הסקירה המעודכנת של אגף הכלכלן הראשי באוצר מורידה את תחזית הצמיחה של המשק הישראלי ל-2023 ל-2% בלבד. מדובר בירידה משמעותית בהשוואה לתחזית הקודמת אלמלא המלחמה שהיתה 3.4%. כלומר, השפעות המלחמה על התוצר בשנת 2023 בלבד מוערכות בכ-1.4% תוצר.
• פקידי האוצר נדהמו: הכספים הקואליציוניים שסמוטריץ' מתעקש עליהם
• סאגת הכספים הקואליציוניים: שר האוצר בראיון נוקב
• בנק ישראל לסמוטריץ': בלום כבר עכשיו כספים קואליציוניים ל-2024
• "זה ישראבלוף": החוקר שטוען שהתוכנית של סמוטריץ' לא חוקית
לאור רמת חוסר ודאות גבוהה הקשורה במצב הלחימה, נערכו מספר תרחישים לגבי הצמיחה לשנת 2024. לפי תרחיש הבסיס, שעליו מבוססת התחזית, הצמיחה הצפויה ב-2024 תעמוד על 1.6%. בנוסף הוצגו "תרחיש התאוששות מהירה", על בסיסו הצמיחה הצפויה ב-2024 היא 2.2%. בתרחיש הפסימי של "תרחיש ההתאוששות האיטית" צפויה צמיחה של 0.2% בלבד בשנה הבאה. תחזית האינפלציה לשנת 2023 עומדת על 4.2% בממוצע.
לתרחישי הצמיחה של אגף הכלכלן הראשי באוצר, בראשו עומד ד"ר שמואל אברמזון, חשיבות לקראת דיוני הממשלה הצפויים בנושא עדכון תקציבי המדינה לשנים 2023-2024. התחזיות התבססו על תרחיש בסיס לפיו הלחימה תמשיך בהיקפה הנוכחי עד סוף רבעון הראשון של 2024 ותימשך שגרת לחימה במתכונת מצומצמת עד סוף שנה זו.
"הקצאה מחדש של מקורות"
על רקע התעקשותו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להמשיך ולתקצב סעיפים הנובעים מההסכמים הקואליציוניים, מעניין להתעכב על משפט ספציפי בסקירה. בחלק העוסק בתרחישי הצמיחה כתב אגף הכלכלן הראשי כי "להחלטות הממשלה והכנסת שישתקפו בעדכון הצפוי של התקציב לשנת 2024 ובכלל זה המצרפים הפיסקליים, אימוץ רפורמות מבניות והקצאה מחדש של מקורות, צפויה השפעה גבוהה על אמון המשקיעים".
מי שירצה יוכל למצוא בדברים רמז לקריאות לסמוטריץ' להקצות מחדש כספים שיועדו למימוש הסכמים קואליציוניים כדי לשדר רצינות לחברות דירוג האשראי הזרות. בשעות האחרונות מנהלים שר האוצר ופקידי משרדו דיונים במטרה להביא את השינויים בתקציב 2023 לאישור הממשלה כבר ביום ראשון. ל-N12 נודע כי אנשי האוצר נדהמו מהיקף הכספים הקואליציוניים שסמוטריץ' מבקש להכניס בתקציב המתוקן.
עוד מציינת הסקירה כי "רמת האמון של המשקיעים במדיניות הכלכלית של הממשלה וביכולת לחזור לתוואי הצמיחה ארוכת הטווח של הכלכלה הישראלית, לרבות על רקע העליה הצפויה בנטל הביטחון, תשפיע על היקף ההשקעות במשק, על מחירי הנכסים הפיננסיים ועל סביבת הריבית - ולכל אלה צפויה השפעה על הצמיחה וההכנסות ממסים".
במקביל צוין כי "כתוצאה מהמלחמה הנוכחית תתכן בסבירות גבוהה גם עלייה פרמננטית בהוצאה הביטחונית".
השפעה משמעותית על שוק העבודה
באגף מציינים כי למלחמה הייתה עד כה השפעה משמעותית על שוק העבודה. כך, על פי נתוני סקר כוח אדם של הלמ"ס, בכל חודש אוקטובר נעדרו סך הכל כ-763 אלף מועסקים מעבודתם בשל כלל הסיבות הקשורות למלחמה. זאת בהשוואה
ל-16 אלף נעדרים בחודש ספטמבר מאותן סיבות. בשבועות המלחמה, החל מ-8 באוקטובר, נעדכו כ-976 אלף מועסקים.
"ברור כי מלחמת חרבות ברזל מסתמנת כארוע שהשלכותיו הכלכליות חמורות בהרבה בהשוואה למלחמות ולמבצעים הקודמים", נכתב בסקירה. "בפרט, בולטת הפגיעה בשוק העבודה כתוצאה מההיקף הנרחב של גיוס המילואים בעימות הנוכחי. כמו כן, משך העימות מסתמן ככזה הצפוי להיות ארוך יותר מהעימותים הקודמים, למעט האינתיפאדה. מנגד, היכולת שהתפתחה בעקבות משבר הקורונה לעבוד מרחוק צפויה לפעול כגורם ממתן של הפגיעה בשוק העבודה".
הסקירה מציינת כי מ-8 באוקטובר נרשמה עלייה משמעותית במספר הנרשמים החדשים בשירות התעסוקה. עד ה-19 בנובמבר נרשמו כ-157 אלף נרשמים חדשים, בשעה שבתקופה המקבילה אשתקד נרשמו כ-30 אלף בלבד. מרבית הנרשמים החדשים, כ-103 אלף, יצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת). לפי סקירת האוצר, החל מהשבוע השני של נובמבר נרשמת התמתנות בקצב הנרשמים החדשים, אולם הרמה של הנרשמים החדשים נותרה גבוהה: 28.3 אלף נרשמים חדשים בשבוע המלא האחרון של 12-18 בנובמבר.