מהומה בוועדת הכספים: הדיון שקיימה ועדת הכספים סביב היערכות הממשלה לקביעת מתווה הפיצויים בעקבות המלחמה הגיע לטונים רמים וכלל הפרעות וצעקות רבות. נציגי האופוזיציה והקואליציה כאחד תקפו את מתווה האוצר שהציג סגן הממונה על אגף התקציבים כפיר בטט. הדיון לווה בהפרעות מרובות מהקהל, שכלל גם נציגי עסקים ומעסיקים ותושבים מיישובי עוטף עזה. 

ראש המועצה האזורית שדות נגב תמיר עידאן: "עוד לא סיימו לקבור את האנשים. ואתה בא לפה, עוזב את השטח ואני מתבייש, מה יש לכם? עם ישראל במלחמה. אם לא ניתן לאנשים את המענה, צה"ל ינצח אבל אנחנו נפסיד. החקלאים נמצאים פה בחוץ עכשיו ואין להם מה לאכול. הם לא השקו את הפרדסים, ועוד שנה לא יהיו פירות. אין תאילנדים. אם לא יהיה פתרון בעזה ופתרון כלכלי לא יהיה עתיד כלכלי. תנו לנו קצת אוויר, אנחנו צריכים לטפל באנשים ולא בניירות. ביקשנו מהאלוף אתמול להגיד שאין מחבלים הוא אמר שאין דבר כזה. כל ענף וחלון שזז אנחנו קופצים. אל תתישו אותנו, אתם גומרים אותנו".

תמיר עידאן (צילום: מתוך שידורי ערוץ הכנסת)
ראש המועצה האזורית שדות נגב תמיר עידאן. "צה"ל ינצח אבל אנחנו נפסיד" | צילום: מתוך שידורי ערוץ הכנסת

נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר אמר בדיון: "אמרתי לכפיר (בטט, נציג האוצר בדיון - ל"ב) שהמתווה שהציג האוצר יתרסק תוך רגע כי הוא לא דואג לעסקים הקטנים וגם לא להורים שיושבים בבית וצריכים לדאוג לילדים. מה אתם מצפים, שהם לא עובדים וישלמו להם כסף? עכשיו נותנים לנו להתווכח על כל שקל, גורמים לנו לרצות שהמחזור שלנו ירד יותר, זה מה שקרה בקורונה. תזכרו שאנחנו לא בקורונה, הקורונה הייתה או סגר או אין סגר. פה זה אחרת, עכשיו שקט ואנשים באים לעבודה, שבוע הבא לא עלינו יתחמם בצפון ואנשים לא יבואו. המתווה שלכם באוצר לא יחזיק יומיים כי הוא לא נותן פתרון לאנשים הקטנים ואיתו יפלו הגדולים".

ראול סרוגו נשיא התאחדות הקבלנים: "אתה לא יכול להקריס תעשייה שלמה בגלל שבחור אחד יחשוש מערבים ישראלים. גם אם המדינה תרצה שנחזיר את הפלסטינים לא נוכל להחזיר אותם, אנחנו צריכים שיביאו עובדים זרים. אנחנו מצטרפים למתווה של שר הכלכלה, הוא ישב איתנו ועברנו סעיף סעיף. תפסיקו לשחק איתנו. האוצר באופן עקבי וסיסטמטי לא רוצה לתת כסף ולכן דופק את תושבי העוטף".

ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, בנאום בועידת (צילום: התאחדות התעשיינים)
נשיא התאחדות התעשיינים רון תומר. "המתווה שלכם באוצר לא יחזיק יומיים" | צילום: התאחדות התעשיינים

נשיא לשכת יועצי המס ינון גינדי "בשבוע האחרון כל מה שאני עושה זה תחשיבים על בסיס המודל שהציג האוצר בשבוע שעבר. אם המטרה של מתווה הפיצוי היא להשאיר את העסקים חיים כמנועי צמיחה שיחזירו את המשק בחיים - המתווה הזה לא עומד במטרה שלו, בכל תחשיב. אנחנו פוגעים פגיעה אנושה בכלכלת ישראל, עם הפיצוי הזה אין לי דרך אחרת אלא להוציא את העובדים לחל"ת".

נשיא לשכות המסחר אוריאל לין: "כל תוכנית שתוגש במתווה משותף או בכל מתווה שהוא, צריכה לעמוד בשלושה מבחנים פשוטים: שעסקים שנפגעים לא ייסגרו; אסור שעסקים לא יוכלו לשלם שכר בגלל המלחמה; אסור שיהיה מצב שעובד או עצמאי לא תהיה להם ההכנסה המקובלת שהייתה להם לפני המלחמה. לגבי החל"ת, שלא תהיה אשליה: החל"ת בקורונה הציל את המגזר העסקי, שלא יחשוב מישהו שהיו סיועים או הקצבות שפתרו את הבעיה. החל"ת פתר את הבעיה משום שעסק לא יכול לשלם שכר כשיש לו עובדים שאין לא עבורם תעסוקה, זה הדבר הכי בסיסי. בשום תוכנית שלא ינסו ללכת נגד הכלכלה, החל"ת הוא החלק המרכזי, אנחנו מוציאים עובדים לחל"ת לפי שיקול המעסיק". 

רועי כהן, נשיא להב (צילום: אופיר אייב )
נשיא להב רועי כהן. "הציבור רואה שיש פה ברדק שלם" | צילום: אופיר אייב

רועי כהן, נשיא להב שמייצגת את העצמאים והעסקים הקטנים: "התרעתי שנים, תביאו נוהל לחיצת כפתור ושוב מצאנו את עצמנו עם המכנסיים למטה. איך אדם ישלם משכנתה ויקנה אוכל לילדים ב-2,000 שקל? אולי הוא ישלם עם ההבטחות של שר האוצר? כל ראשי הארגונים שבאו לכאן רוצים מכם דבר אחד: ודאות. ישב פה שבוע שעבר שר האוצר והבטיח יד נדיבה ופתרון לעצמאים ועשה הפוך - במקום לעזור הקשה את התנאים של הקורונה. יש פה שני שרים, קחו מנהיגות. הציבור רואה שיש פה ברדק שלם, אנשים לא יודעים איך לשלם את השכירויות שלהם".

שינויים מסתמנים במתווה הפיצויים

במסגרת הדיון עלו גם כמה נקודות מהן אפשר לראות את הכיוונים שאליהם מתכוונים יו"ר ועדת הכספים גפני וחברי הוועדה לנתב את מתווה הפיצויים. כך, המתווה הנוכחי של האוצר מדבר על פיצויים מלאים עבור נזק עקיף בישובים הממוקמים עד ל-9 ק"מ מגבול הלבנון ועד 7 ק"מ מגבול רצועת עזה.

בדיון העיר גפני כי מספרים אלו צפויים להשתנות וציין כי שוחח עם האוצר על הרחבת טווח הפיצוי לתושבי הדרום עד ל-20 ק"מ מעזה במקביל להוספת אופקים המרוחקת אף יותר. "אני מקווה שמתווה האוצר ישתנה עד ההצבעה, זה פשוט לא נראה נורמלי", ציין גפני.

יו"ר ועדת הכספים ויו"ר דגל התורה, חה"כ משה גפני (צילום: יונתן זינדל, יונתן זינדל, פלאש 90)
יו"ר ועדת הכספים משה גפני. "זה פשוט לא נראה נורמלי" | צילום: יונתן זינדל, יונתן זינדל, פלאש 90

בנוסף אמר גפני כי הוועדה "כנראה לא תסכים לתקרת פיצויים בגובה מקסימלי של עד 300 אלף שקל", המיועדת לעסקים בעלי מחזור שנתי של עד 100 מיליון שקל לשנה. בנוסף ציין כי הוועדה לא תסכים להשתתפות המדינה בתקרה של לכל היותר 60% מהוצאות השכר של העסקים.

טענה נוספת הייתה לגבי תקרת הפיצוי של עד 18% מההוצאות הקבועות החודשיות של העסק. "הטעות הגדולה היא שאתם רוצים להיות יותר מתוחכמים מהקורונה, והתוצאה היא שאנחנו מפסידים יותר", אמר חה"כ ינון אזולאי (ש"ס). אזולאי תקף את תקרת הפיצוי לעסקים, שאף מוגבל ל-300 אלף שקל לעסקים שהכנסתם השנתית מגיעה עד 100 מיליון שקל.

חבר הכנסת ינון אזולאי, ש"ס (צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90)
חה"כ ינון אזולאי. "איפה אתם חיים?" | צילום: אוליביה פיטוסי , פלאש 90

"איפה אתם חיים? אנחנו צריכים לבקש את זה מכם? איך בדקתם 18%? אני ראיתי מחקר של ארנסט אנד יאנג שאומר 30%. בקורונה מ-300 אלף העלנו ל-500 אלף. נעלה את זה ל-600 אלף. אתה יודע מה קורה עם בעלי אולמות? ביטלתי אירוע לספקים, אין להם הכנסות אחרות. וזה באשדוד. זו לא חוכמה לשבת על אקסלים ומספרים. שכחת את סיפור החל"ת מה היה. אנחנו רוצים להחזיר אנשים לעבוד בשחור? שהמשק יפול? תעשה חל"ת גמיש, העסקה גמישה".

דברים דומים אמר גם ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד): "אמר שר האוצר בשבוע שעבר שהוא מתנגד לחל"ת. לא נתתם פתרון אחר ואתמול הרשתות הוציאו עשרות אלפי עובדים לחל"ת. אם אתם קובעים תקרת פיצוי של 300 אלף שקל אתם מזמינים אנשים לשלוח אנשים לחל"ת. אם אתם בעד חל"ת תגידו את זה ותשנו את התבחינים (קריטריונים) ותחזירו אותם למה שהיה בקורונה. אם אתם לא רוצים [חל"ת] תגבירו את הפיצוי עבור הוצאות שכר ואת תקרת הפיצוי ותנו פתרון לחברות הגדולות, אחרת אני לא מבין מה אתם רוצים.

ח"כ ולדימיר בליאק (צילום: החדשות 12)
ח"כ ולדימיר בליאק. "אני לא מבין מה אתם רוצים" | צילום: החדשות 12

"השתתפות של 18% בהוצאות הקבועות - גם אני ראיתי את הדוח של EY שמדבר על 30%. המתווה הזה לא יעבור, חייבים לשנות אותו. אין ספק שבאירוע הזה הממשלה תצטרך להכניס את היד לכיס ולהגיד את הגירעון, אבל לפני הגדלת הגירעון היא חייבת לא רק לעצור את הכספים הקואליציוניים אלא לשחרר אותם לצורכי החזית והעורף. וגם לסגור את המשרדים הפיקטיביים. עכשיו בניגוד לקורונה חברות הדירוג מסתכלות עלינו, ואם נגדיל את הגירעון בלי למצות קודם לכן את המשאבים שיש לנו נחטוף הורדת דירוג".

שר הכלכלה מקדם מתווה חלופי

שר הכלכלה ניר ברקת שהגיע לדיון אמר כי בכוונתו להביא מתווה פיצויים חלופי לזה שהציג משרד האוצר. "אני מוטרד מאד שיתקבל מתווה שלא נותן מענה אמיתי לאזרחי ישראל. אני רוצה פתרונות נכונים, והמתווה ששמנו על השולחן חתומים עליו כל החברים שעכשיו מתלוננים. אני מבקש מכולם להתאחד סביב מודל אחד".

ניר ברקת (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
שר הכלכלה ניר ברקת. "האוצר צריך לקבל מתווה מוסכם ולטייב אותו" | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

יו"ר הוועדה גפני העיר על כך "זה דבר שכמעט ולא נתקלתי בו - הממשלה לא באה ואמרה זה העלות של המתווה. המצב הוא שאין מתווה אחד. יש תוכנית של האוצר ויש פה תוכנית אחרת של שר בכיר בממשלה. אני דורש באופן חד משמעי שהממשלה תבוא עם מתווה אחד וכמה שיותר מהר. אנחנו נקיים את הדיון הזה, אבל תבואו עם תוכנית אחידה של מה שאתם אומרים לאנשים".

"היעד הוא שהמגזר העסקי ישרוד את המשבר", אמר שר הכלכלה ברקת. "אני יושב כשר כלכלה כל יום עם נציגים של המגזר העסקי ומחליפים טיוטות. ישבתי עם אנשי האוצר במטרה להגיע למשהו מוסכם, שיש עליו הסכמה של הממשלה, המגזר העסקי וההסתדרות". ברקת ציין כי לתפיסתו הצגת מתווה פיצויים לעסקים "זה לא התפקיד של משרד האוצר. האוצר צריך לקבל מתווה מוסכם על ידי כל הגורמים שאמרתי, ולטייב אותו. עם כל הכבוד אין לכם את הכלים".

אליהו רביבו (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
מרכז הקואליציה בוועדת הכספים חה"כ אליהו רביבו. "מודה שאני נבוך ומבויש" | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

שר הכלכלה הוסיף כי "אגף תקציבים חושב גזברית ולא עסקית, הוא לא שואל האם המתווה שהציג האוצר פותר את כל הבעיות. הנייר שאני מציג וחתומים עליו כל המגזר העסקי, תעשיינים ועסקים קטנים. המגזר העסקי לא פחות פטריוטי מאנשי האוצר. השכל שיש להם לא קטן מאנשי אגף תקציבים, אפילו גדול יותר".

חה"כ אליהו רביבו (הליכוד), מרכז הקואליציה בוועדה, הגיב לדברי ברקת: "אני מודה שאני נבוך ומבויש. זו ועדה חשובה מאין כמותה, היא לא ועדת קישוט ולא זירת התגוששויות. מוטלת עלינו חובה עצומה מצד אחד לדאוג לאזרחים ולמעסיקים ומצד שני לדאוג לכלכלה ולתקציב.

"לאף אחד אין עץ שגדל בו כסף שיוכל לקטוף ממנו בכסף ולחלק ממנו בלי בקרה. מצד שני בלתי מתקבל על הדעת שהוועדה מקבלת שני מתווים. אני קיבלתי ולמדתי לשניהם יש טעם והם מחוררים כל אחד בנפרד כמו גבינה שוויצרית. מצופה משני שרים שאחד דואג לכלכלה ואחד לתקציב שיישבו יחד ולא כאן, לא דרכנו".