מה הם דמי הבראה?
דמי ההבראה הם תשלום מהמעסיק המגיע לעובד בכל שנה בעבור הוצאות ההבראה והנופש של העובד. הם מחושבים לפי הוותק שצבר העובד במקום העבודה והיקף משרתו. דמי ההבראה משולמים מהרגע שהעובד השלים לפחות שנת עבודה אחת במקום עבודתו ולא ניתן לוותר על חלק מהם או על כולם.
מתי מקבלים דמי הבראה?
דמי ההבראה משולמים לעובדים באחד מחודשי הקיץ (יוני–ספטמבר), אלא אם כן הוסכם או נהוג מועד אחר במקום העבודה (למשל, כתוספת למשכורת החודשית). מה שהפך לנוהג הוא שרוב המעסיקים משלמים אותם באופן חד-פעמי ביולי (בשכר על יוני) או באוגוסט (בשכר על יולי).
מי זכאי לדמי הבראה?
תנאי הזכאות הם אותם תנאים גם במגזר הציבורי וגם בפרטי: כל עובד שכיר שהשלים לפחות שנת עבודה אחת אצל המעסיק (כולל עובדים במשרה חלקית או עובדים שבפועל עבדו רק בחלק מהימים במהלך השנה אך התקיימו יחסי עבודה בינם ובין המעסיק לפחות שנה אחת) זכאי לדמי הבראה.
עובד שעד למועד תשלום דמי ההבראה בשנה מסוימת טרם השלים שנה במקום העבודה, יקבל את דמי ההבראה במועד החלוקה בשנה העוקבת, גם בעבור עבודתו בשנה הקודמת.
גם עובד שפוטר או התפטר והעסקתו הסתיימה בפועל לאחר תום שנת עבודה אחת ייחשב כמי שהשלים שנת עבודה מלאה ויהיה זכאי לדמי הבראה, גם אם ההודעה המוקדמת לפיטורים או להתפטרות נמסרה לפני שהשלים העובד שנת עבודה מלאה.
איך מחשבים דמי הבראה?
נקדים ונאמר שיש הבדל בין עובדי המגזר הציבורי לעובדי המגזר הפרטי או העסקי, גם בתעריף ליום וגם בתנאי הזכאות לפי ותק.
המגזר הציבורי
התשלום ליום הבראה במגזר הציבורי עודכן לאחרונה במסגרת ההסכם בין ההסתדרות לאוצר לסכום של 471.4 שקלים ליום (עלה מ-449 שקלים אשתקד).
חישוב תשלום שנתי של דמי ההבראה מבוצע לפי התעריף ליום הבראה, כפול מספר ימי ההבראה שעובד במגזר הציבורי זכאי להם לפי הוותק שלו במקום העבודה:
ותק של שנה עד 3 שנים – 7 ימים
מהשנה ה-4 עד ה-10 – 9 ימים
מהשנה ה-11 עד ה-15- 10 ימים
מהשנה ה-16 עד ה-19 – 12 ימים
מהשנה ה-25 ואילך – 13 ימים
(* הנתונים לפי מתקנון שירות המדינה תקשי"ר.)
למשל – מי שהוותק שלו הוא 12 שנה במקום העבודה, אמור לקבל השנה דמי הבראה בסך כולל של 4,714 שקלים (471.4X10) כתוספת חד-פעמית במשכורת הקרובה (ברוב המקרים). מדובר בסכום ברוטו – גם דמי ההבראה חייבים בתשלום מס הכנסה, דמי ביטוח בריאות ודמי ביטוח לאומי.
המגזר הפרטי
כרגע התשלום עומד על 378 שקלים ליום, ועל כך עוד נרחיב בהמשך.
חישוב התשלום השנתי של דמי ההבראה מבוצע לפי התעריף ליום הבראה, כפול מספר ימי ההבראה שעובד במגזר הפרטי או העסקי זכאי להם לפי הוותק שלו במקום העבודה:
ותק של שנה – 5 ימים
ותק של שנתיים עד 3 שנים – 6 ימים
מהשנה ה-4 ועד ה-10 – 7 ימים
מהשנה ה-11 ועד ה-15- 8 ימים
מהשנה ה-16 ועד ה-19 – 9 ימים
מהשנה ה-25 ואילך – 10 ימים
איך מחשבים דמי הבראה בתשלום חודשי?
אם אתם מקבלים דמי הבראה כתשלום חודשי, בקפידו לחשב אם זה מה שמגיע לכם על ידי הכפלת התשלום החודשי ב-12, לפי הוותק. למשל – בתלוש השכר רשום "הבראה" – 200 שקלים. כלומר, אתם מקבלים 2,400 שקלים לשנה. זה פחות אפילו ממה שמגיע לעובד בשְלוש השנים הראשונות שלו במקום העבודה.
כמה דמי הבראה יקבל מי שעובד לפי שעה?
עובד שעתי, ששכרו משולם על בסיס מספר השעות שעבד בפועל, ואשר עובד כמה שעות שבועיות באופן קבוע, דמי ההבראה שלו יחושבו כך: מספר שעות העבודה השבועיות של העובד, כפול מספר ימי הבראה שהוא זכאי לו לפי הוותק, כפול שווי יום הבראה. את הסכום המתקבל מחלקים ב-42 (מספר שעות העבודה בשבוע במשרה מלאה). אם מספר שעות העבודה השבועיות אינו קבוע, החישוב אחר ומתבסס על מספר השעות החודשי.
אגב, גם עוזר בית זכאי לדמי הבראה, באופן יחסי לחלקיות המשרה. שבוע עבודה כולל 42 שעות עבודה; אם העוזר מועסק 5 שעות בשבוע, המעסיק צריך לחשב את דמי ההבראה לפי ותק העובד, לחלק את התוצאה ב-42 ולכפול אותה ב-5.
גם השנה לא ברור אם עובדי המגזר הפרטי ייהנו מהעלאת דמי ההבראה
לגבי עובדי המגזר הפרטי או העסקי – עוד לא ברור אם כולם יקבלו; במגזר הפרטי נחתם בתחילת השבוע הסכם בין ההסתדרות לבין נשיאות המגזר העסקי ולפיו התשלום ליום הבראה יעמוד על 418 שקלים (הרבה פחות ממה שמקבל עובד במגזר הציבורי). עם זה, תוקף ההסכם מותנה בהרחבתו בצו הרחבה. מכיוון שעדיין לא פורסם צו הרחבה בעניין, תעריף יום הבראה עדין עומד על 378 שקלים ליום. על צו ההרחבה אמור לחתום שר העבודה יואב בן צור, אבל עקב חוסר הסכמות לגבי מי מייצג את המגזר הפרטי-העסקי, לא ברור אם הוא ייחתם.
נשיאות המגזר העסקי, בראשות דובי אמיתי, מייצגת 12 ארגונים ובהם הקבלנים, התאחדות המלונות, חברות הביטוח, חברות האבטחה, אך אין היא מייצגת את כל המגזר הפרטי. קיים גוף אחר, שההסתדרות לא מכירה בו – נשיאות המעסיקים והעסקים בישראל, בראשה עומד רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, ובו חברים התאחדות התעשיינים (תעשייה והייטק), איגוד לשכות המסחר (מסחר ושירותים), ולשכת רואי החשבון. לטענת תומר, זה הגוף הגדול של ארגוני המעסיקים בישראל שמייצג כ-60% מהם, ולכן גוף זה אינו מכיר בהסכמים שנחתמים בין ההסתדרות.
זה הסכסוך שמעכב את עדכון דמי ההבראה בצו הרחבה כבר כמה שנים; גם אשתקד עודכנו דמי ההבראה ל-400 שקלים ליום בהסכם בין ההסתדרות לנשיאות המגזר העסקי אך לא הוצא צו הרחבה. אם גם השנה לא יחתום שר העבודה על צו ההרחבה, יישאר סכום דמי ההבראה המחייבים ליום 378 שקלים, כפי שהיו בשנים האחרונות.
לדברי רון תומר, הוא ימליץ גם השנה לכל הגופים בגוף שהוא מייצג לעדכן את דמי ההבראה לעובדיהם. הוא מציין כי אשתקד בוצע מעקב ברוב מקומות העבודה הגדולים, וכי כולם נענו לבקשתו ושילמו דמי הבראה גבוהים יותר.
שר העבודה יואב בן צור כינס לאחרונה את כל הצדדים, אך לא הושגה הסכמה. ניסינו לבדוק אם השר יחתום על צו ההרחבה הפעם או לא, אבל לא נענינו בתשובה חד-משמעית. ממשרד העבודה נמסר: "הנושא נמצא על שולחנו של שר העבודה והוא נבחן בתשומת לב יחד עם כלל הגורמים הרלוונטיים ביתר שאת בימים אלו".
חלק מהמידע מבוסס על אתר ההסתדרות החדשה ועל האתר כל זכות.