בנק ישראל הותיר את הריבית לחודש דצמבר ללא שינוי והיא תמשיך לעמוד על 4.75%. במסיבת העיתונאים שקיים נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון לאחר פרסום ההחלטה הוא אמר כי "תוואי הריבית יקבע בהמשך להתפתחות המלחמה ואי הוודאות הנגזרת מכך. ככל שהוודאות תתבסס והאינפלציה תיכנס לטווח היעד, המדיניות המוניטרית תוכל להתבסס בתמיכה בפעילות הכלכלית". בשורה התחתונה, לדברי הנגיד אי הוודאות בשווקים עדיין גבוהה מכדי שהבנק ינקוט בהורדת ריבית.
• גפני אמר שאמיר ירון "הוא נגיד רע". זה מה שענה בנק ישראל
• פנייה לשרים: "הקפיאו את הארנונה - כדי להקל על העסקים"
• סמוטריץ' טוען שבתקציב "אין שקל קואליציוני". מה האמת?
• גנץ איים, נתניהו לא מתרגש: "התקציב עונה על הצרכים"
• 6 שבועות למלחמה: איפה הישראלים חזרו לקנות - ואיפה לא
ירון ציין כי החזרת האינפלציה ליעדה נותרה מטרה מרכזית עבור בנק ישראל גם בעת הלחימה. "נכנסו למלחמה כשהאינפלציה בארץ עדיין מעל היעד ומקיפה מגוון רחב של סעיפי המדד", לדבריו. "האינפלציה צפויה להתמתן בחודשים הבאים ולשוב במחצית הראשונה של 2024 לשוב לתחום היעד".
לפי בנק ישראל, התנודתיות בשווקים אמנם התמתנה והשווקים הפיננסיים מתפקדים כיאות, אך פרמיית הסיכון של המשק נותרה ברמה גבוהה. בנוסף, אמנם מסתמנת ירידה מסוימת בציפיות האינפלציה אך עדיין קיימת אי ודאות גבוהה באשר להשפעות המלחמה על ההיצע והביקוש במשק.
כמו כן צוין כי על רקע הירידה בביקושים ולצד מגבלות בצד ההיצע בשל המלחמה, ישנה אי-ודאות גדולה גם לגבי התפתחות האינפלציה בתקופה הקרובה. הוועדה מעריכה כי המדיניות המוניטרית הנוכחית תומכת בהתכנסות האינפלציה ליעדה. עם זאת, הסיכון לפיחות בשקל, על רקע התנודתיות בשער החליפין בתקופה האחרונה, עדיין מהווה סיכון לקצב האינפלציה.
ירון הוסיף כי "אנחנו עדיין באי-ודאות גבוהה, ושימוש בכלי ריבית בסביבה כזו עלול ליצור תזיזתיות. לכן אנחנו ממתינים להתבססות יציבות בשווקים הפיננסים ואז נוכל לשקול שימוש בכלים מוניטרים, שהריבית היא אחד מהם, כדי לתמוך בפעילות". עוד ציין כי "כשיגיעו התנאים נוכל לעשות את הצעד הזה".
לדברי הנגיד, המתווים שהציג בנק ישראל בשיתוף הבנקים מספק בשלב זה מענק חלופי למהלך של הורדת ריבית: "כרגע אנחנו פועלים באופן ממוקד להקל על משקי בית ועסקים קטנים שהנטל עליהם מאד גדול. זו כמו הורדת ריבית ממוקדת. אנחנו עדיין רואים אשראי גדול בעסקים גדולים. לכן הסיוע הוא בדיוק בכיוון הזה (של משקי בית ועסקים קטנים - ל"ב). ככל שנראה מה שרוצים נוכל לעבור מיציבות לתמיכה".
הנגיד על בעיית הכספים הקואליציוניים
ירון התייחס בדבריו גם לדיונים שמנהלת בימים אלו ממשלת ישראל על תיקון התקציבים ל-2023 ו-2024 על רקע הצרכים החדשים שיצרה המלחמה. "חשוב שהממשלה תנווט את מדיניותה בראייה זו", אמר ירון. "חשוב שכבר עתה הממשלה תציג את אחריותה להחלטות פיסקאליות בצמצום הוצאות שהפכו לנחוצות פחות. רצוי שאלו יהיו בהוצאות שעלותן פרמננטית ותרומתן לצמיחת המשק נמוכה".
הנגיד, המשמש גם כיועץ הכלכלי של הממשלה, נמנע מלומר מפורשות כי יש לקצץ בכספים הקואליציוניים אך התייחס לסוגיה שוב ושוב במהלך דבריו ובחלק השאלות והתשובות של האירוע. לדברי ירון, הוצאות הממשלה בגין הוצאות הביטחון ותשלומי ריבית צפויות לצמוח ולהישאר גבוהות בשנים הקרובות - זאת על רקע העלייה ברמת החוב הציבורי והתייקרות חוב זה בגלל עליית הריבית.
בתשובה לשאלה על היקף הקיצוץ שהציגו שר האוצר וראש הממשלה בכספים הקואליציוניים בתקציב 2023 אמר ירון: "אנחנו הולכים להתמודד עם הוצאות גדולות יותר, בטח בטווח של מעבר לשנתיים הקרובות. ולכן אנחנו [בבנק ישראל] חושבים שחייבות להתבצע התאמות תקציביות והן צריכות להתמקד בדברים שיש להם אופי פרמננטי ובאלה שתורמים הכי פחות לצמיחה. בסוף יש להם (לשרי הממשלה - ל"ב) עוד שיקולים. אבל זה המסר שאנחנו צריכים להעביר להם.
"גם אם הם עוד לא יודעים איך תקציב 2024 ייראה בסוף, יש חשיבות לתפוס את הדבר הזה עוד לפני שמגיעים למשל לפברואר או לחודש שבו יהיה תקציב 2024. צריך לסמן את הקיצוצים וההתאמות בתחומים האלו", ציין ירון ובהמשך הוסיף כי "כרגע הממשלה לא עשתה את זה. עוד לפני שמגיעים לתקציב 24 אפשר להתחייב על דברים ספציפיים וככל שיש להם אופי יותר פרמננטי נדע שגם בשנים הבאות זה יהיה חיובי".
המחיר של היעדר צמצום: העלאת מסים
ירון נשאל גם לגבי תקצוב משרדי הממשלה המיותרים והשיב: "בסוף יש פה החלטות פוליטיות שאני לא אכנס אליהן. אבל ברור לנו שכנראה הרבה משרדים זה לא בהכרח מבטיח יעילות ביצועית ברמה הממשלתית. המערכת הפוליטית תצטרך לשקול את האיזונים שלה בהינתן שאנחנו בתקופה של הרבה יותר הוצאות, והיינו רוצים לוודא ולהציג לשווקים שאנחנו עושים את הצעדים הנכונים".
בהמשך הסביר ירון את המשמעות של שימת דגש קטן מדי על צמצום החוב הממשלתי כשנשאל על הצורך בהעלאת מסים. "כרגע ב-2024, בטח בתקופה שאנחנו חוזים צמיחה נמוכה מהפוטנציאל, זה לא נכון להעלות מסים", ציין. "ככל שיחשבו קדימה על 2025-2026, כדי שיחס החוב-תוצר לא יעלה, יצטרכו לעשות התאמות. ככל שיעשו אותם בתוך התקציב לא יצטרכו להעלות מסים" - כלומר כל עוד הממשלה תתנהל בצורה נבונה ותצמצם את עמקת החוב, היא לא תידרש להעלאת מסים כדי לכסות את הבור.
"השאלה היא כמה יהיה היקף הגידול בתקציב הביטחון", הסביר ירון, "מדברים על 0.5%-1% תוצר - זה מאד משמעותי. התקציב הממשלתי נועד לספק תשתיות, חינוך וכיוצא בכך. יצטרכו פה להתייעל אם אנחנו רוצים לתת את אותם שירותים לציבור, אין מה לעשות".
ירון נשאל גם על ההתבטאות החריפה שהשמיע כלפיו מוקדם יותר היום יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שכינה אותו "נגיד רע". ירון נמנע מלהגיב וביקש להפנות לתגובה הרשמית של בנק ישראל אך בהתייחס לביקורת על החלטותיו אמר לבסוף "פעלתי איך שחשבתי שצריך לפעול ואמשיך לפעול כפי שאני חושב שצריך לפעול לטובת הכלכלה וטובת המדינה".
גפני תקף בין היתר את החלטת ראש הממשלה נתניהו, למנות את ירון לקדנציה שניה כנגיד בנק ישראל. להחלטה זו של נתניהו קדמה סחבת ארוכה והפעלת לחצים. כשנשאל ירון על התהליך השיב: "ראיתי בחיי תהליכים יותר אלגנטיים, אבל התוצאה היא החשובה".
תחזית הצמיחה המעודכנת :2% בשנה
מסיבת העיתונאים של ירון עסקה לא רק בהחלטת הריבית אלא גם בתחזית המאקרו-כלכלית החדשה שפרסמה היום חטיבת המחקר בבנק ישראל, על סמך המידע שנצבר עד כה מהמלחמה. התחזית החדשה נבנתה תחת ההנחה שהשפעתה הישירה של המלחמה על המשק תמשך אל תוך שנת 2024 בעצימות פוחתת. זאת לעומת ההנחה בתחזית אוקטובר שההשפעה הישירה תתרכז ברבעון הרביעי של 2023.
בדומה לתחזית מאוקטובר, חטיבת המחקר מניחה כי המלחמה תתרכז בעיקר בחזית אחת. על פי הערכות בנק ישראל, הוצאות הממשלה בגין המלחמה (ברוטו, לפני ניכוי סיוע מממשלת ארצות הברית והפחתות הוצאות אחרות) צפויות להסתכם בכ-160 מיליארדי שקל עד סוף שנת 2025 וצפי לאובדן הכנסות של כ-35 מיליארד שקל. ירון אמר כי לפי התחזית מדובר בכ-10% תוצר.
בבנק ישראל מציינים כי מטבע הדברים, התחזית מאופיינת ברמה גבוהה במיוחד של אי ודאות, בין היתר על רקע אי ודאות בנוגע למשך, היקף ואופי המלחמה.
כמו כן, החטיבה הפחיתה את תחזית הצמיחה ולהערכתה התוצר יצמח ב-2% בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024. שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים (25-64) צפוי לעמוד בממוצע בשנים 2023 ו-2024 על 4.3% ו-4.5% בהתאמה. האינפלציה השנתית ברבעון הרביעי של שנת 2024 צפויה לעמוד על 2.4%.
בכל הנוגע לתקציב המדינה מציינת חטיבת המחקר בבנק ישראל: "ההערכה לגבי תקציב המדינה לשנת 2024 בעת הנוכחית חשופה עדיין לאי-ודאות ניכרת בנוגע להשפעת המלחמה ולהחלטות הממשלה לגבי תעדוף ההתמודדות עם הצרכים הביטחוניים והאזרחיים הנובעים ממנה".
בבנק מציינים כי לנוכח השפעות המלחמה צפוי כי הפגיעה בפעילות המשקית תוביל לירידה בהכנסות ממסים כשבמקביל יגדלו הוצאות הממשלה על הביטחון והתכניות לסיוע אזרחי. להערכת החטיבה, כל אלו צפויים להתבטא בגידול בגרעון בתקציב הממשלה שיסתכם ב-3.7% תוצר וב-5% תוצר בשנים 2023 ו-2024, בהתאמה. לאור זאת, יחס החוב לתוצר בשנים 2023 ו-2024 צפוי לעמוד על כ-63% וכ-66% בהתאמה.