הוועדה לביקורת המדינה בראשות חה"כ מיקי לוי קיימה היום דיון במצב הטיפול של הממשלה במובטלים בעקבות המלחמה. הדיון עסק במסקנות שעלו מהדוח המיוחד של המבקר בנושא על התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה.
• בגלל ארדואן: "העגבניות יגיעו ל-20 שקל לק"ג"
• בנק ישראל: לעצור כספים קואליציוניים ל-2024
• האוצר: רכישת הדירות באוקטובר - פחות מבקורונה
• תחזית הצמיחה הונמכה - אבל מסמנת אופטימיות
יו"ר הוועדה, חה"כ מיקי לוי אמר כי ליישום הדוח בעת הזו יש השלכות רחבות לכלכלה, ששיעורי האבטלה לא יזנקו וחלילה עד כדי פגיעה משמעותית באי יציבות כלכלית. בהתייחס לנושא השיפויים כעת למובטלים: "בתקופת הקורונה חווינו משבר תעסוקתי ומאות אלפי עובדים יצאו לחל"ת או פוטרו ממקום עבודתם. אנחנו לא בכמויות הללו כרגע אבל מהדוח ותקופת הקורונה ניתן ללמוד.
"בקורונה לא שימרנו עובדים והתוצאה שקרתה לאחריה שעד היום השוק צמא לעובדים. אני סבור כי יש להעביר את הכספים ישירות למעסיק, משום שאח"כ יש עם מי להתמודד היות ויש לו הרבה מחויבות להמשיך. אם היינו משלמים ישירות למעסיק על העובדים שיצאו לחל"ת, היה אינטרס להחזיר את העובדים למקום עבודתם. יש לחשוב מחוץ לקופסה על מודל שהוא שלב מעל המודל הגרמני".
אוריאל כזום, סמנכ"ל קצבאות קיום תעסוקה והגיל השלישי במוסד לביטוח לאומי דיווח לוועדה כי מפרוץ המלחמה יש 80 אלף עובדים שהוצאו לחל"ת. לדבריו, המערכת נמצאת היום במקום אחר לחלוטין מתקופת הקורונה בכל הנוגע לטיפול בהם, "אם היינו מטפלים בשיטות שהיינו רגילים בקורונה עוד לא היינו מסיימים. הנכס הכי גדול שיש מהקורונה שאפשר לעשות הכל בצורה מקוונת. היום יש מידע יותר מטויב ויש לנו מידע מדויק מהמעסיקים. היום אם יהיו חובות של מענקים ששולמו זה רק בגלל שאדם לא דיווח וזה יהיה בשוליים".
לדברי כזום, מודל החל"ת אינו מועדף והביטוח הלאומי לא דוחפים אנשים לכך משום שעובד שיוצא לחל"ת הוא מממש את פוליסת הביטוח האישית שלו ולכן העדפנו מתווים אחרים ובייחוד כאשר יש פיצוי דרך מס רכוש. עשינו שיפורים בחלת מבחינת חקיקה".
קובי הלפרין, סמנכ"ל לקוחות בשירות התעסוקה אמר בדיון: "בתקופת הקורונה היו דורשי עבודה פי עשרה מעכשיו. בחודש אוקטובר פנינו ל-150 אלף איש כדי לטייב את המערכות ולהבין איפה הם מונחים. 27 אלף איש לא ענו לנו. ואנחנו בוחנים לדעת איך לפנות אחרי שעשינו זאת אליהם בכלים מתקדמים שלוש פעמים".
הלפרין ציין לטובה את חמ"ל התעסוקה המשותף הפועל מפרוץ המלחמה: "בתקופת הקורונה הגופים כולם עבדו בנפרד בצורה בולטת, לעומת זאת כיום יש חמ"ל תעסוקה שמנוהל ע"י משרד הכלכלה יחד עם פקע"ר ותחתיו נמצאים המשרדים הרלוונטיים האחרים. לכולם יש נגישות למשרות, ומחלקים את המשרות. היום יש ניסיון ממש שוטף בין הגופים לייצר סנכרון במידע. אנו באופן מתמיד לטיב את הרשימות של האנשים שחזרו לעבוד. דרך החמ"ל המשותף יכולנו לגייס נהגי משיאות שנדרשו לחירום".