ווטאן", הלירה המצרית צנחה בשוק השחור מתחילת השנה ב־19%: מ־53 לירות ל־63 לירות לדולר. אלו נתונים מנותקים לחלוטין מאלו של הבנק המרכזי המצרי, שלפיו השער עומד על כ־35.5 לירות לדולר.