קרנות ההשתלמות הפכו בשנים האחרונות לאפיק חיסכון פופולרי, בין השאר בשל הטבות המס הגלומות בו. אולם העלייה ביוקר המחיה כתוצאה מהאינפלציה הגבוהה, יחד עם הזינוק בריביות שייקר במאות שקלים את החזרי ההלוואות החודשיים, שינו את התמונה. הצורך של משקי הבית בהון זמין ונזיל, בין אם לצריכה השוטפת ובין אם לסגירת חובות יקרים, הביאו למשיכה של 10.7 מיליארד שקל מקרנות ההשתלמות בחמשת החודשים הראשונים של השנה.

מדובר בסכום ששווה ל־65% מהנתון המקביל בכל שנת 2022, וב־78% מהמשיכות ב־2021. למעשה, אם המשיכות יתקדמו באותו הקצב, עד סוף השנה נגיע לשיא עם קרוב ל־26 מיליארד שקל. מדובר בסכום לא מבוטל מהנתח המושקע בקרנות ההשתלמות, הכוללות היום כספים בהיקף של 318 מיליארד שקל.

כבר בחודש מרץ הצבענו בגלובס על הריצה לפדיונות מהקרנות הללו, כאשר בחודשיים הראשונים של השנה נמשכו מהמסלולים הכלליים של קרנות ההשתלמות הגדולות בחברות הביטוח ובבתי ההשקעות 2.3 מיליארד שקל. מדובר היה אז בעלייה של 82% לעומת סך של כ־1.27 מיליארד שקל שנמשכו בחודשיים הראשונים של שנת 2022. מאז, עלתה ריבית בנק ישראל פעמיים נוספות, לרמה של 4.75%, והחוסכים בקרנות הפנסיה האיצו את קצב המשיכות מקרנות ההשתלמות.

"רוצים לחסל את ההלוואות היקרות"

בענף החיסכון מסבירים כי יוקר המחיה והתייקרות ההלוואות הם הסיבה העיקרית לגידול בקצב המשיכות. להערכתם, מדובר בתופעה שונה מזו שראינו בתחילת השנה, אז האצבע המאשימה על משיכות הכספים מקרנות ההשתלמות והסטתם לאפיקי השקעה בחו"ל או לקרנות הכספיות, הופנתה לחוסר הוודאות הכלכלי שהביאה עמה החקיקה המשפטית. זאת, לאחר שהמהפכה דרדרה את הבורסה בתל אביב לביצועי חסר בהשוואה למתרחש בשוקי ההון בעולם - פערים שטרם נסגרו (למרות חודש חיובי, מדד ת"א 125 הציג מתחילת השנה תשואה שלילית, בעוד S&P 500 רשם תשואה של 13.4%).

"העלייה במשיכות נובעת מעליית הריבית על המשכנתאות", מסביר נועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות של אנליסט. "ההוצאה למשפחה גדלה, כך שאנשים משלימים את הצורך השוטף דרך משיכה מסוימת משוק ההשתלמות. בנוסף, במבט היסטורי רואים שלאחר שנה שלילית בתשואות כמו שהיה ב־2022 בד"כ יש עלייה במשיכות, וזה קורה גם עכשיו, למרות ש־2023 נראית עד עתה חיובית. בינתיים התשואות בשוק האג"ח והזינוק במניות הטכנולוגיה גרמו לתשואות בקרנות להיראות טוב, אז יכול להיות שמי שנלחץ, מיהר קצת לפדות את הקרנות".

גם לידור לבקוביץ, יו"ר הוועדה לפיננסים בלשכת סוכני הביטוח, אומר כי הישראלים רוצים, ודי בצדק, לסגור הלוואות יקרות, לדוגמה הלוואות צמודות מדד שהתייקרו בשל האינפלציה, או הלוואות בריבית משתנה (פריים). "אנשים לקחו הלוואות על חשבון מוצרים פנסיוניים, דוגמת קופת גמל להשקעה או קרן ההשתלמות עצמה, וברגע שהם פודים את הקרן או הקופה הם סוגרים את ההלוואה (באותו מוצר ממנו נלקחה ההלוואה)".

החוסכים גם מרוויחים מעליית הריבית

מהצד השני, עליית הריבית שיחקה גם לטובת החוסכים והמשקיעים. זאת, מאחר שהיא אילצה למשל ממשלות וגם חברות הזקוקות להון לגייס אותו במחיר גבוה יותר, מה שהגדיל את התשואות על אגרות החוב. "זה שהריבית במשק יקרה זה נכון, אבל היא גם משתקפת בשוק האג"ח", אומר רוקח, "וצריך לזכור שקרנות ההשתלמות מושקעות באג"ח שגם שם הריבית עלתה, אך מהצד של הקונה והמשקיע".

כלומר, במבחן הסיכון מול התשואה החזויה באותם אפיקי חסכון, לא בטוח שנכון לפדות את הכספים בעת הזו, גם למי שמבוהל מהטלטלות והאי־ודאות בבורסה. מבט על הממוצע של תעשיית קרנות ההשתלמות כולה מגלה כי 21% ממנה מושקע באג"ח ממשלתיות וכמעט 14% מושקעים באג"ח קונצרניות סחירות או בתעודות סל אג"חיות, סקטורים שאחראים לתשואה החיובית שהושגה מתחילת השנה ועומדת על 3.5% במסלולי ההשתלמות הכלליים בחודשים ינואר עד מאי.

לא בהכרח צעד משולל היגיון

גל הפדיונות אינו משדר בהכרח פאניקה או התנהלות פיננסית שגויה של הציבור הרחב, אלא לא פעם בדיוק להפך. כש־75% מהמשכנתאות, למשל, צמודות לאינפלציה (כ־5% שנתי) או לריבית הפריים (6.25%), וכשהבנקים וגופי מימון אחרים מציעים לנו אינספור הלוואות "לכל מטרה" בריביות דו־ספרתיות, יש הגיון לא מבוטל בשימוש בחסכונות כדי לסגור או שלא להזדקק לחובות יקרים. ודאי כשמדובר בפדיון מקרן השתלמות, שמראש נחשבת לאפיק המיועד לחסכון לטווח בינוני, שזוכה להטבות מיסוי כבר אחרי 6 שנים.

הכתבה עלתה באתר גלובס.