ראש הממשלה טען בסוף השבוע כי הורדת דירוג האשראי של ישראל שעליה הודיעה מודי'ס אינה קשורה לכלכלת ישראל ונובעת כולה מהמלחמה - אך שיחה עם כלכלנים וגורמים במערכת הבנקאית מעלה כי שם רואים את הדברים אחרת לגמרי. הם אף מפנים לחלקים בנימוקי ההחלטה של חברת דירוג האשראי לפיהם, ובניגוד לדברי נתניהו, גם כשהמלחמה לבסוף תיגמר אין שום ערובה לכך שדירוג האשראי של ישראל אכן יועלה שוב.
• מודי"ס הורידה את דירוג האשראי של ישראל: אלו הנימוקים
• נתניהו: "הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה"
• איפה נרגיש את הורדת דירוג האשראי של ישראל?
• סמוטריץ' על הורדת הדירוג: זה מניפסט פוליטי מופרך
"כל העניין סביב שינויים בדירוג האשראי של ישראל התחיל עוד במהפכה המשפטית", מזכיר פרופ' אילן אלון, דיקן בית הספר לכלכלה במכללה למינהל. "חברות הדירוג כבר התחילו להסתכל בצורה שלילית על השינויים החוקיים שהממשלה ניסתה להעביר, בגלל שעצם השינוי גורם לשינוי בסיכונים הפוליטיים. ואז נכנסנו למלחמה, שהעלתה באופן מאד משמעותי את הוצאות הביטחון שלנו ופגעה ביכולת של ישראל לייצר הכנסות חדשות".
תמונה דומה מתאר גם פרופ' איתי אטר מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל-אביב, ראש פורום הכלכלנים למען הדמוקרטיה ועמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה. "באפריל 2022, בימי הממשלה הקודמת, מודי'ס העלתה את תחזית דירוג האשראי של ישראל לחיובית מתוך כוונה להעלות אותו בתוך תקופת זמן סבירה", מציין אתר. "שנה לאחר מכן, במאי 2023 ועל רקע הניסיון של הממשלה לפגוע במערכת המשפט והחלשת המוסדות הדמוקרטיים, מודי'ס הורידה את תחזית הדירוג מחיובית ליציבה. כל זה קרה בגלל הממשלה ולא המלחמה".
"במודי'ס ציינו שהורדת הדירוג נבעה מהשלכות המלחמה על המצב הפוליטי בישראל, על חוזקת מוסדות השלטון ועל מצבה הפיסקלי של ישראל, שזה הגירעון העולה. יחד עם זאת, הם גם ציינו את חוסר הנכונות של הממשלה לדון בתוכניות ליום שאחרי, דבר שלטענת מודי'ס מגביר את הסיכון הביטחוני בטווח הארוך", מתמצת מודי שפריר, האסטרטג הראשי של בנק הפועלים. "בשורה התחתונה של מודי'ס, המלחמה היא טריגר משמעותי, אבל יש כאן גם כלכלה. מודי'ס היא חברה שהמתדולוגיה שלה כחברת דירוג מתייחסת מאד לתהליכים שקורים בפוליטיקה, בחברה ובמוסדות השלטון".
לפי הכלכלנים, הדוח של מודי'ס מציין כי חברת הדירוג עשויה לשנות את התחזית שלה אם תראה ראיות לכך שהמוסדות בישראל מסוגלים לגבש מדיניות שיתמכו בהתאוששות כלכלית - כלומר סיום המלחמה בחזיתות הצפון והדרום אינו התנאי היחיד להסרת האיום בהורדת דירוג נוספת מעל כלכלת ישראל. או בקצרה: בניגוד להצהרת נתניהו אין כל ערובה להבטחת נתניהו לפיה "הדירוג יעלה חזרה ברגע שננצח במלחמה".
חלקה של הממשלה בהעמקת המשבר
"אין ספק שהמלחמה הרעה את המצב הכלכלי והחלישה את המשק הישראלי, וזה עולה מהדוח של מודי'ס", מציין אטר ומוסיף כי אי אפשר להתעלם מתרומתה של מדיניות הממשלה בחודשים שמאז פרוץ המלחמה להחלטתה של חברת הדירוג. "הדוח מבטא חשש אמיתי שאין בישראל ניהול והסתכלות על האתגרים הכלכליים שהמלחמה הציבה בפני ישראל", הוא מוסיף.
"יש אתגרים כלכליים אמיתיים, וניהול ומנהיגות היו יכולים לצמצם את הפגיעה הכלכלית, ואולי גם למנוע את הורדת דירוג האשראי. או לכל הפחות את הצבת התחזית השלילית להורדה נוספת של הדירוג", מרחיב אטר. "יש כל מיני תגובות במערכת הפוליטית כאילו שמודי'ס לא הבינו או לא מקצועיים", הוא מוסיף, תוך שהוא מתייחס לביקורת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לפיה העבודה הכלכלית שביצעה חברת הדירוג "לא כוללת טיעונים כלכליים רציניים".
"יש לך פה מישהו שהוא כמו שופט שנותן לך איזשהו פסק דין, ואז המורשע מנסה להטיל ספק במניעים שלו", אומר אטר. "בסוף המשמעויות של ההחלטה ברורות, כך שלנסות ולהטיל ספק במקצועיות וביושרה של השופט זה לא עוזר, רק אולי מזיק. בסוף העבריין הוא שמשלם את המחיר".
במה מתבטאת אחריותה של הממשלה להורדת הדירוג בנפרד מהמלחמה?
אטר: "מודי'ס מציינת את ההשתתפות הנמוכה של אוכלוסיית המיעוט בשוק העבודה כבעיה בכלכלה הישראלית שאינה קשורה למלחמה. אנחנו יודעים שאצל גברים חרדים ונשים ערביות יש בעיה בלי קשר למלחמה. ועכשיו אנחנו רואים בתקציב המדינה החדש שהממשלה מקדמת ל-2024 שני דברים בולטים שמדברים על הדברים האלו.
"מצד אחד, קיצוץ של 15% בתקציבים לחברה הערבית, שהוא פי שלוש מהקיצוץ הרוחבי בכלל משרדי הממשלה. זה קיצוץ בתקציבים שנועדו לסייע לחברה הערבית להשתלב בשוק העבודה ובכלל לצמצם פערים - דברים שאנחנו מבינים שהם לטובת הכלכלה והצמיחה וידרבן השתתפות בעבודה.
"במקביל אנחנו רואים מה עושים עם האוכלוסייה החרדית ששם הקיצוץ הוא נמוך. יש אפילו העלאה משמעותית בתקציבים לחרדים, אבל לא בכאלו שמופנים לעידוד יציאה לתעסוקה או הגברת מיומנויות. זה כסף שמופנה ברובו הגדול לטובת רשתות החינוך החרדיות והאברכים. שם אנחנו רואים תמריצים שליליים ליציאה לשוק העבודה, זה צעד הפוך. הדוח של מודי'ס מהווה תמרור אזהרה להתנהלות של הממשלה. פה זו לא המלחמה בפוקוס אלא התמודדות הממשלה עם שתי בעיות יסוד, ושם לא רק שהממשלה לא נותנת מענה אלא הולכת אחורה ופועלת באופן שהוא אנטי צמיחה.
"ההתרשמות היא שבמודי'ס מחפשים איזה מנהל או מנהיג בישראל. הם מחפשים הסתכלות כוללת על המשבר ולא התנהלות של שליפות מהמותן או לחצים פוליטיים.", מציין אטר. "כל מנהל של חברה או גוף, בטח של מדינה, צריך להסתכל באיזו ראייה אסטרטגית קדימה, והמדינה שלנו נמנעת מזה. זה מפריע למודי'ס. זה לא משנה מה תהיה ההחלטה, היא יכולה להיות כזו שאני אוהב או לא אותה, אבל עצם ההסתכלות קדימה נדרשת ואת זה כרגע אין לנו.
"הדוגמאות לגבי התקציבים לחברה הערבית והחרדית חשובות בפני עצמן, אבל הן גם אינדיקציה להיעדר התמודדות אמיתית עם המשבר הגדול שנקלענו אליו בעקבות המלחמה".
הצורך בשילוב החרדים והערבים בשוק התעסוקה עולה גם בשיחה עם אלון. "צריך להעלות את הפרודוקטיביות והיעילות של המשק, וזה תהליך", הוא אומר. "זה לא משהו שקורה מהיום למחר, אבל זה התהליך הכי חשוב שאנחנו צריכים לעשות בשביל לקדם את הכלכלה, ועם זה את דירוג האשראי שלנו. צריך להכניס יותר אנשים מהמגזר החרדי והערבי לשוק העבודה, והדרך לעשות את זה היא בתמריצים: לא לתמרץ לאנשים לשבת בבית ולא לעבוד ולא לשלם מיסים - אלא לתמרץ אותם לעבוד ולתמרץ חברות להעסיק את האנשים שהיום הם לא חלק מהמשק".
תקציב 2024: הזדמנות לשיפור עמדות
הורדת הדירוג של מודי'ס תפסה את ישראל בדיוק בתפר שלאחר אישור תקציב המדינה המעודכן ל-2024 בקריאה ראשונה בכנסת ולפני הכנתו לקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכספים - מה שלכאורה מעניק לכנסת את האפשרות להכניס בו שינויים.
"צריך לשנות את תקציב 2024 גם ללא הדוח של מודי'ס", מעיר אטר. "בין שזה הקיצוץ בתקציבים לחברה הערבית, הכספים הקואליציוניים או משרדי הממשלה המיותרים. ישראל הולכת לגירעון גדול וחיסכון הוא משמעותי. הדוח של מודי'ס חשוב אבל ברקע יש גם את חברת הדירוג פיץ', שעוד צריכה לקבל החלטה משלה לגבי דירוג האשראי של ישראל", הוא מזכיר.
"יכול להיות שפיץ' מחכה לראות את ההחלטות לגבי התקציב, ויש עוד בנקי השקעות בעולם שמסתכלים, כמו מורגן סטנלי. המשחק לא נגמר ברגע שמודי'ס הוציאה את הדוח שלה. ככל שיהיו יותר תיקונים בתקציב 2024 המעודכן, והלוואי שיהיו, זה יעזור לנו לצמצם את המכה.
"האם זה יקרה? אני לא יודע. התגובות שאנחנו רואים מהמערכת הפוליטית, של שר האוצר, של ראש הממשלה ושל היועץ הכלכלי של ראש הממשלה מעלות את החשש שהם לא מבינים את גודל האירוע".