המלחמה במזרח אירופה הביאה לישראל אנשי עסקים רבים - ובהם עולים מרוסיה. אלה מספרים בחודשים האחרונים על קשיי קליטה, כשאחד מהמרכזיים שבהם הוא היכולת לפתוח כאן חשבון בנק ולהעביר את החברות לפעילות בישראל. מ', שהגיעה עם משפחתה לישראל בנובמבר, מספרת ל-N12: "אין עליי סנקציות, על המשפחה שלי אין סנקציות, אבל בכל זאת הבנקים דוחים אותי".
מאז שפלשה רוסיה לאוקראינה, הגיעו לישראל לא מעט עולים מרוסיה, בלארוס ומדינות נוספות, חלקם מכוח חוק השבות. רובם אינם אוליגרכים המזוהים עם משטר פוטין, אלא אנשים שמנסים להעביר לכאן את חייהם ולעתים גם את העסקים שלהם.
עו"ד אנה משה, מומחית בתחום ההיי-טק והמסחר הבינלאומי, שותפה בכירה במשרד פרל כהן ושות', מספרת כי בלא מעט מקרים העולים נתקלים בחסמים משמעותיים: "אלה אנשים עם השכלה, כסף וקניין רוחני, שלא מצליחים להעביר לכאן כסף ולהמשיך את החיים שלהם".
מאיפה מגיע הקושי?
הבנקים הישראלים נכוו בעבר מטיפול בסנקציות, בעיקר מול אמריקה, ולפי משה - נוקטים כעת בגישה מחמירה: "באמריקה אומרים הפעם שדווקא עדיף לרוקן את רוסיה מהמוחות ומהכספים, שם מקלים מאוד על ויזות והעברת כספים, וכאן מחמירים".
"בזמן ממשל אובמה, הבנקים הישראלים ספגו קנסות על הפרות הקשורות לסנקציות, וכעת הם מערימים קשיים", הסבירה, "הבנקים פותחים חשבונות לעולים רוסים, ואז אנשים מוכרים את הדירות שלהם, רוצים לעבור לפה, ולא נותנים להם להעביר את הכסף".
כך היה גם עבור מ', שעלתה עם משפחתה ממוסקבה בחודש נובמבר. "עבדתי בתעשיית ההיי-טק, והקמתי שם חברה שעסקה ברובוטיקה - שאותה רציתי להביא לישראל", סיפרה ל-N12. "היו לנו המון בעיות עם הבנקים. הקמנו כאן את החברה מחדש, הסדרנו הכל, ואפילו התקבלנו לתכנית מיוחדת. אבל הבנקים לא מאשרים לנו להעביר את הסכומים הדרושים להמריא, רק סכומים קטנים מאוד".
מ' מרגישה שמדובר בסוג של "ענישה קולקטיבית": "אין עליי סנקציות, על המשפחה שלי אין סנקציות. רוסיה היא שתחת הסנקציות, ולכן הבנק אומר שהוא דוחה אותי ואת הכסף שאני מנסה להעביר. כל פעם מבקשים ממני להביא עוד מסמך, לא מרוצים מהמסמכים שאני מביאה, או שפשוט שולחים לי דחייה".
היום דנה ועדת העלייה והקליטה של הכנסת בקשיים שחווים אנשי עסקים בקליטה ובהשקעה בישראל. בדיון משתתפים נציגי בנק ישראל, יחד עם קרנות הון סיכון, עמותות וגורמים נוספים.