דוח חדש של המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב ושל רשות התאגידים מצא כי בשנת 2020 התרומות לעמותות ישראליות קטנו ב-5%. בסך הכול, אספו העמותות הישראליות 17 מיליארד שקלים, כ-60% מהם במימון זר. למרות משבר הקורונה - הפילנתרופיה בישראל נותרה יציבה.
באופן לא מפתיע, היקף הפעילות של העמותות בשנה זו היה שונה מאוד בהתאם לתחומי הפעילות שלהן. כך לדוגמה, עמותות בתחום הרווחה הגדילו את הכנסותיהן ופעילויותיהן בכ-5% בממוצע, זאת לעומת ירידה של כ-24% בהיקף הפעילות של עמותות בתחום התרבות, הספורט והפנאי.
בסך הכול, כ-54% מהעמותות דיווחו על הכנסות נמוכות יותר בשנת 2020 לעומת שנת 2019. בקרב 38% מהעמותות, ההכנסות דווקא גדלו בשנת הקורונה. הצמצום המשמעותי ביותר שנמדד הוא ירידה של 14% בהכנסות ממכירות לגורמים פרטיים, כמו לדוגמה מוצרי עמותות הנמכרים בדוכנים. התרומות מחו"ל ירדו ב-6% - והתרומות בישראל מ-2%. הנתונים נאספו במסגרת שנתון העמותות, מיזם משותף של המכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב ושל רשות התאגידים.
איך בכל זאת העמותות שרדו?
ניתן לציין לטובה את התגייסות המדינה למען המגזר השלישי (ארגונים ללא כוונת רווח שאינם חלק מהמדינה). הכנסות מהמדינה הן מקור המימון הגדול ביותר של העמותות (כ-40% מההכנסות), ואלה גדלו ב-3% בשנת 2020, והגיעו לסכום כולל של 40.3 מיליארד שקלים.
תחום העמותות בישראל הוא ריכוזי מאוד - עשרה אחוז מהעמותות מחזיקות בכ-85% מהתרומות ברמה הארצית. עם זאת, ד"ר אסנת חזן, חוקרת ומנהלת מעבדת מחקר הנתונים במכון למשפט ופילנתרופיה באוניברסיטת תל אביב מציינת כי בעוד "התורמים הגדולים" מתרכזים במספר מצומצם של עמותות, משקי הבית מקפידים לתרום באופן מבוזר הרבה יותר: "בגלל שבסופו של דבר תרומות הן מקור המימון השכיח ביותר והיות שיש כמעט מחצית מהעמותות שממומנות כמעט אך ורק על ידי תרומות – למעשה תרומות הן המאפשרות את הריבוי והגיוון החשובים כל כך של המגזר השלישי".
כמובן, הישראלים לא מסתפקים בתרומות כספיות בלבד, ורבים מתנדבים באופן קבוע בעמותות ובפעילויות חברתיות. "בין 2019 ל-2020 ראינו צמצום בהגעה לאירועי התנדבות", מספרת עו"ד גליה פיט, חוקרת במכון למשפט ולפילנתרופיה באוניברסיטת ת"א.
"ההשפעה בעיקר אצל אוכלוסיות מוחלשות"
לפי ניתוח שערכה, בשנת 2019 עולה כי 47% מהישראלים העידו כי הם תורמים לעמותות, ארגונים או אנשים במוצקה. בשנת 2020, כשרבים נקלעו למצבים כלכליים מורכבים, הנתון הזה ירד מעט - 42% מהישראלים המשיכו לתרום. לפי ממצאי המחקר, עיקר הירידה בתרומות הורגשה בתרומות 'לא פורמאליות', כלומר בעיקר תרומות ישירות למשפחות נזקקות או קמפיינים לגיוס המונים.
במקביל, שנת 2020 השפיעה על יכולתן של אוכלוסיות שונות לתרום באופן שונה: "ההשפעה ניכרת בעיקר אצל אוכלוסיות מוחלשות", אומרת ל-N12 עו"ד פיט. "שנת 2020 הובילה לירידה בתרומות ובהתנדבות בקרב מבוגרים בני 65 ומעלה, בקרב ערבים, בעלי השכלה לא אקדמית. זה עניין של חוסן ואפשרות להמשיך לתת ולהתנדב בתקופות לא טובות".
מאפיין נוסף שמשפיע על האופן שבו תורמים הישראלים הוא רמת הדתיות. לפי ממצאי המחקר, ככל שרמת הדתיות עולה, גדלה גם הנטייה לתרום. בשנת 2019 תרמו לעמותות וארגונים 27% מן החילונים, 35% מן המסורתיים, 50% מן הדתיים ו־60% מן הדתיים מאוד/חרדיים.