בבורסה בת"א חייכו ביום רביעי, בעקבות הישג לא מבוטל שרשמו בעיצומה של מלחמה קשה ועל רקע תחזיות שליליות לכלכלה המקומית: צירופו כמשקיע של המיליארדר היהודי אמריקאי ביל אקמן, שיחד עם אשתו נרי אוקסמן רכשו כ־5% ממניות הבורסה תמורת כ־100 מיליון שקל. זאת במסגרת הפצה של 18.5% ממניות הבורסה שהחזיקו בנקים מקומיים, לידי משקיעים זרים בעיקר וכן למשקיעים מקומיים.
עבור אקמן זו ככל הידוע השקעה ראשונה בחברה ישראלית. מי שסגר את העסקה מולו ביום שלישי בערב (שעון ישראל) היה בנק ג'פריס, ששימש כבנקאי המכירה בחו"ל. זאת בפגישה שהתקיימה, כך נודע לגלובס, במשרדיו של אקמן בניו יורק, בהשתתפות מנכ"ל הבורסה בת"א, איתי בן זאב.
גורם מקורב לבורסה ציין בשיחה עם גלובס כי "שמו של אקמן עולה בכל מצגת שעורכים למשקיעים זרים, אך לא באמת הערכנו שהוא ישקיע. אך בפגישה עמו הוא הפתיע, והחליט להשקיע מכספו הפרטי, והרבה".
אקמן לא צפוי להפוך לבעל עניין (מחזיק כ־4.9% מהמניות) או להצטרף לדירקטוריון הבורסה. "המהלך נעשה בעיקר מתוך רצון להביע תמיכה בישראל, וגם כי הוא אהב את החברה", אמר בכיר בשוק, "ויש בכך איתות חיובי לשווי המניה".
לדברי גורם אחר, "זוהי הבעת אמון משמעותית בבורסה המקומית ובכלכלה הישראלית, ודווקא בתקופה הזו של המלחמה, מדובר בעשייה ציונית. אין הרבה מוסדות שמזוהים כל כך עם מדינת ישראל כמו הבורסה, שהם גם חברות נסחרות שניתן להשקיע בהן".
מהבורסה נמסר כי "השלמת המהלך באופן מוצלח, בדגש על הביקושים הערים, במיוחד בתקופה מורכבת זו, מהווה הבעת אמון חזקה במיוחד מצד משקיעים מקומיים ובינלאומיים בבורסה הישראלית, ומעבר לכך - בכלכלה הישראלית".
בסך הכול עבור 18.5% ממניות הבורסה התקבלה תמורה של כ־353 מיליון שקל (לפי מחיר של 20.6 שקל למניה). רוב התמורה מהמכירה זרם לבורסה עצמה (242 מיליון שקל) והיתרה לבנקים המוכרים. מהבורסה נמסר כי התמורה תשמש אותה "לפיתוח ושכלול שוק ההון המקומי".
המשקיעים בת"א הגיבו בחיוב לעסקה ובעיקר כנראה לפרסום שמו של המיליארדר אקמן כמשקיע מרכזי, ומניית הבורסה זינקה ביום רביעי ב-8% ומשקפת לה שווי שוק של כ־2.1 מיליארד שקל. בשנה האחרונה עלתה מניית הבורסה ב־17% ומאז הונפקה, בשנת 2019, הניבה תשואה של מעל 200%.
הבנקים נאותו למכור וגרפו כ־90 מיליון שקל
העסקה להפצת מניות הבורסה התאפשרה לאחר שהבנקים המקומיים נאותו לאחרונה למכור את מניותיהם, בכפוף לחלוקת דיבידנד של 230 מיליון שקל שבוצעה בתחילת ינואר.
הבנקים סירבו בשנתיים האחרונות למכור את המניות כיוון שעל פי החוק להפרטת הבורסה משנת 2017, המחיר המקסימלי שיוכלו לקבל עבורן הוא 5.08 שקל למניה, רבע ממחיר השוק הנוכחי.
תמורת המניות שהחזיקו חמישה גופים - בעיקר הבנקים הפועלים, מזרחי טפחות והבינלאומי (כל אחד 4.9%), הם קיבלו בסך הכול קרוב ל־90 מיליון שקל, שיתחלקו על פי שיעור ההחזקה של כל אחד מהם (יתרת התמורה זרמה כאמור לבורסה עצמה). לסכום זה יש להוסיף את חלקם של הבנקים בדיבידנד השמן שחולק לאחרונה.
בהפצת המניות, שהובילו בנק ההשקעות ג'פריס (בחו"ל) ולידר שוקי הון (בארץ), השתתפו ככל הידוע לפחות עשרה גופי השקעות, כאשר משקיעים זרים מארה"ב, אירופה, אוסטרליה ואסיה רכשו כ־70% מהמניות שנמכרו, ואת היתר רכשו גופים מקומיים. לגלובס נודע כי בין הרוכשים נמנים חברת הביטוח מגדל (שרכשה כ־2% ממניות הבורסה בכ־40 מיליון שקל), קרן הגידור נוקד של רועי ורמוס ושלומי ברכה וכלל ומנורה. לדברי הבורסה נרשמו ביקושים גבוהים להפצה, ובסופו של דבר כל גוף רכש פחות מ־5% מהמניות.
כסף על הרצפה או תמחור גבוה?
למרות העלייה הנאה שרשמה מניית הבורסה בעקבות המהלך, בכיר בשוק החיתום טוען כי "בהחלט ייתכן שהמשקיעים הזרים תופסים את הבורסה כמשהו מעניין ושונה, אבל לדעתי המניה מתומחרת גבוה מדי".
בתשעת החודשים הראשונים של 2023 הבורסה רשמה רווח של 62.5 מיליון שקל, זינוק של 66% לעומת התקופה המקבילה, המשקף לה מכפיל רווח היסטורי שמזכיר מכפילי חברות הייטק - 24-25.
עיקר השיפור ברווחים לעומת השנה הקודמת נובע מהעליות בשווקים ומהגידול בהיקף הפעילות, אלא שהצמיחה בפעילות נמצאת בירידה. בשנה האחרונה הכנסות הבורסה גדלות בקצב שנתי של 6.6% בלבד וצפויות לעמוד על כ־385 מיליון שקל בדוחות שנת 2023, וזאת לעומת צמיחה של 12% בשנת 2022.
במצגת למשקיעים לקראת הפצת המניות שפרסמה לאחרונה הבורסה, היא הציגה את התשואה הגבוהה שרשמה מאז ההנפקה ב־2019 (כאמור יותר מפי 3). לשם השוואה ציינו בבורסה כי מדד S&P 500 עלה באותה תקופה ב־61%, מדד ת"א 125 עלה ב־25% ומדד הפוטסי הלונדוני עלה ב־1% בלבד.
עדיפה על המדדים הנסחרים בה?
לכאורה השקעה במניית הבורסה נראית עדיפה על פני המדדים שהיא עצמה מכילה כמו תל אביב 125. אבל צריך לזכור שמדובר במניה בודדת, על הסיכויים והסיכונים הכרוכים בכך. השקעה במדדים מספקת למשקיע פיזור. הם נוטים לעלות פחות ממניות בודדות, אבל בהתאם גם לרדת פחות, והמקרה של מניית הבורסה אינו שונה.
כך למשל עם פרוץ הקורונה (בחודש מרץ 2020) צנחה מניית הבורסה ב־43% בתוך שלושה שבועות, כאשר המדדים בארץ ובעולם (ת"א 125 ו־S&P 500) ירדו באותו הזמן בכ־30%. פעם נוספת זה קרה בתקופה שבין מאי 2021 ועד מרץ 2022, אז מניית הבורסה איבדה 42% מערכה, בעוד שמדד ת"א 35 עלה ב־18%.