קבוצות הפייסבוק ודפי האינסטגרם מלאים בפוסטים ותגובות המציגות המלצות או דיס-המלצות על מוצרים, חנויות, טרנדים, קופות חולים או אפילו אוניברסיטאות. בשנים האחרונות הפרסום בקהילות שלנו, מרחב שקוף ונקי מאינטרסים סמויים לכאורה, עבר "השתלטות" של חברות מסחריות שהופכות את כל המידע להרבה יותר מוטה.

כך עובדת השיטה: הלקוחות, שרוב המקרים מדובר בחברות, אך בחלק מהמקרים בקופות חולים ואף באוניברסיטאות, שוכרים חברה שמתמחה ביצירת "שיח" בקהילות שאנחנו חברים בהן ברשתות החברתיות, שנדמה כן ואמיתי. הבעיה? מדובר בתעשייה חוקית לגמרי.

"אנחנו מפעילים גולשים איפה שצריך", מספר בעל חברה לייצור שיח ברשת, "אנחנו לא עולם של משפיענים, אנחנו עולם של שכנוע". לטענתו, השימוש בשיח הפיקטיבי מהווה סוג של "השקעה לטווח ארוך" לעומת השימוש במשפיענים, שלרוב בולט יותר לעין. "זה קצת כמו מאמן כושר, רק אחרי תקופה אתה מתחיל לראות באמת את התוצאות", סיכם.

בשיחה עם נציגה שעובדת באחת החברות, מתגלה גודל האופרציה. החברה מספקת מספר רב של פרופילים פיקטיביים, כל אחד עם שם משתמש, סיסמה, תמונות, פוסטים קודמים ותגובות - ממש משתמש "פעיל" שנוצר על ידי החברה. אך לא מדובר רק בהשתלת פוסטים, גם המגיבים לאותם פוסטים מהווים חלק מאותו מערך פרופילים שמתופעל בסנכרון ומתוכנן מראש.

החברות שמממנות תגובות ברשת כדי לקדם מוצרים (צילום: n12)
מערכת שליטה בפרופילים מזויפים | צילום: n12

"את רואה שמישהי כותבת 'קניתי חיתולים לילדה שלי והמבצעים הם ככה וככה'. ואז אחת אחרת ישר תגיד לה 'תקשיבי, מה קורה לך, אני קונה אצל זה וזה עולה שם במבצעים חצי מחיר'", משתף בעל החברה בדרכי הפעולה, "'האנשים הפיקטיבים' לוקחים תמונות מאנשים בחו"ל, כי יש מדינות שהם מאוד דומים לישראלים. לדוגמה, היוונים נורא דומים לישראלים, גם האיטלקים דומים לישראלים - והבנות בכלל דומות".

 

תגובה
תגובה
תגובה
תגובה
תגובה
תגובה
_OBJ