מה שהוביל למאבק ירושה שנמשך עד היום, החל בבני זוג יהודים ממוצא טורקי שעלו ארצה בתחילת שנות ה-50 והתגוררו בפתח תקווה. במהלך השנים, התעשרו הבעל והאישה מבעלות על מפעל גבינות ידוע בטורקיה שסיפק להם פרנסה - וכסף רב. בני הזוג מעולם לא הביאו ילדים לעולם, אך עסקו בפעילות פילנתרופית ענפה ותרמו רבות לקהילות יהודיות ומוסלמיות בארץ ובחו"ל. לאחר פטירת הבעל, אשתו ג' ירשה את רכושו מכוח צוואה הדדית. בבעלותה של האישה נותר הון גדול, בסכום של כ-50 מיליון שקלים, שאותו חילקה בשלוש צוואות במשך השנים. ההחלטות שלקחה ג' בכתיבת צוואותיה היוו בסיס למאבק ארוך ומתמשך שמתקיים עד היום בין צדדים רבים ברחבי העולם.

הצוואות השונות נכתבו בשנים 2017, 2019 ו-2020, בצוואתה האחרונה מינתה ג' את עורכי דינה לפתוח קרן להנצחת זכרה וזכר בעלה, שאליה יועברו מחצית מעיזבונה. היא ציוותה כי יתר העיזבון יחולק בין קרובי משפחתה: אחייניתה וילדיה. אך למרות החלטתה המפורשת, שאר בני המשפחה מתנגדים לקיום הצוואה שנחתמה בשנת 2020 ומעוניינים לקיים את זו שנחתמה שנה קודם לכן - ובה לא הוזכרה הקרן להנצחה, מה שיוביל לכך שהם יירשו את עיקר העיזבון. 

קשישות בבית אבות (צילום: rf 123, חדשות)
המנוחה חתמה על 3 צוואות שונות - והציתה מאבק ירושה. אילוסטרציה | צילום: rf 123, חדשות

שני מיליון שקל לנהג, מיליון שקל למטפלת

כמה שנים לפני כן, בני הזוג ציוו בצוואה הדדית - שמאוחר יותר שונתה - כי כל רכושם יועבר לקרן צדקה טורקית. לימים, האישה הסתכסכה עם הקרן וטענה כי היא גזלה ממנה כספים במרמה ובהונאה, ואף הגישה תביעה כנגד הקרן להשבת הכספים שנגזלו ממנה. לאחר מותה, ובעוד ההליך המשפטי מתנהל, תבעה הקרן הטורקית לקיים את הצוואה הישנה שלפיה הקרן יורשת את מלוא עזבון בני הזוג המנוחים.

בנוסף לכך, בכמה מצוואותיה הורישה המנוחה כשני מיליון שקלים לנהג שלה. על פי כתב ההתנגדות לצוואה, הוא היה אחד האנשים הקרובים לזוג וליווה אותם במשך שנים רבות והפך להיות לעוזרם האישי ובהמשך אף חבר קרוב של המשפחה. בצוואה הראשונה, משנת 2017, הורישה המנוחה מיליון שקלים גם למטפלת שלה, אחות קופת חולים במקצועה שביקרה את הזוג בביתם - ובהמשך הפכה להיות המטפלת האישית שלהם והתגוררה אצל הזוג כמה שנים וטיפלה בהם עד למותם.

במשך השנים הקשישה אף הלוותה למטפלת שלה מאות אלפי שקלים לעזרה ברכישת דירה, כסף שעל פי כתב ההתנגדות לצוואה לא הוחזר לקשישה עד יום מותה. המטפלת מצידה ציינה את דבר ההלוואה כדי להוכיח, לטענתה, את קרבתה של המנוחה למטפלת שלה - ואת ההצדקה לקיים את הצוואה המוקדמת שבה היא עוד מופיעה. מול כל המתנגדים הללו, נמצאים גם אחייניה של המנוחה, שדורשים לקיים את אחת הצוואות שבה הם מופיעים. 

עו"ד בעז קראוס
עו"ד בעז קראוס

עורך הדין שחר קונפורטי, המייצג את המטפלת, מסר כי היא הייתה "יד ימינה של המנוחה ונחשבה לאדם הקרוב ביותר אליה. לא בכדי החליטה המנוחה בצוואתה להוריש לה סכום כסף נכבד, כאשר תקופה קצרה לאחר עשיית אותה צוואה, החל מצבה הקוגניטיבי להתדרדר - והיא אובחנה במצב של דמנציה. הדברים יתבררו במסגרת ההליכים בבית המשפט".

עורך דין שחר קונפורטי
עורך דין שחר קונפורטי

כעת מתנהל מאבק בין כל הצדדים בבית המשפט לענייני משפחה על הצוואות השונות, וכן על קביעת מנהלי העיזבון של בני הזוג המנוחים. "הדבר החשוב ביותר למנוחה ולבעלה המנוח – היה להותיר חלק נכבד מרכושם לצורכי צדקה – וכך הורתה המנוחה בצוואתה האחרונה", מציינים עו"ד בעז קראוס ועו"ד נועה בינדר שטיינברג, המייצגים את קרן הצדקה והנהג של בני הזוג. "יש לעשות כל שניתן כדי שרצונו של המת יקוים, על אחת כמה וכמה – כשמדובר ברצון של צדקה, שהוא הדבר היחיד שהמנוחים, שלא זכו לילדים, יכלו לעשות לצורך עילוי נשמתם והנצחתם".