מלחמת אוקטובר 2023 הסבה לכלכלה הישראלית את אחד הרבעונים הקשים ביותר שידעה. נתונים שמפרסמת היום (שני) הלמ"ס מראים כי בחודשים אוקטובר-דצמבר צנח התוצר במשק בשיעור של 19.4% לעומת הרבעון הקודם בחישוב שנתי. במונחים של תוצר לנפש מדובר בירידה חדה מעט יותר של 20.7%.
בהשפעת צניחה זו הסתכמה הצמיחה השנתית של 2023 ברמה של 2% בלבד. נתוני הלמ"ס מראים גם כי בניגוד לביצועי השנים הקודמות, בניכוי השפעת חברות הסטארט-אפ היתה הצמיחה גבוהה יותר ומסתכמת ב-2.6% - זאת לעומת ביצועי השנים הקודמות, שבכולן למעט 2020 הצמיחה בניכוי השפעת חברות הסטארט-אפ היתה נמוכה יותר.
במונחים של צמיחה לנפש, שמחושב בחילוק הצמיחה במספר התושבים, נרשמה ירידה של 0.1% בישראל בשנת 2023. לשם השוואה, הצמיחה לנפש בישראל ב-2022 הסתכמה ב-4.4%. נתון זה של צמיחה לנפש מציב את ישראל רחוק מממוצע ה-OECD שהסתכם ב-1.2% והצמיחה לנפש בארה"ב (1.7%). עם זאת היא מציבה אותה בשורה אחת עם מדינות כגרמניה (0.1%-) ובריטניה (0.2%-), שכלכלתן מתמודדות אף היא עם משברים.
פחות לצריכה, יותר על ביטחון
נתוני הלמ"ס אומדים גם את היקף הירידה בצריכה הפרטית במהלך הרבעון הראשון למלחמה, שצנחה בכ-27%. לפי נתוני שבא, הפעילות בכרטיסי אשראי התאוששה ככל שהציבור התרגל לשגרת מלחמה, ומתחילת 2024 נראה כי היא מתחילה לחזור לשגרה, אך נתוני הרבעון האחרון של 2023 מראים עד כמה הפגיעה היתה חריפה.
במקביל, תוכניות הסיוע האזרחיות וההוצאות הביטחוניות הגבוהות דחפו מעלה בחוזקה מעלה את ההוצאה הציבורית ברבעון האחרון של 2023, והן עלו ב-88% בהשוואה לרבעון הקודם. לפי נתוני הלמ"ס, ההוצאה הציבורית על "צריכה ביטחונית" זינקה בשיעור של כ-640% בשעה שההוצאה על צריכה אזרחית קפצה בשיעור של כ-46%.
לפי אומדן הלמ"ס, ההוצאה הביטחונית ברבעון שבו פרצה המלחמה הסתכמה בכ-29 מיליארד שקל - זינוק עצום בגודלו בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים כמו מלחמת לבנון השנייה ב-2006 או מבצע צוק איתן ב-2014.
יותר גרוע מבקורונה?
בלמ"ס ביצעו אף השוואה בין השפעת פרות המלחמה על העסקים ובין ההשפעה של פרוץ משבר הקורונה. מההשוואה עולה כי פדיון העסקים בחודש הראשון למלחמה צנחה ב-13% בהשוואה לחודש שקדם שלו, בשעה שפדיונן בחודש הראשון לפרוץ משבר הקורונה ירד בשיעור מתון יותר של 10%.
עם זאת, התמונה משתנה כשמשווים את הירידה החודש השני לפרוץ כל אירוע. כך, הירידה בפדיון בחודש השני לפרוץ המלחמה המתנה מעט לרמה של 9% בהשוואה לחודש שקדם למלחמה. זאת בשעה שהפגיעה בפדיון העסקים בחודש השני של משבר הקורונה העמיקה לירידה של 18% בהשוואה לביצועי החודש שקדם למשבר.
בלמ"ס מציינים כי הניסיון שנצבר במשבר הקורונה סייע למתן את הפגיעה בשוק העבודה. מהנתונים עולה כי שיעור המשרות הפנויות מכלל המשרות במשק ירד בחודשים הראשונים לפרוץ המלחמה מרמה של 3.6% בספטמבר ל-3.3%-3.4% בחודשים אוקטובר-נובמבר. זאת לעומת צניחה חדה בהרבה בתקופת הקורונה, אז ירד שיעור המשרות הפנויות מ-2.2% בפברואר 2020 לרמה של 1.7% בחודשים מרץ-אפריל.