91% מההשקעות בהייטק מגיעות מהמגזר הפרטי, 80% מכסף זר, והשכר הממוצע בהייטק גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק, כך לפי הדוח השנתי שפרסמה היום (שלישי) הרשות לחדשנות. "התלות של המשק הישראלי בהייטק גדלה מאוד, עלינו לעשות כל הנדרש כדי לשמור על הענף", מסר מנכ"ל הרשות דרור בין.
בדוח השנתי של הרשות סיכמו את שנת 2022, שנה מוצלחת להייטק הישראלי. עם זאת, אנשי הרשות מודאגים ממצבו של הענף במחציתה של 2023. בשיחה עם N12, סמנכ"ל האסטרטגיה ברשות שגיא דגן אמר כי הם מצפים לסוף הקיץ על מנת לראות עד כמה המצב בארץ ובעולם משפיע על השוק הישראלי. "לפי הניסיון שלנו, בערך חצי שנה אחרי שהשווקים בארצות הברית מתחילים לעלות, יש צמיחה בהייטק הישראלי. לפי לוח הזמנים הצמיחה הזו אמורה להגיע אלינו במהלך הקיץ - ואם זה לא יקרה, מדובר בתופעה מדאיגה".
עם זאת, אחרי שמסיימים "לחגוג" את 2022, הפוקוס מתפנה לדאגה עמוקה לעתיד הענף בישראל, בעיקר לאור היחלשות מתמדת בחודשים האחרונים בגיוס עובדים ובהשקעות זרות, בין היתר בשל השינויים המוצעים במערכת המשפט.
"החודשים הקרובים יהיו קריטיים להייטק הישראלי", כתבו ברשות החדשנות. "לרוב, שני רבעונים לאחר שמתחילה התאוששות בוול סטריט, ישנה גם עלייה בגיוסי הון ועובדים בהייטק הישראלי. במצב עניינים רגיל ניתן היה לצפות לעלייה בגיוסי ההון והעובדים בישראל כבר במהלך חודשי קיץ 2023. על פי האינדיקציות שהוצגו עד כה, יש חשש אמיתי של מגמת היפרדות בין ההייטק הישראלי למגמות העולמיות. ההשקעות בסטארטאפים בישראל ירדו ברבעון הראשון של השנה ביותר מ-70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ירידה חדה יותר מאשר במקומות אחרים שנבדקו".
לפי הדוח, קטר ההייטק לא עצר ב-2022. הוא אחראי כעת ל-18% מהתמ"ג של ישראל, כשהתוצר של ענף ההייטק יותר מהכפיל את עצמו תוך עשור, והגיע בשנה שעברה לסכום אסטרונומי של 290 מיליארד שקלים. ההייטק הוא גם אחד מהמעסיקים המרכזיים במדינה, כשלפי הדוח (ניתוח השכירים במשק לפי המלצות וועדת פרלמוטר) 14% מהשכירים והשכירות בישראל מועסקים במשרות טכנולוגיות בהייטק ובשאר המשק, כ-500 אלף בני אדם.
עם זאת, המצב מייצר פערי שכר משמעותיים: השכר הממוצע בהייטק בשנת 2022 עמד על 28,353 שקלים, גבוה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק. בעשור האחרון עלה השכר הממוצע בהייטק בכ-9,500 שקלים, לעומת עלייה של 2,290 שקלים בשאר ענפי המשק.
כמו שאר קרונות הרכבת, הכלכלה הישראלית תלויה במידה רבה בקטר. לכן, ברשות החדשנות מייעצים לממשלה "לגדר סיכונים". "אנחנו מציפים שני סוגי סיכונים - האחד זה סיכון טכנולוגי, ההייטק הישראלי מרוכז בענף של תוכנה, שחשוף מאוד לשינויים טכנולוגיים ולבינה המלאכותית", אומר דגן. "עולם שני של סיכונים הוא ההסתמכות על כסף זר - שיעור של 90% מההשקעות בהייטק - שחושף אותנו לתנודות גיאופוליטיות מקומיות וגלובליות".
ההסתמכות המשמעותית של ההייטק הישראלי על כסף זר היא מקרה ייחודי בעולם. לפי נתוני ה-OECD, ישראל היא המדינה היחידה מבין מדינות הארגון שבה גורמים מחוץ למדינה מממנים יותר מ-50% מהמחקר והפיתוח שמבוצע במגזר הפרטי. לפי בדיקת הרשות, משקל המשקיעים הזרים בהון סיכון הישראלי בשנים 2022-2021 הוא לפחות כ-75%-80%.
כמו כן, יותר מ-90% מכספי המחקר והפיתוח מגיעים מהמגזר הפרטי, ורק 9% במימון ממשלתי, הנתון הנמוך ביותר מבין מדינות ה-OECD. לפי סמנכ"ל האסטרטגיה ברשות, לא מדובר בנתון מפתיע: "בנו את ההייטק בתור ענף שנבנה על השוק הפרטי, וצומח ככה מהר מאוד. אם היו שואלים לפני 30-20 שנה את האבות המייסדים אם התוצאה של היום היא תוצאה טובה - היו עונים שכן".
עם זאת, ההסתמכות על כסף פרטי וזר טומנת בחובה סיכונים. אז מה בכל זאת ממליצים ברשות? "בהסתכלות של כמה שנים קדימה, הדבר המרכזי שאנחנו מתמקדים בו זה התאמה של הרגולציה הישראלית, שתאפשר כניסה יותר משמעותית של המשקיעים הישראליים", מתאר דגן. "בנוסף צריך גם השקעה של המדינה, בעיקר איפה שהשוק פחות מפותח. איפה שהשוק יותר בוגר, ומקבל משאבים מהעולם, אנחנו יכולים לתת לו להתנהל".