כ-8,000-5,000 פועלים פלסטינים מיהודה ושומרון נכנסים מדי יום לעבודה בישראל, ומספר דומה מגיע לעבודה באזורי תעשייה ביישובי יהודה ושומרון עצמם - זאת על אף ההצהרות הלוחמניות של חלק משרי הממשלה, שמתנגדים להחזרת הפועלים הפלסטינים.
• "להכניס אויב?": השרים הצביעו נגד החזרת הפועלים הפלסטינים
• 20% מהחקלאים בישראל: הפסקנו לגדל ירקות
• בתעשייה הקטנה סובלים ממחסור בעובדים - ומבקשים סיוע
• בגלל המלחמה: 70% מהמפעלים מדווחים על מחסור בעובדים
בתקופה שלפני מתקפת 7 באוקטובר היו במשק הישראלי כ-120 אלף מכסות עבודה לפועלים פלסטינים, שהועסקו בעיקר בענפיי הבניין, התשתיות והחקלאות. מיד לאחר המתקפה הוטל סגר כללי ונאסרה כניסת פועלים פלסטינים לישראל. עם זאת, ימים ספורים לאחר מכן ולאור צרכים שעלו מהשטח החלו להינתן אישורים פרטניים להכנסת פועלים מיהודה ושומרון, בדגש לעבודה במפעלים שהוגדרו כחיוניים.
בתעשייה אומרים כבר מתחילת המלחמה כי הם סובלים ממחסור קשה בעובדים על רקע נטישת רבים מהעובדים הזרים שחזרו לארצות המוצא שלהם, האיסור על הכנסת פועלים פלסטינים וגיוס המילואים הנרחב. לדברי גורמים בתעשייה, האיסור הכללי שהוטל על כניסת פועלים פלסטינים יצר מחסור של 73 אלף עובדים בענף הבינוי, של כ-11 אלף עובדים בתעשייה ושל כ-8,500 עובדים מענף החקלאות.
פלסטינים בשירות חברה קדישא
עם זאת, על אף המחסור החמור וההצהרות מצד חלק משרי הממשלה, בפועל נכנסים פועלים פלסטינים לישראל ולאתרי תעסוקה ביישובי יהודה ושומרון כבר מתחילת המלחמה. כך, גורם בתעשייה אומר כי כבר בשבוע הראשון למלחמה הוכנסו באישור 2,000-2,500 פועלים פלסטינים מדי יום לתעסוקה במפעלים חיוניים בישראל. מספר דומה של פועלים פלסטינים הועסקו בחברה קדישא ובמלונאות לאור הצרכים בשטח.
לפי הגורם, מהשבוע הראשון ללחימה מספרם הכולל של הפועלים הפלסטינים שהוכנסו מדי יום לישראל הוא כ-4,500 איש, וגם עתה מספרם עומד על רמה דומה.
גורם אחר בתעשייה אומר כי בפועל המספר גבוה יותר, וכי קרוב ל-8,000 פועלים פלסטינים נכנסים באישור מדי יום לעבודה בישראל. מספר זה כולל אישורים פרטניים שניתנו מתחילת הלחימה בין היתר לחברה קדישא, למפעל לייצור מצבות ולמפעלים שמכינים אמצעי מיגון לממ"דים.
בנוסף, באזור התעשייה עטרות שבצפון ירושלים נמשכת כניסת הפועלים הפלסטינים ורובם המכריע ממשיך להגיע לעבודה. גם שיעור הפועלים הפלסטינים שמגיעים לעבודה במוסדות הסיעודיים בישראל נותר גבוה.
בכל המקרים מדובר בפועלים פלסטינים שהוכנסו תוך מתן אישורים פרטניים ולאחר סינון של גורמי הביטחון ובאישורם.
תנאי הכניסה ליו"ש קלים יותר
מספר דומה של 8,000 פועלים פלסטינים נכנסים מדי יום לעבודה במוקדי תעסוקה ישראלים ביהודה ושומרון. בעוד שהכנסת הפועלים לשטח ישראל נתונה להחלטת הדרג המדיני, ביהודה ושומרון היא נתונה להחלטת אלוף פיקוד מרכז. גורמים בתעשייה אומרים כי בשגרה היו מגיעים מדי יום כ-22 אלף פועלים פלסטינים לעבודה ביישובי יהודה ושומרון, אם כי לדברי גורמים ביטחוניים המספר גבוה מכך ועמד על 40 אלף.
הפלסטינים הועסקו ביישובי יהודה ושומרון עצמם, באתרי בנייה ובאזורי התעשייה בענפים שונים. כיום מותרת כניסת הפועלים הפלסטינים באישור אלוף הפיקוד רק לאזורי תעשייה או לאתרי בנייה בשכונות חדשות ונפרדות, ורק למקומות שההגעה אליהם אינה כרוכה במגע עם התושבים היהודים.
בעוד שאישורי הכניסה לפלסטינים לעבודה בשטח ישראל שמורה למפעלים חיוניים ומקרים פרטניים, ביהודה ושומרון האישור גורף יותר. בתחילה אישר פיקוד מרכז להכניס רק 50% מהפועלים הפלסטינים אך לפני חודש ניתן אישור להכניס 100% מהם תוך עמידה בהנחיות ביטחוניות ובתיאום עם מפקד החטיבה בגזרה.
עם זאת, בפיקוד מרכז מציינים כי למפקדי החטיבות האזוריות הוענקה הסמכות להגדיר את האילוצים הביטחוניים בגזרתם. בהתאם לכך, יש מקומות שבהם המפקדים הורו על הכנסת מספר נמוך יותר של פועלים מתוך הבקשות. בפיקוד מרכז אומרים כי "המטרה שלנו היא שכל עוד עומדים בתנאי האבטחה המחמירים - אנחנו מאשרים".
למפעילי אזורי התעסוקה ביהודה ושומרון ניתנת החירות לפנות ולתאם הגעה של פועלים תוך עמידה בתנאי הבטיחות. כך, מגיעים כיום פועלים פלסטינים לאזורי התעשייה ברקן, אריאל, סלפית, מישור אדומים ומעלה אדומים ומועסקים בעיקר בתעשייה ובשירותים. עם זאת, גורם בתעשייה סיפר כי ביישוב שילה בחרה המועצה לא לפעול להכנסת פועלים פלסטינים אף שעקרונית יש אישור לכך.
גורם בתעשייה מסבירים כי הפער בין שיעור ההכנסה הגבוה של פועלים פלסטינים לעבודה ביישובי יהודה ושומרון ובין ישראל נובע מהשוני בתנאי הבטיחות וההעסקה. פלסטיני העובד בישוב ישראלי ביהודה ושומרון כמעט שאינו בא במגע עם התושבים והעסקתו נעשית תחת תנאי אבטחה כבדים יותר, בעוד שהעסקה בישראל כרוכה בנסיעה בתוך המדינה שמגדילה את הסיכון.
סמוטריץ': "נעשה ללא ידיעתי"
בתעשייה ובארגוני המעסיקים מתלוננים זו תקופה ארוכה על המחסור בעובדים על רקע המלחמה וקוראים לממשלה להגדיל את מספר אישורי הכניסה לפועלים פלסטינים. הדבר אף זכה לתמיכת מערכת הביטחון, שלאורה הציע המטה לביטחון לאומי מתווה להחזרת הפועלים הפלסטינים מיהודה ושומרון לעבודה בישראל - מתווה שנדחה בשבוע שעבר בידי שרי הממשלה.
התוכנית שהוצעה לקבינט החברתי-מדיני המליצה על יצירת תנאים לחזרה הדרגתית ומאובטחת של פועלים פלסטינים למשק. התוכנית נקבה בצורך מיידי ב-20 אלף פועלים פלסטינים בחקלאות ובנייה. בנוסף, בענף החקלאות מציינים כי למעשה הצורך גבוה אף יותר, שכן נוסף ל-8,000 העובדים הקבועים המועסקים בו יש דרישה ל-11 אלף עובדים עונתיים.
התוכנית זכתה לתמיכת גורמים כשב"כ, צה"ל ומתאם הפעולות בשטחים אך נתקלה בהתנגדות המשטרה. לבסוף החליטו שרי הממשלה להצביע נגד החזרת מספר גדול יותר של פועלים פלסטינים לעבודה בישראל.
אף ששורה של גורמים בתעשייה אומרים כי כבר מתחילת המלחמה נכנסים - ובאישור - אלפי פועלים פלסטינים לישראל מדי יום, שר האוצר ויו"ר הקבינט הכלכלי-חברתי בצלאל סמוטריץ' מסרב להכיר בכך. מטעם שר האוצר נמסר: "אם יש אמת בפרסום הרי שהדבר נעשה בניגוד לדעתי וללא ידיעתי. אם יש שינוי מדיניות זה בניגוד להחלטת הקבינט".
שר הכלכלה ניר ברקת מסר: "האישור שניתן להכנסת פועלים פלסטינים למפעלים בישראל הוא בניגוד להחלטת הקבינט הכלכלי. אסור לנו להפקיד את גלגלי המשק הישראלי בידיים של הפועלים הפלסטינים".
עו"ד חגי אדרי, סמנכ"ל בהתאחדות התעשיינים, מסר: "המשק צריך עובדים. לא משנה לנו אם הם פלסטינים, יהודים או זרים - העיקר שיהיו".