מה קרה עכשיו לדולר ולמה
שער הדולר מול השקל טיפס במהלך המסחר אתמול (רביעי) לשיא של יותר משבע שנים, ונסחר לזמן מה תמורת 3.87 שקלים. בהמשך המטבע האמריקאי נסוג מעט ובסופו של דבר שערו היציג נסגר על 3.861 שקלים - נתון שמהווה בעצמו שיא של 3.5 שנים.
זה קרה בעיקר בגלל אירועים שמתרחשים בארה"ב. דוחות התעסוקה במדינה מראים מאותתים ששוק העבודה עדיין חזק מאד - וזה אמנם טוב לעובדים אבל מקשה מאד על הבנק הפדרלי (הפד) להחזיר את האינפלציה ליעד 2%. העלאות הריבית שהוביל הפד בשיעור מצטבר של כ-5% סייעו להוריד את האינפלציה מרמה של 10% לרמה של 4%, אך שם היא פחות או יותר נתקעה. המשך הורדת האינפלציה מ-4% ל-2% - היעד שאליו מכוונים הבנקים המרכזיים בעולם - זה כבר אתגר הרבה יותר מורכב.
התוצאה היא שבחודשיים האחרונים הסוחרים בשווקים הפיננסיים הבינו שהבנק הפדרלי יידרש להמשיך את מאבקו באינפלציה. הציפיה לראות את הפד מוריד את הריבית בסוף 2023-תחילת 2024 התפוגגה. בשוק מפנימים שהריבית הולכת להישאר גבוהה יותר ולאורך יותר זמן - Higher for Longer כפי שקוראים לזה הפעילים בשוק.
הציפיות החדשות לסביבת ריבית גבוהה לאורך זמן מפחיתה את התמריץ להשקיע במניות שנחשבות למסוכנות יותר להשקעה, ודוחף את המשקיעים להשקיע באגרות חוב (אג"ח) ותוכניות חיסכון למיניהן. זה אומר שהדולר הופך לאטרקטיבי יותר למשקיעים, שקונים יותר חשיפה אליו ובכך מחזקים את המטבע האמריקאי ודוחפים את שערו מול המטבעות האחרים בעולם.
איך זה צפוי להשפיע על הכיס שלנו
התחזקות הדולר מול השקל פירושה שהרכישה בדולרים הופכת ליקרה יותר. זה מעלה את החשש שהמחירים יעלו וידחפו מעלה את האינפלציה, וכשהאינפלציה מטפסת זה עשוי להוביל להעלאת ריבית נוספת מצד בנק ישראל בניסיון לדכא אותה.
ברמה המיידית התחזקות הדולר גורמת לכך שרכישות שעושים יבואנים ישראלים בחו"ל בדולרים עולות להם יותר שקלים. וכדי לפצות את עצמם על העלייה בהוצאות, הם עשויים לגלגל את הפערים האלו חזרה למחירים שהם גובים מאיתנו עבור המוצרים שהם מייבאים.
לרוב מרגישים את זה קודם כל במוצרי חשמל מיובאים, אך זה עשוי להוביל גם לעלייה במחירי מוצרי מזון מיובאים. העלאת מחירים כזו תכביד עוד יותר על יוקר המחייה בישראל ותמשיך את המגמה שהחלה בתחילת השנה.
בנוסף התחזקות הדולר צפויה להעלות גם את מחירי הטיסות והחופשות לחו"ל. בסוכנויות הנסיעות כבר משחקים על נקודת התורפה החדשה של שער החליפין, ומנסים לשכנע לקוחות להקדים רכישה של חבילות נופש לפני שהדולר יעלה.
עלייה המחירים עשויה כאמור לדחוף לאינפלציה ולדרבן את בנק ישראל להגיב ולחזור להעלות את הריבית. מהלך כזה צפוי לייקר עוד יותר את החזרי ההלוואות והמשכנתאות הצמודות לריבית בנק ישראל. הדבר יקשה עוד יותר על רוכשי הדירות ונוטלי ההלוואות, שגם כך ראו את ההחזרים החודשיים שלהם מזנקים מתחילת השנה.
השפעה אפשרית נוספת של התחזקות על הכיס שלנו עשויה להתבטא בעלייה של מחירי הנפט והדלק - אם כי כאן הממשלה דווקא נוטה להתערב בשנה האחרונה, וסופגת את העלייה במחיר הדלק באמצעות הורדת רכיב המס הכלול בו. סבסוד זה אמנם מיטיב עם הנהגים, אך מסב לקופת המדינה אובדן הכנסות של עשרות מיליוני שקלים מדי חודש. למעשה, מדובר בסבסוד של שכבת בעלי הרכב על חשבון קבוצות אחרות שלא מחזיקות במכונית.
האם היחלשות השקל חריגה ביחס לעולם
השקל אינו המטבע היחידי שנחלש לאחרונה מול הדולר, אך בבחינת השינוי מתחילת השנה ברור שהמטבע הישראלי נחלש יותר ממטבעות מובילים. מול היורו התחזק הדולר מתחילת השנה ב-1.7%. מול ממוצע סל המטבעות התחזק הדולר ב-3.2% ומול השקל, שנחשב בעבר לאחד המטבעות החזקים בעולם, התחזק המטבע האמריקאי ב-9.9% מינואר 2023.
הסיבה לכך היא הרקע המקומי שעליו מגיעות ההתרחשויות הגלובליות של הימים האחרונים ושחיזקו את הדולר. ישראל חזתה בתהליך ממושך שבו היה זה השקל שנחלש ולא הדולר שהתחזק. לכך הוביל קיטון חד עד כדי כמעט הפסקת טוטאלית של זרימת הדולרים לישראל כתוצאה מירידה במספר האקזיטים הישראלים וההתקררות בפעילות ההיי-טק המקומי.
במקביל, גופים זרים שהשקיעו בישראל העדיפו לשבת על הגדר ולהמתין להתפתחויות. בשלב זה ממתינים המשקיעים להודעת סוכנות הדירוג מודיס הצפויה בעוד שבועיים, ותעסוק בדירוג האשראי של ישראל.
לכך חברו פעולות שבהן נקטו הגופים המוסדיים בישראל, קרי חברות הביטוח וקרנות הפנסיה. המוסדיים רגילים להשקיע בארה"ב ולהגן על עצמם מפני התחזקות השקל באמצעות רכישת שקלים, אך הפסיקו זאת בחודשים האחרונים וכעת רוצים להיות חשופים לעליית הדולר וליהנות ממנה.
מה צפוי לקרות עכשיו
כרגע צפויים שני תסריטים אפשריים: או שהבנק הפדרלי בארה"ב ימשיך להעלות את הריבית או שישאיר אותה בגובהה הנוכחי ופשוט לא יוריד אותה. בשני המקרים אנחנו צפויים להישאר בסביבת ריבית גבוהה לטווח ארוך יותר משהאריכו בשווקים עד כה.
בעולם מתחילים להפנים שתם העידן של ריבית אפס על הלוואות ושאנחנו צועדים לכיוון ריבית גבוהה יותר, דבר שלא הכרנו ב-15 השנים האחרונות.
ברמה המקומית, נשבר אתמול המחסום הפסיכולוגי של שער דולר יציג של מעבר ל-3.85 שקל לדולר. משם הדרך לשער דולר של 4 שקלים כבר עשוי להיראות פחות בלתי אפשרי.
מה בנק ישראל יכול לעשות
בחודשים האחרונים נמנע בנק ישראל מהעלאת הריבית, אך אם הדולר ימשיך לזנק המדיניות הזו עשויה להשתנות. בעבר התבטא נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כי אם השקל ימשיך להיחלש אל מול הדולר - דבר שיכול לגרום לעליית מחירים במשק ולתדלק את האינפלציה - הוא עשוי לשקול מחדש את מדיניות הריבית ולחזור להעלות אותה. בשלב זה מוקדם להעריך אם הגענו לנקודה זו.
ב-15 לחודש צפויה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לפרסם את מדד המחירים לצרכן עבור חודש ספטמבר, ואז נדע מה קורה עם האינפלציה ומה מרחב התמרון שנותר לנגיד. מדד המחירים האחרון שהתפרסם, לחודש ספטמבר, עלה ב-0.5% והעמיד את האינפלציה ל-12 החודשים האחרונים על 4.1% בהשוואה ליעד אינפלציה של 1%-3%.
בשוק יש מי שמצפים בבנק ישראל לחזור להתערב בשוק המט"ח (מטבע חוץ), רק שהפעם במקום לרכוש דולרים - למכור אותם במטרה ללחוץ את המטבע האמריקאי מטה מול השקל. אלא שבשעה שבנק ישראל יכול לרכוש מט"ח תמורת הדפסת עוד ועוד שקלים, מלאי הדולרים שבידיו מוגבל. לפי הודעת הבנק, נכון לסוף חודש אוגוסט הסתכמו יתרות מטבע החוץ של בנק ישראל במעט פחות מ-203 מיליארד דולר.
מעבר לכך, נגידי בנק ישראל הדגישו בעבר כי התערבות בשוק המט"ח מיועדת למתן תנודתיות או תנועות חריגות. גם האירועים שדחפו מתחילת השנה את השקל למטה וגם אלו שדוחפים לאחרונה את הדולר למעלה אינם עונים להגדרה הזו. התנועה הברורה בשער השקל מול הדולר נובעת משינויים מבניים וארוכי טווח, שמכירת דולרים לא תוכל לשנות את השפעתם.
מה הממשלה יכולה לעשות
מעל לכל האתגרים למשק מרחף סימן שאלה גדול והוא החלטת הממשלה אם להאריך את כהונתו של פרופ' אמיר ירון כנגיד בנק ישראל לקנדציה שניה, וזהות המחליף שלו, אם אכן כהונתו לא תוארך.
ירון מונה בדצמבר 20018 לכהונה קצובה של חמש שנים, ולפי חוק ניתן להאריך את כהונתו לקדנציה שניה של חמש שנים נוספות. אלא שבשלב זה לא ברור אם ירון בכלל מעוניין להמשיך לקדנציה שניה. בנוסף נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו לא ממש נלהב להשאיר אותו בתפקיד על רקע אזהרות שהשמיע ירון לגבי ההשלכות הכלכליות של המהפכה המשפטית.
אנשיו של נתניהו גיששו בתקופה האחרונה אפשרויות למחליף לירון: פרופ' אפרים (אפי) בנמלך המלמד באוניברסיטת נות'ווסטרן בארה"ב ופרופ' אורי חפץ מהאוניברסיטה העברית בירושלים. מועמד שלישי, ד"ר סאמר חאג'-יחיא, לשעבר יו"ר דירקטוריון לאומי, הודיע אתמול כי אינו מעוניין בתפקיד.
בפגישה האחרונה שקיימו נתניהו וירון לפני החגים מסר הנגיד לראש הממשלה כי הוא מצפה ממנו להגיע להסכמות רחבות לגבי המהפכה המשפטית. השניים סיכמו כי החלטה על הקדנציה הבאה תתקבל אחרי החגים. לפי ההערכות, אם לא יגובשו הסכמות כאלו עד למועד פרסום החלטת הריבית הקרובה ב-23 לחודש, ירון לא ירצה להמשיך בתפקיד.
להערכת המומחים, בתקופה כה רגישה, גם על רקע המהפכה המשפטית וגם האירועים הכלכליים בחו"ל והשפעתם, נדרשת ודאות לגבי זהות מי שעומד בראש הבנק המרכזי של ישראל. לדעת הפרשנים, גם מבלי להיכנס לפערי האיכויות בין ירון ובין מחליפיו האפשריים, אי-הארכת הקנדציה שלו תשדר מסר בעייתי לשווקים.
ירון נחשב לנגיד מצוין שהגיב במהירות לשינויים בשוק. הארכת כהונתו לקדנציה שניה היא ככל הנראה הדבר הפשוט ביותר שממשלת ישראל יכולה לעשות כדי לנסות להחזיר את אמון השווקים.