ראש אגף תקציבים במשרד האוצר שלח פנייה דחופה לחברי ועדת הכספים של הכנסת בטענה כי הם תוקעים צעדים קריטיים להגדלת הכנסות המדינה בהיקף מצטבר של 6.6 מיליארד שקל. "לאישור התכנית בשלמותה בד בבד עם אישור התקציב הנוסף חשיבות מכרעת ליכולתה של כלכלת ישראל לצאת במהירות המרבית מן הזעזוע שפקד אותה ולמזער נזקים ארוכי טווח", כתב ראש אגף תקציבים יוגב גרדוס.
הצעדים אליהם מתייחס גרדוס הם אלו הקשורים להתקני תדלוק אוטומטיים (דלקנים), ביטול הפטור ממס על רכישת מוצרי טבק בדיוטי פרי, עלויות פליטות מזהמות, אגרות רכב וכן צעדים הקשורים למס רכישה ומיסוי שכירות נדל"ן. לפי התחשיב שצירף גרדוס, הצעדים האמורים יוצרים מחסור של כ-800 מיליון שקל כבר השנה.
"לצד הצעת התקציב הנוסף לשנת 2024 הגישה הממשלה לכנסת תכנית מאזנת רחבה הכוללת בין היתר שורת צעדי התכנסות בצד הכנסות המדינה. התכנית נועדה לאזן במידת מה את הגידולים המשמעותיים בהוצאות הממשלה הנובעים מהשלכות המלחמה", מזכיר גרדוס לחברי הוועדה בניהולו של חה"כ משה גפני (יהדות התורה).
גרדוס מוסיף כי מספר צעדי התכנסות "טרם אושרו בוועדה וישנו חוסר ודאות באשר לכוונתה לדון בצעדים ולאשרם בטרם אישור חוק התקציב הנוסף בקריאה שנייה ושלילית. אישור צעדי ההתכנסות ישדר לשווקים המקומיים והגלובליים כי הממשלה מתנהלת באחריות ובזהירות ונכונה לבצע גם צעדים שאינם קלים על מנת להשיב את הכלכלה למסלול ולהעניק לה ודאות. לא בכדי, צעדי ההתכנסות הוזכרו גם בדוחות חברות הדירוג כגורמים חיוביים לפרופיל האשראי של המדינה, והם מהווים איתות רצוי למשקיעים באשר לרמת הסיכון של המדינה".
גרדוס מוסיף ומתייחס לחשיבות אישור הצעדים כחלק מתוכנית ההתכנסות הכוללת והשפעתה על גיוס החוב העצום שאליו יוצאת המדינה, בהיקף של כ-220 מיליארד שקל עוד השנה. "התנהלות אחראית זו, מלבד ההשפעה הישירה שלה על הקטנת הגרעון והחוב, משפיעה גם על עלויות הגיוס של המדינה ומקטינה את נטל תשלומי הריבית", הוא מציין.
"לאור האמור לעיל, אבקש מיו"ר הוועדה לכנס את חבריה בהקדם ולקיים דיונים והצבעות בכל צעדי התכנית המאזנת בטרם יובא התקציב הנוסף לקריאה שניה שניה ושלישית במליאה", פונה גרדוס לגפני.