הוועדה המוניטרית החליטה היום (שני) להשאיר את הריבית לחודש מרץ ללא שינוי – ברמה של 4.5%. לפי הודעת בנק ישראל, על רקע המלחמה, מדיניות הוועדה מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי-הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. עוד נמסר כי תוואי הריבית ייקבע לפי המשך התכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.

בדברים שנשא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לאחר פרסום החלטת הריבית הוא התייחס לחשיבות האינפלציה לגבי המשך מתווה הפחתות הריבית. "נכנסנו למלחמה כשהאינפלציה בישראל עדיין שהתה מעל היעד והקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד. בחודשים האחרונים, קצב האינפלציה והדינמיקה שלה מוסיפים להתמתן". עם זאת, לדברי ירון, אינפלציית המוצרים שאינם סחירים ובעיקר סעיף הדיור וענפי השירותים עדיין גבוהים מהיעד. 

מדד המחירים לצרכן של ינואר 2024 נותר ללא שינוי, לאחר ירידה של 0.1% בדצמבר 2023. האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים התמתנה ונמצאת בתוך תחום היעד ועומדת על 2.6%. לפי הנגיד, בבנק ישראל רוצים לראות שהאינפלציה נותרת ברמה זו ושהסיכונים שבבנק זיהו "לא דומיננטיים".

אתגרים בשוק הדיור

ירון התייחס בדבריו לפגיעה שהסב המצב הביטחוני לפעילות ענף הבנייה, בעיקר בשל מחסור בעובדים. כזכור, מתחילת המלחמה נבלמה כניסתם לישראל של עשרות אלפי פועלי בניין פלסטינים מרצועת עזה והגדה, והניסיונות להביא להם מחליפים ממדינות זרות ניפקו עד כה תוצאות חלקיות.

לדברי ירון "מגבלות ההיצע בענף הבנייה והצורך בדיור חלופי למפונים מהווים גורמים שישפיעו על ההתפתחויות בשוק הדיור בהמשך. מעבר לשימור הפעילות בטווח הקצר, יש לנקוט את הפעולות הדרושות כדי לשמור על היצע בנייה גבוה לאורך זמן. כפי שציינתי בעבר, זהו המפתח להמשך ההתמתנות של מחירי הדיור".

כמחצית מהבתים במנרה נהרסו
נזק מירי רקטי בקיבוץ מנרה

נראה כי בדבריו רמז הנגיד כי בבנק המרכזי רוצים להבטיח כי המדינה דואגת ליצירת היצע גדול מספיק של דירות, כזה שיענה על הביקוש הגדול שנוצר על רקע הצרכים החדשים שיצר מצב המלחמה והפינוי האזרחי המסיבי. זאת לפני שהבנק נוקט בהורדות ריבית שצפויות לתדלק עוד יותר את נהירת הציבור לשוק הדירות.

"לטפל בסוגיות שהעלתה מודי'ס"

בהמשך דבריו התייחס הנגיד להורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל ופרסום אופק דירוג שלילי על ידי חברת מודי'ס. ירון ציין כי "מדינת ישראל חוותה בעבר משברים גאו-פוליטיים בתקופות בהן יחסי חוב/תוצר היו גבוהים בהרבה, ומעולם לא היה פיגור כלשהו בהחזרי החוב של הממשלה".

הוא הוסיף כי "כדי לחזק את אמון השווקים וחברות הדירוג בכלכלה הישראלית חשוב שהממשלה והכנסת יפעלו לטיפול בסוגיות הכלכליות שמועלות בדוח [של מודי'ס] - אלו תואמות במידה רבה את ההמלצות שהועלו בעבר על ידי בנק ישראל וגופים נוספים. אלו יחייבו שינויים מבניים נדרשים במשרדי הממשלה ובתעדופים לטובת מנועי צמיחה".

נתניהו סמוטריץ' (צילום: רויטרס)
ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ' | צילום: רויטרס

מכאן המשיך הנגיד לאתגר של התקציב המעודכן לשנת 2024, שנידון כעת בוועדת הכספים לאחר שאושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת. "תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 מאתגר במיוחד. לצד הפגיעה בתוצר, המלחמה מחייבת עלייה גדולה מאוד בהוצאות התקציביות", אמר ירון. "התקציב הנוכחי הוא נקודת התייחסות חשובה בחיזוק האמון של השווקים הבינלאומיים במשק הישראלי ושימור האיתנות שלו".

רמז מזהיר לח"כים

כאן המשיך הנגיד ושלח מה שנראה כרמז לכיוון חברי הכנסת, והניסיונות של חלק מהם לבלום צעדים שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה. כך, בימים האחרונים התנגדו חלק מנציגי הקואליציה לביטול הפטור ממע"מ על סיגריות בדיוטי פרי. "חשוב כי מסגרת התקציב שהגישה הממשלה, הכוללת התאמות פיסקליות משמעותיות כנגד הגידול המתמיד בהוצאות הביטחון, תישמר גם בתום תהליך החקיקה בכנסת", אמר ירון.

משה גפני בוועדת כספים, דיון בתוכנית הכלכלית (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
יו"ר ועדת הכספים משה גפני | צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בהמשך התייחס הנגיד לאתגר של הגדלת תקציב מערכת הביטחון, ולאופן שבו הליך זה יבוצע. "אני חוזר על הצורך להניע במהלך התקופה הקרובה ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תכנית תקציבית רב-שנתית הולמת", אמר הנגיד. "הוועדה תוכל לדון באופן מושכל על גובה והרכב תקציב הביטחון ואני מקווה שמינוי הוועדה יושלם בהקדם. עבודת ועדה כזו ויישום מסקנותיה יוכלו לשפר את יכולתה של ישראל להתמודד עם צרכי הביטחון תוך התחשבות בצרכים האזרחיים ובצורך באחריות פיסקלית".