בעוד חלום הדירה הולך ומתרחק, יותר ויותר ישראלים נאלצים להתמודד עם המציאות - ולפנות לשוק השכירות. בחודשים האחרונים הביקוש הלך והעמיק - והמחירים עלו בחדות. לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בסוף השבוע, שוכרים שנכנסו לדירה שכורה ביוני שילמו בממוצע כ-10% יותר מהדיירים הקודמים - על אותה דירה. איך זה קרה, ומה אפשר לעשות? N12 מסבירים.
סיקור N12
- מחירי הדירות ממשיכים לרדת, מחירי השכירות מזנקים
- הנחות גבוהות יותר לעשירים: נתוני מחיר למשתכן
- תושבי גני תקווה חוששים מקריסת הבניין שלהם
- הקבלן מסר את הדירה עם ליקויים? כדאי לתבוע
- מה שווי הקרקעות שבהן מחזיקה המדינה?
הביקוש עלה, ההיצע לא
כבר שנה שאנחנו חיים ב"סביבת ריבית גבוהה", כפי שמגדירים זאת בבנק ישראל. התרגלנו לחשוב שזו משפיעה בעיקר על נוטלי המשכנתאות, שמתקשים לקנות דירה או לעמוד בהחזרים. אבל, התקופה הזו אינה פשוטה גם עבור 30% ממשקי הבית, שגרים בשכירות.
"זה אסון בשוק הדיור", מסביר פרופ' דני בן-שחר, ראש מכון אלרוב לחקר הנדל"ן בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. "כבר הרבה זמן שמחירי הדירות כאן הם בלתי אפשריים עבור רוב משקי הבית, בעיקר בערים. עכשיו, אנחנו מגיעים למצב שאפילו מחירי השכירות הם בלתי אפשריים".
כפי שניתן לראות בטבלה, בשכונות המבוקשות בערים מחירי השכירות עלו בשיעור חד ב-12 החודשים האחרונים, כך לפי בחינת מודעות שפורסמו באתר יד2. משפחות שרוצות לשכור דירת 4 חדרים בשכונת יד אליהו בתל אביב או בשכונת תלפיות בירושלים, יאלצו לשלם 20% יותר מבשנה שעברה על אותן דירות.
אז איך הגענו לשם? ה"קיפאון" בשוק הדיור הפנה רבים לשוק השכירות: "הריבית מאוד עלתה בתקופה האחרונה, אבל יש ציפיות שהיא תרד. הציבור מודע לזה, ולכן יש המון שחקנים בשוק שפשוט יושבים על הגדר ומחכים. אבל, אי אפשר להסתדר בלי דירה, ולכן הם הולכים לתחליף - שוק השכירות", מסביר בן-שחר.
אם כן, הביקוש לדירות להשכרה עולה, אבל בינתיים ההיצע לא גדל. כרגע יש כ-50 אלף דירות מוכנות שנמצאות "על המדף", ללא רוכשים, דירות שבדרך כלל היו מופנות להשכרה. בנוסף, הקבלנים מתקשים להשיג ליווי בנקאי לפרויקטים גדולים, והתחלות הבנייה יורדות.
"אם קצב התחלות הבנייה לא יעמוד בקצב הביקוש, לא נראה את המחירים יורדים", קובע בן-שחר. "ולא רק זה, נראה אותם ממשיכים לעלות ברגע שהריבית תרד. אז, אולי שוק השכירות יתייצב - אבל הדירות לקנייה יתייקרו משמעותית".
משפחות וסטודנטים נדחקים מהערים
"תל אביב לא צריכה רק עורכי דין, רופאים ואקדמאים", אומר פרופ' בן-שחר. "היא צריכה אנשי שירות, מורים, אחיות, אינסטלטורים, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה חברתית זה לא נכון שהעיר תהיה לעשירים בלבד".
אבל, עם הזמן נראה שאלה יכולים פחות ופחות להרשות לעצמם לגור בתוך העיר. "ניקח נניח את עשירונים 3-7, אלה אוכלוסיות קצת יותר חזקות, שבכל זאת מתקשות להשיג קורת גג. מעבר להגדלת הביקוש, אפשר לסייע להן עפ פתרונות כמו דיור בר השגה, השכרה לטווח ארוך".
לא צריך להמציא את הגלגל בכל הקשור להוזלת מחירי השכירות, אלא פשוט לבצע. מעבר להגדלת ההיצע, רשויות מקומיות כמו עיריית תל אביב כבר הולכות לכיוון של פרויקטים להשכרה לטווח ארוך, או במחירים הוגנים. "היתרון הגדול של התכניות האלה הוא שהן מונעות הדרה של חלק מהאוכלוסייה, ומאפשרות גם לאוכלוסיות שאינן עשירות לגור בתוך הערים", מסביר בן שחר.
אבל בינתיים, התחושה בקרב שוכרים רבים היא שהמדינה מתמקדת בפתרונות לרוכשי דירות - ולא לשוכרים. בעוד תכניות כמו "דירה בהנחה" מסבסדות במיליארדי שקלים את רוכשי הדירות, דווקא אוכלוסיות חלשות יותר, שחלום הדירה רחוק מהן, נותרות להתמודד לבד בשוק יקר שהולך ונהיה קשה יותר.