אזהרת הבכיר - וההחלטה: שר האנרגיה ישראל כ"ץ הודיע על ההחלטה להגביר את יצוא הגז בביקור ראשון באסדת לוויתן, והבטיח כי האספקה לישראל תימשך לפחות עד שנת 2048. בכך, חתם כ"ץ דיון שמתנהל בחודש האחרון בין משרד האוצר למשרד האנרגיה על הגדלת היקף יצוא הגז, שאותו פרסמה לראשונה עמליה דואק ב"המהדורה המרכזית". באוצר חוששים כי הגדלת הייצוא תבוא על חשבון הלקוחות הישראלים, ואולי אף תאלץ את ישראל להתחיל ולייבא גז יקר בתוך 15 שנים.

השר כ"ץ הגיע אתמול לביקור ראשון באסדת גז מאז מונה לתפקיד שר האנרגיה בדצמבר. אחרי טיסת מסוק קצרה, פגש באסדת לוויתן מספר מבכירי חברות הגז, שלוחצות בתקופה האחרונה על משרד האנרגיה ועל משרד ראש הממשלה להגדיל את היקף ייצור וייצוא הגז הטבעי לחו"ל.

ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס (צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש 90)
ראש אגף התקציבים באוצר הזהיר: "זו החלטה שעלולה לפגוע במשק" | צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש 90

"היכולת שלנו לייצא גז זה נשק מדיני אדיר שמחזק את מעמדה של ישראל בארץ ובעולם. זה ברור כשלוקחים בחשבון את ההכנסות של עשרות מיליארדים לקופת המדינה, יחד עם התועלת המדינית", אמר כ"ץ בהצהרה באסדה.

כפי שפורסם ב"חדשות 12", לא כולם רואים זאת כך. במכתב שכתב ראש אגף התקציבים באוצר יוגב גרדוס למשרד האנרגיה, הוא הזהיר כי הגז אינו משאב בלתי נגמר: "קבלת החלטות בסוגיות חשובות אלו, לפני בחינת מדיניות יצוא הגז, תפגע ביכולת להתאים אותו לצרכיה של מדינת ישראל. התחייבות לקצב יצוא מואץ מידי של גז טבעי עלולה לסכן את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".

למעשה, מדובר בדילמה לא פשוטה. באוצר מתריעים כי אם ישראל לא תשקול מחדש את מדיניות יצוא הגז שלה, בתוך 15 שנים אנו עלולים להגיע למצב בו הביקוש יעלה על ההיצע, וישראל תצטרך להתחיל לייבא גז יקר ממדינות אחרות כדי לענות על הצורך.

מנגד, חברות הגז רוצות 'להכות בברזל בעודו חם', ולפעול לייצא גז כעת, כשמדינות אירופה עדיין משתמשות בו, ולא עוברות לאנרגיות ירוקות ומתחדשות אחרות. לשם כך הן רוצות להקים מתקן הנזלה, או לחילופין לאשר העברת גז בצינור לקפריסין, או לחדש את הרעיון לבנות את צינור ה'איסטמד' לאירופה.

כ"ץ: "נדאג לאספקת גז לישראל עד 2048"

"אני לומד את הדברים עכשיו, ולומד אותם לעומק, גם אם יש איזה פקיד באיזשהו מקום שחושב שלא, באגף תקציבים וכולי", אמר השר כ"ץ בשיחה עם עיתונאים באשר למכתבו של הממונה על התקציבים. "אין סיכוי (שנצטרך לייבא). ההנחיות שאני נתתי זה לבדוק את היקף הגז המשוער שיש בישראל, להעריך מה הצריכה, ולדאוג שאפשר לספק אותה עד 2048, זה באמת הרבה זמן".

אסדת הגז לווייתן  (צילום: N12)
אסדת הגז לווייתן | צילום: N12

מה יקרה אחרי 2048? במשרד האנרגיה בעצם נערכים ליום שאחרי הגז הטבעי, כאשר ככל הנראה גם בישראל וגם באירופה יעדיפו לעבור לאנרגיות ירוקות ומתחדשות יותר. "יש לנו יתרון של מדבר, אני הולך להקים בנגב פרויקט בהיקף נרחב של אנרגיה ירוקה, נביא החלטות בקרוב", הבטיח כ"ץ. "נשתמש בזה קודם כל לשימוש פנימי, אבל אנחנו גם יכולים להיות החוליה המקשרת, בין יכולת ייצור גדולה מאוד שתהיה למפרציות המדבריות, לבין האירופאים שם יש פחות שמש".

ובינתיים, מתחרים רבים על הגז הישראלי

לפי השר כ"ץ, יש בינתיים מדינות רבות שמעוניינות בגז הישראלי: "קפריסין רוצה צינור ישיר אליה, שהיא תייצא משם, ותרוויח את התיווך. אפשר גם להחיות את הרעיון הוותיק של 'איסטמד', ואפשר גם לחבר יבשתית לאותן מדינות ערב שנחבר גם עם הרכבת. יש מגעים דרך האמריקאים עם כל הגורמים. אנחנו רוצים להיות גשר אנרגטי".

גם אם ישראל לא תחרותית בהשוואה לשדות גז גדולים יותר אצל מדינות שכנות, היא יכולה לבנות את התשתית עליה יעבור גז, או חשמל ירוק, בין המפרציות לבין אירופה. כ"ץ סיפר כי נפגש רק לאחרונה עם נציג הממשל האמריקני עמוס הוכשטיין, שאמר שהאמריקנים יהיו מוכנים לתווך את הנושא מול מדינות ערב, ואף להשתתף במימון צינור יבשתי שיחבר מבחינה אנרגטית בין המדינות - בין אם בהעברת חשמל ואנרגיה ירוקה או בהעברת גז.

75% מהעובדים באסדת לוויתן - ישראלים

זה בעצם היה ביקורו הראשון של שר האנרגיה כ"ץ באסדת גז, יותר מחצי שנה אחרי שנכנס לתפקידו. הקדנציה של כ"ץ במשרד האנרגיה צפויה להיות קצרה - אחרי חילופי אמצע כהונת הממשלה, הוא צפוי להיכנס בכלל לנעלי שר החוץ.

אסדת הגז לווייתן  (צילום: N12)
אסדת לווייתן | צילום: N12

השר התרשם מפעילות האסדה, ששנים ספורות אחרי הקמתה, כבר מתפעלים אותה בעיקר ישראלים. לאסדה מגיעים בדרך כלל במסוק, כשהעובדים הישראלים מגיעים אליה במתכונת של "שבועיים שבועיים" - חצי מהחודש במגורים באסדה, וחצי מהחודש בבית. כרבע מהעובדים אינם ישראלים, והם באים בכל פעם לחודש על האסדה, וחוזרים לחודש בארץ מוצאם.

במהלך הביקור השר כ"ץ עבר הדרכה על אמצעי הבטיחות שנמצאים באסדה, ובכירי חברות האנרגיה הדגימו לו כיצד תיראה הרחבת האסדה, אם הגברת הייצור תאושר. לסיור התלוו כמה עיתונאים, אך הוא כלל גם פגישה סגורה, שבה שוחח כ"ץ עם נציגי החברות ללא נוכחות עיתונאים.