מלחמת חרבות ברזל הולכת וגוברת והשאלה מי ישלם משכורות לעובדים שנשארים בבית הופכת ליותר ויותר בוערת. ארגוני המעסיקים מבקשים מהמדינה שתכניס את היד לכיס ותשתתף בעלויות השכר לעובדים שלא מגיעים לעבודה, אך באוצר לא ששים לעשות זאת. בימים האחרונים מודל החל"ת (חופשה ללא תשלום) שהונהג במהלך משבר הקורונה הוזכר כמה וכמה פעמים, אך במשרד האוצר מסתייגים. בדיון בוועדת כספים בתחילת השבוע הביע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התנגדות לאימוץ מודל החל"ת ואמר כי הוא חושב ש"הוא רע ולא מתאים", לדבריו.

במקום זאת, המתווה שמגבש בימים אלו משרד האוצר צפוי לכלול החזר חלקי למעסיקים עבור שכר העובדים. משמעות הדבר היא שמודל החל"ת מתקופת הקורונה, שבמסגרתו המדינה שילמה למעשה את שכר העובדים השכירים שהוצאו לחופשה כפויה - לא יחזור.

גם משרד האוצר וגם המעסיקים לא מעוניינים לחזור על מודל זה כלקח מימי הקורונה, אז לדבריהם היה קשה להחזיר את העובדים לעבודה. במקום המודל ההוא מתגבש מודל חדש שבמסגרתו עובד שנבצר ממנו להגיע לעבודה יקבל מהמעסיק חלק משכרו. המדינה מצדה תפצה את המעסיק על התשלום באופן שישמור את הקשר בין העובד למעסיק, מה שזכה בעבר לכינוי "המודל הגרמני". לפי פרטים ראשונים שהביא גל חן מהתוכנית שהאוצר צפוי להציג, העסקים שיושבתו ישלמו לעובדים 60% משכרם - ויקבלו על כך החזר מהמדינה.

קניוני עופר אוספים תרומות בשעת לחימה (צילום: יח"צ קניוני עופר)
איסוף תרומות בקניון בזמן הלחימה. הרשתות הקמעונאיות מאיימות בפיטורי ענק | צילום: יח"צ קניוני עופר

במקביל הודיעה הערב התאגדות רשתות המסחר, המייצגת כ-300 רשתות קמעונאיות, כי תפטר או תוציא לחל"ת עשרות אלפי עובדים במידה ונציגיה לא יזומנו לדיון חירום באוצר. לפי הודעת ההתאגדות שדווחה בכלכליסט, בפורום העסקי דורשים פגישה דחופה עם סמוטריץ' לאור "השבתתו המוחלטת של ענף המסחר בישראל והפגיעה האנושה במכירות".

"החל"ת זו החלטה מאד קשה. אם נכנסים לזה מאד קשה לעצור את זה ולהחזיר את האנשים אחר כך לעבודה", מעריך גורם כלכלי בכיר. "בניגוד לקורונה, עכשיו אין מגבלה אמיתית שמונעת מאנשים לעבוד. זה קצת לא נוח אבל אפשרי. יש עובדים במעגל הראשון שלא תהיה ברירה ויהיה צריך לפצות אותם, אבל חל"ת גורף עשוי להיות מנוצל לרעה. ברגע שייתנו אופציה לדמי חל"ת במקום לעבוד מרחוק - הרבה יעדיפו דמי חל"ת".

המעסיקים דורשים שהמדינה תכניס יד לכיס

בתחילת השבוע הציגה נשיאות המגזר העסקי הצעה לתוכנית חירום משקית שכללה בין השאר הצעה למודל חל"ת חדש. לפי המודל שהוגש לשר האוצר ולוועדת הכספים, יישמר הקשר בין המעסיקים לבין העובדים באופן שנועד להקל על חזרת המשק לפעילות עם סיום המלחמה. זאת בשונה מהמודל שהונהג בתקופת הקורונה במסגרתו המדינה החליפה לחלוטין את המעסיקים.

התוכנית של נשיאות המגזר העסקי ביקשה להגמיש את מנגנון דמי האבטלה לעובדים בחל"ת ולהקל על הקריטריונים לזכאות. בנוסף היא מציעה לאפשר להוציא את העובדים לחל"ת מבלי שהם ייצטרכו לנצל את ימי החופש הצבורים שלהם - וכך לפתור את המעסיקים מלשלם להם עבור ימים אלו. בשורה התחתונה, בתרחיש של לחימה מתמשכת התוכנית מבקשת להעביר את מלוא האחריות על תשלום המשכורות לעובדים לידי המדינה, אך לשמור את המעסיקים בתמונה.

יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי (צילום: חן גלילי)
יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי. "לייצר מודל שיתמרץ עובדים לעבוד" | צילום: חן גלילי

"עשינו טעות בתחילת הקורונה כשהחלטנו על מודל חל"ת רוחבי", מודה יו"ר נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי. כעת הוא מציע מודל דיפרנציאלי חלופי שלדבריו מתאים יותר לתקופת המלחמה: "הצענו לשר האוצר פתרון של הפעלת מנגנון מס רכוש עבור עסקים שיש להם ירידה במחזור ההכנסות - לשפות אותם דרך ההוצאות הקבועות בדגש על שימור עובדים.

"יש ענפים שאני יודע שהם מושבתים ושם כן צריך לאפשר חל"ת בכל הענף, כדי לייצר אפשרות לנייד עובדים. למשל אולמות אירועים. אין טעם לשמר אותם אלא אפשר להעתיק אותם למקומות שבהם חסרים עובדים. ויש מקומות עבודה שאני רוצה להחזיר אותם לפעילות ושניתן לעבוד בהם, והעובדים לא מגיעים. אנחנו רוצים לייצר להם מודל שיתמרץ אותם לעבוד".

לאפשר למעסיקים להעביר עובדים למשרה גמישה

הלקח ממודל החל"ת של הקורונה חוזר גם בקריאה שהעבירה לממשלה עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי, שמבקשת להקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה. במכתב שהעבירה העמותה, ושעליו חתומים במשותף כ-50 ארגונים, הם דורשים בין היתר להשעות את הצורך בתקופת אכשרה כתנאי לזכאות ולאפשר לעובדים לקבל את הכסף מבלי שיידרשו לפדות ימי חופש. בנוסף, הם קוראים לסייע למעסיקים המעוניינים לשמר עובדים באופן חלקי. עם הארגונים החתומים על המכתב נכללים מרכז אדוה, כוח לעובדים, קו לעובד ומטה מאבק הנכים.

השינוי העיקרי שמציעים בעמותת 121 בהשוואה למודל החל"ת שהונהג בקורונה הוא לאפשר למעסיקים להמשיך להעסיק את העובדים שלהם באופן גמיש וחלקי. המטרה היא שהעובד ימשיך לקבל שכר מהמעסיק הקיים שלו, ושהמדינה תשלים את הפער בין התשלום עבור העבודה בפועל ובין השכר המלא.

מנכ"לית עמותת 121 טלי ניר (צילום: מיטל אזולאי)
מנכ"לית עמותת 121 טלי ניר. "להתאים את ההעסקה ליכולות הנוכחיות של העסק, הצורך והביקוש" | צילום: מיטל אזולאי

"כלקח מהקורונה אנחנו רוצים למסד מסלול נוסף, שיאפשר למעסיקים להעסיק עובדים בחלקיות משרה, שלא יהיה רק אפס או 100", מפרטת מנכ"לית עמותת 121 טלי ניר. "בשביל לשמר את היחסים בין עובד למעביד ולהתאים ליכולות הנוכחיות של העסק, הצורך והביקוש, צריך לאפשר העסקה באופן חלקי ושהממשלה תשלים את השכר למי שהשכר שלו יורד: שחלק מהשכר ימומן על ידי המעסיק והיתר על ידי המדינה. אפשר לעשות את זה ישירות מול העובד או מול המעסיק, אבל כך שהעובד ימשיך לקבל 100% מהשכר שלו".

בעמותת 121 רוצים שהמדינה תכניס יד לכיס הציבורי ותשלם לעובדים את מלוא השכר שלהם. זאת בניגוד להצעה בתוכנית של נשיאות המגזר הציבורי שנוקבת ברף נמוך בהרבה: תשלום דמי חל"ת בטווח של 75%-100% מהשכר הממוצע במשק. שתי ההצעות גבוהות מה-60% בתוכנית האוצר.

כך או כך, לשני הגופים ברור שהזמן דחוק. "צריך להגיע להסדר כמה שיותר מהר אחרת חוסר הבהירות פוגע בעובדים", מפרטת ניר. "כרגע מי שסופגים את העול הכלכלי של המלחמה זה העובדים והמעסיקים, וזה יפגע ביכולת שלנו כחברה לשרוד כלכלית את המלחמה. אם המדינה לא תיתן מענה, אנשים ידרדרו לעוני מיידי ועסקים עלולים להיפגע באופן בלתי הפיך. ראינו בקורונה שעסקים קרסו. אנחנו לא רוצים שזה יקרה גם הפעם".

אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות (צילום: אגף הדוברות בהסתדרות)
אדם בלומנברג, ההסתדרות. "עשרות אלפי עובדים נשלחים לחופשה כפויה או חל"ת בניגוד לדין" | צילום: אגף הדוברות בהסתדרות

גם בהסתדרות דוחקים במדינה להגיע סוף-סוף להכרעה: "ענף הבניין שותק כמעט לחלוטין ועשרות אלפי עובדים או שנשלחים לחופשה כפויה בניגוד לדין או שנשלחים לחל"ת שזה גם בניגוד לדין. זה קורה גם בענפים כמו הארחה, תרבות ובידור, אולמות אירועים ומסעדנות", אומר אדם בלומנברג, סמנכ"ל כלכלה ומדיניות בהסתדרות. מדובר בעובדים שמקומות העבודה שלהם נסגרו או שכמות העבודה בהם הצטמצמה מאד בגלל האירועים הביטחוניים.

"אלו עשרות אם לא מאות אלפי עובדים שכבר נשלחו הביתה ושלא מקבלים כרגע שום פתרון מדינתי, כי רובם לא עומדים בתנאי הזכאות לקבלת קצבת אבטלה. רובם נשלחים הביתה באופן לא חוקי והמדינה לא נותנת לזה מענה", מפרט בלומנברג.

בהסתדרות אומרים כי מה שחשוב להם הוא שהעובדים יקבלו רשת ביטחון, אך גם שם מסכימים כי עדיף שהעובדים ימשיכו לקבל שכר מהמעסיק הקיים שלהם, שבתורו יקבל פיצוי מהמדינה. זה פתרון חכם יותר מזה שהונהג בקורונה, אומרים בהסתדרות, וזה גם הכיוון המסתמן לפי הדיונים בוועדת כספים.

ביטוח לאומי חושש מגלגול העלויות לפתחו

בביטוח הלאומי נראה שפחות נלהבים מהשיח על חזרת מודל החל"ת ובמיוחד מהניסיון של ארגוני המעסיקים לגלגל לעברם את עלויות השכר. ראשית ספקנים שם לגבי מספרי העובדים שאכן הוצאו לחופשה כפויה: בעוד שבלומנברג מההסתדרות מדבר כבר על עשרות עד מאות אלפי עובדים שנשלחו לחופשה כפויה - בביטוח הלאומי אומרים כי הם יודעים על מאות בודדות של אנשים שהוצאו לחל"ת מתחילת אוקטובר, ועל 6,000 חותמי אבטלה חדשים בשירות התעסוקה מתחילת המבצע.

לא במקרה גם המעסיקים וגם ההסתדרות מדברים על צורך בהקלה בתנאי הזכאות לדמי אבטלה או על הקושי שתנאים אלו מציבים. בביטוח הלאומי מציינים כי שוק העבודה עדיין מלקק את הפצעים מתקופת הקורונה וכי עובדים רבים שהיו בחל"ת במהלך אותו משבר עשויים למצוא עצמם כעת מוגדרים כ"מובטל חוזר" שלא זכאי לדמי אבטלה. וגם בביטוח לאומי מבקרים את ניתוק הקשר בין העובד למעביד הכרוך בהוצאה לחל"ת, וחוששים מכך שיהיו מעסיקים שינצלו את ההזדמנות לפטר עובדים.

בין שהשתתפות המדינה בתשלומי השכר תעשה מתוך כספי ביטוח לאומי או דרך מנגנון מס רכוש, מה שבטוח הוא שההוצאות מכספי הציבור יהיו אדירות. בעמותת 121 מציעים כאמור להוציא עובדים לחל"ת בצורה גמישה, כך שהמעסיק יוכל להחזיר אותם לעבודה חלקית לפי הצרכים והיכולות האמיתיות - מודל שההסתדרות הציעה בתקופת הקורונה ותומכת בו גם כעת. בכוח לעובדים אומרים כי ההעדפה היא לא להוציא עובדים לחל"ת, אך שככל שמתחייבת העסקה חלקית שיישמר היקף השכר המקורי גם אם בחסות המדינה. 

מודל כזה של העסקה חלקית גמישה יאפשר לחברות יותר גמישות תפעולית, יבטיח שהמשק יוכל להמשיך לעבוד במהלך הלחימה ולא ייכנס לקיפאון כמו במשבר הקורונה - וגם יסייע לצמצם את דרישת המימון מכספי המדינה.

"אנחנו צריכים להניע את המשק, אנחנו יודעים שאם המשק לא יעבוד - נפסיד", אומר נציג המעסיקים דובי אמיתי. "אני רוצה שהמדינה תהיה הוגנת איתי. אני רוצה שיתנו תמריצים לעובדים כדי שיצאו לעבוד ושהעסקים ימשיכו. לא בטוח שאני אקבל את זה".