ראש המועצה הישראלית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, פרופ' אבי שמחון, התראיין אתמול (רביעי) למהדורה המרכזית - ובדבריו תיאר את המשבר הכלכלי שמלווה את המהפכה המשפטית ככזה שנובע מה"קרע בעם". זו ממש לא הייתה האמירה היחידה שלא מתיישבת עם עמדותיהם של סוכנויות דירוג האשראי ובכירי הכלכלנים. N12 עושים סדר
"כשיש כאלה מהומות, כשיש כאלה הפגנות, ברור שיש משבר"
העובדות: בממשלה נוטים להאשים את התגובה הציבורית החריפה לחוקים המשפטיים בהשלכות הכלכליות על המשק. תחילה האשימו את יזמי ההייטק ב"פאניקה" שמבריחה משקיעים, אחר כך טענו שההפגנות מייצרות "חוסר יציבות" שהבהיל את סוכנויות הדירוג, וגם עכשיו שמחון, היועץ הכלכלי הבכיר לנתניהו, מאשים את ה"קרע בעם" במשבר הכלכלי.
הסכנה לכלכלה הישראלית - סיקור N12
- היערכות לקרב בלימה; יועץ נתניהו - "יש הפגנות, יש משבר"
- צונאמי של אזהרות: "מאותתים שיהיה קשה לשמור על הכלכלה"
- דוח חריף של מודי'ס: "החששות מתממשים, נתונים מדאיגים"
- סיטי בנק בדוח מיוחד על ישראל: "המצב הפך למסוכן ומסובך"
בדוח שפרסמה רק השבוע סוכנות הדירוג מודי'ס, ציינו כלכלני הסוכנות כי שינו את תחזית הדירוג של ישראל מחיובית ליציבה בשל מהלכי הממשלה, ולא מכל סיבה אחרת: "שינינו את התחזית עבור ישראל על מנת לשקף את עמדנו כי מצב הממשל בישראל מתדרדר, כפי שממחישות ההצעות לשינוים במערכת המשפט. אנחנו מאמינים שהשינוי הנרחב שמציעה הממשלה יכול להחליש את עצמאות מערכת המשפט - ולהחליש את האיזונים והבלמים בין הרשויות".
"מודי'ס צופים שהכלכלה הישראלית תצמח גם ב-2023 וגם ב-2024 ב-3%"
העובדות: לא בדיוק. פרופ' שמחון משמיט כוכבית חשובה שמוזכרת בדוח: "אנחנו צופים כי התוצר הישראלי יצמח ב-3% בשנתיים הקרובות, אך לתחזית הזו לא הכנסנו השלכות שליליות של מתח חברתי ופוליטי ממושך". גם בנק ישראל הציג תחזית דומה במקרה של פשרה, אך הזהיר כי במקרה בו אין פשרה - תהיה פגיעה של כ-2.8% בתוצר מדי שנה. כלומר - הכלכלה תהיה בקפאון, ואף תקטן אל מול הגידול באוכלוסיה.
"נשווה את זה לעולם - האיחוד האירופי צפוי לצמוח פחות, ארה"ב גם"
העובדות: תחזית הצמיחה של ישראל אופטימית ביחס למדינות אחרות בעולם. כך לדוגמה, בדוח שפרסם ה-OECD, צפו כלכלני הארגון כי קצב הצמיחה בישראל בשנתיים הקרובות יהיה כפול מקצב הצמיחה במדינות המפותחות. אבל, הצמיחה הזו לא משקללת בתוכה את ההשלכות האפשריות של המהפיכה המשפטית. 
כלכלות העולם נפגעו במידה רבה מהמלחמה במזרח אירופה, בעיקר כלכלות אירופה, שצפויות להתאושש מהמשבר הכלכלי ביבשת רק אחרי 2024. הכלכלה הישראלית מושפעת פחות מהמלחמה, מה שנותן לה יתרון בתחזית הצמיחה. כלכלנים טוענים כי ישראל יכלה להפוך בתקופה זו ל'אי של יציבות' - ולהנות מצמיחה גדולה אף יותר.
"הכלכלה הישראלית מוטה להיי-טק, שנמצא בתקופה רגישה מבחינת השקעות בגלל הריבית"
העובדות: ענף ההיי-טק הישראלי נפגע מהמשבר העולמי, אך לפי בדיקה שערכה רשות החדשנות, בעולם החלו להתאושש מהמשבר - אבל בישראל לא. בדוח האחרון של הרשות ציינו כי ההשקעות בסטארטאפים ישראליים ירדו ברבעון הראשון של השנה ביותר מ-70% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ירידה חדה יותר ביחס למקומות אחרים שנבדקו.
ברשות החדשנות חוששים לעתיד ההיי-טק הישראלי: "80% מהחברות יירשמו בחו"ל"
"אני לא זוכר שראש הממשלה אי פעם הטעה מישהו מסוכנויות הדירוג בשיחות שהוא ניהל"
העובדות: שמחון אמר בראיון כי הוא היה נוכח בחלק מהשיחות שניהל נתניהו עם סוכנויות הדירוג, ולטענתו - נתניהו לא הטעה את אנשי הסוכנויות. הטענה הזו לא מתיישבת עם דיווח של הפרשן הכלכלי של כלכליסט אדריאן פילוט, לפיו נשיא מודי'ס התרעם בשיחות סגורות: "אני זועם, מעולם לא שיקר לי באופן אישי כל כך מנהיג מדינה כמו נתניהו".
סביב ביקורים של משלחות שונות של סוכנויות הדירוג, באביב וגם בתקופה האחרונה, ניהלו נתניהו וגורמים באוצר שיחות הרגעה, שבהן טענו כי החוקים המשפטיים יקודמו בהסכמה. ואכן, בדוחות השונים שהוציאו שרטטו תרחיש סביר שלפיו המחלוקת תיפתר בהסכמה, ולא הורידו את דירוג האשראי של ישראל.
לכן, בסוכנויות הדירוג הופתעו כשהחקיקה לביטול עילת הסבירות קודמה באופן חד-צדדי. כעת, יצטרכו להתאים מחדש את המודל שלפיו מדדו את הכלכלה הישראלית, ויתכן שהיכולת להיאבק בהורדת הדירוג בעתיד הקרוב - נשחקה.