ועדת הכלכלה גיבשה היום (רביעי) את מתווה הפיצוי לחקלאים בשל נזק כתוצאה ממלחמת "חרבות ברזל". באופן חריג סוכם כי ועדת הכלכלה תגבש את העקרונות למתווה - והוא יאושר ע"י ועדת הכספים. עקרונות הפיצוי חולקו לחקלאים בדרום הארץ, הצפון - ומרכזה.

בדרום הארץ הפיצוי לחקלאים הורחב עד למרחק של 40 ק"מ מהגדר, בצפון הארץ הזכאות לפיצוי תהיה לכל חקלאי בטווח של עד 9 ק"מ מהגבול, בשאר הארץ ייקבע מתווה מיוחד לפיצוי לחקלאים לעומת המתווה הכללי שיחול על כל העסקים. 

עקרונות מתווה הפיצוי לחקלאים:  

בדרום הארץ

על פי המתווה שגובש, בכל האזורים המסומנים בצבע כתום לפי מפת פיקוד העורף, תהיה לחקלאים זכאות לפיצוי לפי "מסלול אדום". עוד הוחלט כי הפיצוי ממרחק שבעה ק"מ ומעלה יהיה כפוף למגבלת תקרה של 3 מיליון שקלים לעוסק לחודש. בהקשר זה, חשוב להבהיר כי במועצה האזורית מרחבים, היישובים בטחה, גילת ותפרח נכללים כאילו הם בטווח של עד 20 ק"מ מהגבול.

מתנדבים ישראלים מסייעים בחקלאות במהלך המלחמה (צילום: יוסי זמיר, פלאש 90)
מתנדבים ישראלים מסייעים בחקלאות במהלך המלחמה | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

לגבי האזורים שמעבר לשטח המסומן בצבע כתום לפי מפת פיקוד העורף, ושממוקמים בטווח של עד 40 ק"מ מגבול עזה, יקבע מסלול "ירוק" לפיצוי. מס רכוש ומשרד החקלאות יגבשו תוך עשרה ימים "מסלולים ירוקים נורמטיביים" לחקלאים הזכאים לפיצוי, כדי לתמרץ את הזכאים לקבל את הפיצוי במתכונת מהירה. הזכאות לפיצוי תחול גם על חקלאי המקיים פעילות חקלאית באזורים שצוינו קודם לכן, לגבי אותה פעילות, גם אם אינו מתגורר ביישוב הממוקם באותם אזורים.

בצפון הארץ

הזכאות לפיצוי במסלול "האדום" תהיה לכל חקלאי ביישובי הספר וכן ביישובים הממוקמים בטווח של עד 9 ק"מ מהגבול הצפוני. חשוב להדגיש כי הזכאות תחול גם על חקלאי שאינו מתגורר באותם יישובים, אך מקיים פעילות חקלאית ביישוב ספר או בטווח של עד 9 ק"מ מהגבול הצפוני, לגבי אותה פעילות חקלאית.

מס רכוש ומשרד החקלאות יגבשו "מסלולים ירוקים נורמטיביים" לחקלאים הזכאים לפיצוי, כדי לתמרץ את הזכאים לקבל את הפיצוי במתכונת מהירה, חלף תביעה פרטנית במסלול "האדום".

בשאר הארץ

ייקבע מתווה מיוחד לפיצוי לחקלאים בשאר אזורי הארץ (שאינם בצפון או בדרום), וזאת בהתאמות ובשינויים לעומת המתווה הכללי שיחול על כל העסקים. השינויים שהוצעו לעומת המתווה הכללי הם ראשית בנוגע לתנאי הסף הנוגע להפרש של מחזור העסקאות. הוסכם כי הפרש המחזורים בין השנה הנוכחית לשנה הקודמת יחושב לפי ארבעת החודשים ספטמבר עד דצמבר.

בנוגע לשיעור הפיצוי מהתשומות השוטפות: לגבי הפרש מחזורים שבין 80% ל-100% - 47%; לגבי הפרש מחזורים שבין 60% ל-80% - 31%; לגבי הפרש מחזורים שבין 40% ל-60%– 23.5%; לגבי הפרש מחזורים שבין 25% ל-40% – 15%. בוועדהת כלכלה הבהירו כי בהתאם למתווה שחל על כל העסקים, גם עוסקים בענף החקלאות יוכלו, באישור מנהל מס רכוש, להגדיל את אחוז הפיצוי עד פי 1.5, ובכל מקרה לא יותר מ-70%.

"אנחנו בשאיפה לא להתפרנס מהמדינה, אבל אין לנו עובדים"

חה"כ דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה: "אנחנו עושים משהו שלא נעשה מעולם בכנסת. לאור המומחיות של חברי ועדת הכלכלה בנושא החקלאות, הגעתי להסדר עם יו"ר ועדת הכספים. ועדת הכלכלה תסכם את העקרונות למתווה פיצוי לחקלאים והם יועברו לייעוץ המשפטי של ועדת הכספים. לאחר מכן ועדת הכספים תצביע על המתווה כפי שאנחנו מנסחים פה".

דניאל קלוסקי, פרדסן בשרון תיאר את המצב: "השקנו, דישנו, ריססנו ועשינו את כל הפעולות כדי להיות מוכנים לקטיף. בשיא העונה אני מעסיק פלסטינים וכעת אין לי עובדים שיעסקו בקטיף של הפירות שאני עמלתי עבורם. אנחנו בשאיפה לא להתפרנס מהמדינה, אני מנסה לקטוף הכי הרבה שאני יכול, אבל המתנדבים והעובדים הישראלים לא מצליחים לעמוד בקצב עבודה שמתאים לענף. אני אהיה חייב לקבל פיצוי על הפסד ההוצאות שלי כדי להצליח לשרוד לשנה הבאה".

משה נקש, רשות האוכלוסין וההגירה הוסיף: "היום יש בישראל 21,069 עובדים זרים בענף החקלאות, קיים מחסור של כ- 30 אלף עובדים זרים, פלסטינים ותאילנדים. הארכנו באופן מידי את שהיית העובדים הזרים שנמצאים בארץ בשלושה חודשים נוספים. אנחנו נמצאים בקשר עם מדינות נוספות בניסיון להביא לפה עובדים זרים ממקומות אחרים".