פרסום ראשון: ישראל חתמה על ברית אזורית חדשה וראשונה מסוגה לאספקת חיטה עם שתי מדינות מוסלמיות, אוזבקיסטן ואזרבייג'ן – כך נודע היום (שני) ל-N12. ההסכמים יבטיחו את כל החיטה לה זקוקה המדינה, על רקע משבר החיטה העולמי בעקבות המלחמה באוקראינה.
מדובר בהסכם ראשון מסוגו עם אוזבקיסטן, שמטרתו היא לייצר ודאות למקורות החיטה של ישראל. זו תוכנית ארוכת טווח, שפותחה מתוך רצון לגוון את מקורות החיטה. ישראל מייבאת מידי שנה מעל ל-90% אחוז מהחיטה שהיא צורכת, לכל השימושים - ובעיקר עבור מזון לבעלי חיים.
המלחמה באוקראינה, ועוד קודם לכן גם משבר הסחורות בתקופת הקורונה, יצר קושי גדול בייבוא הסחורות לישראל - מה שגרם לעליית מחירים גדולה של עשרות אחוזים, שהתגלגלה בסוף לכל הצרכנים. שתי המדינות המוסלמיות, שיהפכו בעצם לסוג של "קבלניות גידול" של ישראל – יקבלו בתמורה טכנולוגיות מתקדמות בתחום החקלאות, שיסופקו דרך משרד החקלאות.
שר החקלאות אבי דיכטר בירך: "כחלק מהחזון שאנחנו מובילים במשרד החקלאות להבטחת ביטחון מזון בשגרה ובחירום, אנחנו מתקדמים היום עוד צעד משמעותי להבטחת תוצרת חקלאית שרובה אינה מיוצרת בארץ. בתקופה זו, של אי וודאות גלובלית - מדינות רבות מעוניינות לקדם איתנו, מתוך אינטרסים משותפים. נמשיך ליצור עוד שותפויות בין מדינת ישראל למדינות אחרות ובכך להבטיח את ביטחון המזון לאזרחי ישראל".
באירופה ומדינות נוספות בעולם מתגבשות קואליציות שמטרתן ליצור שותפויות לייצור מזון. על פי נתוני האו"ם, עד שנת 2050 צפויים להיות בעולם כשני מיליארד אנשים שיסבלו מרעב, זאת בין היתר נוכח שינויי האקלים וירידת כמות החיטה בעולם אל מול המלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה.
לישראל קשרים דיפלומטיים טובים עם אוזבקיסטן ואזרבייג'ן, שבשנה האחרונה רק הולכים ומתחזקים. לאחר פתיחת שגרירות אזרבייג'ן בישראל, הגיע שר החקלאות האזרי לשעבר, אינם קארימוב, לביקור בישראל ונפגש עם השר דיכטר לבחינת ייצוא טכנולוגיות ישראליות. בעבר, התקיים שיתוף ידע ישראלי עם אזרבייג'ן בתחומי ניהול התעשייה החקלאית, חקלאות המים והחקלאות האורגנית.
בין אוזבקיסטן וישראל קיימים יחסים דיפלומטיים חמים ב-30 השנים האחרונות. ישראל מעוניינת לבחון את גידול החיטה באוזבקיסטן, בשל היותה המובילה בייצור חיטה באירו-אסיה. שיתופי פעולה קודמים בין ישראל ואוזבקיסטן עסקו בפתרונות לחקלאות באזורים צחיחים, שכן ישראל נחשבת למובילה בידע, בפתרונות ובמחקר שנעשה לייצור מזון בתנאים אקלימיים משתנים. שיתוף הידע נעשה, בין היתר, בכל הנוגע למים לחקלאות, שימור קרקע והגנת הצומח.