אמי ומשפחתה חיו בעוני. בילדותה, כשהיתה נכנסת הביתה מבית הספר, היתה שואלת אם יש מה לאכול. היא סיפרה שהם לא שאלו מה יש לאכול, העיקר שהיה אוכל. היו גם ימים שבהם לא היה להם אוכל חוץ מלחם מרוח בשמן. במשפחה של אמי תמיד דיברו על דיאטות, כולם. לא היה מפגש משפחתי אחד שבו לא סיפרו אחת מדודותיי או דודיי, אחיותיה ואחיה של אמי, על דיאטה חדשה ומבטיחה שהתחילו או שיתחילו.
• "לא בטוח שחיילי צה"ל ישרדו את גזירות הממשלה"
• שליש ממשפחות המגויסים: נמנעים מצריכת תרופות
• המעסיקים: הממשלה תגרום לפיטורי מילואימניקים
• אסם מייקרת עשרות מוצרים: כך זה יורגש במדפים
• הקליק כבר לא זול: יוניליוור מעלה מחירים עד 15%
כשאני חושבת על הלחם המרוח בשמן, זה מובן: כשאוכלים אוכל לא בריא או לא מספיק, יש לכך השלכות בריאותיות עתידיות. אפשר לאכול הרבה לחם מרוח בשמן, להשמין מזה ועדיין להיות במצב של תת-תזונה. מצב שבו אין כסף לקנות מזון בריא ומזין בכמות מספיקה הוא חוסר ביטחון תזונתי. עליית מחירי המזון משפיעה גם היא על הביטחון התזונתי.
כדי להוסיף עשרות מיליארדי שקלים לכיסוי הוצאות ביטחוניות עקב המלחמה יהיו קיצוצים נרחבים בתקציב. הממשלה מקבלת בימים אלה החלטות שישפיעו על המדינה לאורך שנים רבות. בין הגזרות המתוכננות: העלאת המע"מ ב-2025 שתביא להתייקרות נוספת בסל המוצרים ולעליית הוצאות משקי הבית, במיוחד של בעלי הכנסות נמוכות; קיצוץ של 15% מתוכנית החומש לחברה הערבית ומהתוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית, שישפיעו על החברה בישראל למשך עשורים. גם הסיוע בשכר דירה לעולים יקוצץ.
בתוך התקציב הזה יש כמה נקודות בעייתיות במיוחד, כמו קיצוץ של 50% בסכומים המיועדים לתווי מזון לנזקקים, מ-600 מיליון שקל ל-300 מיליון שקל בלבד, בעוד שמספר הזקוקים לסיוע במזון לא ירד. העוני בישראל הוא מהגבוהים ביותר בארצות המפותחות, דוח העוני והאי-שוויון של הביטוח הלאומי לשנת 2022 מציין כי ברבעונים השני והשלישי של 2023 30.9% מהאוכלוסייה הבוגרת חיה באי-ביטחון תזונתי בשל סיבות כלכליות.
עוד לפני המלחמה היו התייקרויות של מזון, והמלחמה העצימה עוד את עליית המחירים. התייקרות של מצרכי יסוד, טואלטיקה, פירות וירקות - כולנו הרגשנו אותה בכיס והמצב צפוי להחמיר. אך זו לא גזירה משמיים, יש מה לעשות בעניין.
ההלכה (שולחן ערוך) אומרת כי "חייבים בית דין להעמיד ממונים על השערים שלא ירוויח כל אחד מה שירצה" - כלומר יש לדאוג לפיקוח ממסדי על המחירים כדי למנוע את הפקעתם. בזמנים הקשים האלה במיוחד, על המדינה לקחת אחריות ולסייע לשכבות המוחלשות: להבטיח קיום בכבוד, לעצור את עליית המחירים, לתת לאנשים נגישות למזון בריא.
יוקר המחיה, לצד הקיצוץ בסכומים המיועדים לתווי מזון, הוא חדשות גרועות במיוחד לשכבות המוחלשות, שזקוקות לכך ביותר. את התוצאות נראה בדורות הבאים. הכרחי לממן את הוצאות המלחמה, השאלה היא מי ישלמו את המחיר.
ממש לפני כניסתו לתפקיד שר האוצר שטח בצלאל סמוטריץ' את תפיסותיו על כלכלה יהודית. בראיון לעיתון משפחה בדצמבר 2022 הסביר סמוטריץ' את תפיסתו: "ככל שמדינת ישראל תקדם יותר תורה, יותר יהדות, יותר מצוות יישוב הארץ, יותר חסד ויותר ערבות הדדית - אז הקב"ה ישפיע לנו שפע גדול. ואגב, גם יהיה לנו ביטחון".
עוד אמר באותו ראיון "אנחנו מאמינים במה שכתוב בתורה: 'אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעיתם', ויהיה שפע כלכלי גדול." ביחס לתקציב אמר: "לקחנו [סיעת הציונות הדתית] את האוצר כי יש לנו שליחות גדולה. גם בקביעת סדרי העדיפויות של התקציב, מדובר בסדרי עדיפות של ערכים". ועל כל אלו הצהיר שר האוצר: "צריך להיכנס חזק-חזק במונופול המזון".
כלכלה יהודית, כפי שאני רואה אותה, מחייבת הגדלה של תקציבים לביטחון סוציאלי בזמנים של משבר. אני לא רואה מה יהודי בלגרום לאנשים המוחלשים ביותר בחברה ליפול עמוק יותר מהמצב שהם נמצאים בו בגלל מדיניות הממשלה.
חז"ל הביאו סיפורים רבים על תלמידי חכמים שכושלים בתפילותיהם להורדת גשמים, בעוד אלו שעוסקים בצמצום פערים ועזרה לחלשים הם שהביאו את הברכה. קבינט יוקר המחיה, שהתכנס פעמים ספורות ב-2023, לא דאג להוריד את יוקר המחיה. עכשיו יש מלחמה, והוועדה לא מתכנסת. יתרה מכך, כאשר יו"ר ועדת הכלכלה ביקש לקבוע הוראת שעה לפיקוח על מחירים בזמן המלחמה והמשרד הכין הצעת חוק - משרד האוצר התנגד.
אילו אמי היתה ילדה במשפחה שחיה בעוני היום, סיכוייה להיחלץ מהעוני היו נמוכים הרבה יותר. בשנים שחלפו מאז שנות החמישים במדינה הצעירה ועד היום, הפערים החברתיים והכלכליים העמיקו. והמדינה, שאז היתה מדינת רווחה, פחות ופחות מממנת שירותים חברתיים חיוניים כחינוך, בריאות ורווחה. הכרחי לממן את השלכות המלחמה, אך אין לעשות זאת על ידי קיצוץ ברווחה, בבריאות ובחינוך, בטח לא בתווי מזון, כי התוצאות יהיו גרועות מאוד לחברה הישראלית.
>>> הרבה סיגל אשר היא מנהלת מרכז הזכויות של עמותת קול רבני לזכויות אדם