בדיון שהתקיים היום (ראשון) בוועדת הכלכלה ועסק בהקלת הנטל תשלומי המשכנתאות - לחץ יו"ר הוועדה דוד ביטן על נציגי בנק ישראל והפיקוח על הבנקים להסכים להצעות שונות שיקלו על הלווים. "אם תפתרו את הבעיה לאנשים – לא יהיה צורך בהצעות חוק", הכריז.
"בד"כ אדם שלוקח משכנתא גם ככה מביא את עצמו למצב גבולי", ציין ביטן, "נעזר מפה ומשם ואם המשכנתא קופצת לו במעל אלף שקל בחודש הוא לא יכול לעמוד בזה ולא תמיד יש מי שיעזור, וכך אנשים מגיעים למצב של 'אין מוצא'. ישבנו הבוקר עם נציגי בנק ישראל ודנו במספר פתרונות אפשריים - ובהם הגדלת הפריסה ל-30 שנה מהיום למשכנתאות קיימות, מתן 'גרייס' להפסקת תשלומים לתקופה מסוימת המוסכמת עם הבנק או הקפאה של הפער שנוצר מעליית הריבית לתקופה מסוימת ופריסתו לאחר מכן בלי לפרוס שוב את כל המשכנתא".
יו"ר הוועדה לצמצום פערים חברתיים בפריפריה ח"כ אברהם בצלאל הצטרף לקריאתו של ביטן: "ראינו עכשיו שהייתה עצירה בהעלאת הריבית, כנראה שרחשי הציבור מגיעים גם לנגיד שמבין שהציבור נאנק תחת העומס וצריך קצת לעצור. עכשיו חייבים לראות איך מסייעים לציבור נוטלי המשכנתאות לעמוד במצב שנוצר ומוודאים שלא מעלים עוד יותר את התשלום החודשי שלהם".
חה"כ אזולאי מש"ס הציע לחייב את הבנקים לאפשר ללקוחות להקפיא את תשלום הפער שנוצר מעליית הריבית ולפרוס אותו בהמשך. ביטן ביקש מבנק ישראל להתייחס לבקשה ולהעביר התייחסות לוועדה עד השבוע הבא.
"הבנקים הכניסו יד לכיס וסופגים חלק מעליות הריבית"
ד"ר שלמה נס שהשתתף בוועדה: "כשמעלים את הריבית בצורה כזו דרמטית בתקופה כזו קצרה היה מצופה שיהיו במקביל צעדים שיסייעו לציבור לעמוד בזה. בכירים מאוד בבנקים מחזיקים באותם נתונים וגם הם מוטרדים מאוד, כי יש מבול של פניות מאנשים שמבקשים לשנות משכנתאות ולהקל על התשלומים. אדם לא רוצה שייקחו לו את הבית אז הוא ישלם את המשכנתא, אבל הוא לא ייסע לחופשה ולא ישלח את הילדים לקייטנה וכאן הפגיעה ברווחת הציבור. הוא פנה לנציגי בנק ישראל: "הבנקים גם ביקשו שיתנו להם אפשרות להאריך את משך תקופת המשכנתא. מדובר בהגבלה שפעם לא הייתה קיימת ואין שום סיבה שלא לתת את זה עכשיו ולאפשר להם לפרוס הלוואה לעוד 5 שנים. השאירו את זה לשיקול הדעת של הבנק".
מנגד השיבה ד"ר זיו נאור, מנהלת היחידה הכלכלית בפיקוח על הבנקים: "אכן יש עלייה ממוצעת של כ-800 שקל לחודש למשכנתא, זה משתנה ותלוי בגודל ההלוואה המקורית, במסלול ותמהיל ההלוואה. אצל לקוחות שלקחו הלוואת ב-2021-2022 העלייה היא משמעותית יותר. בבחינת שיעור ההחזר החודשי מהכנסה העלייה היא פחות משמעותית. כמו כן, לא חלה עלייה בכמות הפיגורים בתשלומים. למרות זאת, נגיד בנק ישראל קרא לבנקים לשיחה, ביקש לראות עשייה משמעותית בתחום הזה ושלח אותם לנסות לאתר את הלקוחות שמתקשים בתשלומים ולסייע להם. הבנקים הכניסו יד לכיס וסופגים היום חלק מעליות הריבית".
ביטן פנה לנציגת הפיקוח על הבנקים ולחץ: "אנחנו רוצים שבעניין הזה תהיה בשורה, אם תפתרו את הבעיה לאנשים – לא יהיה צורך בהצעות חוק. המדינה צריכה לעזור בנקודות זכות כפי שהיא עוזרת למעמד הביניים. אם יש לכם תשובה חיובית תתייחסו עכשיו, אם התשובה שלילית תתייחסו לזה בשבוע הבא אחרי שתשבו עם הבנקים - ואז אני מאמין שגם ירדו מכם חברי הכנסת".
"צריכים להיות זהירים במה שמציעים ללקוחות"
ד"ר יוסי סעדון מבנק ישראל הסתייג מההצעות: "אנחנו צריכים להיות זהירים במה שאנחנו מציעים ללקוחות. רוב ההצעות במסמך הזה, כולל הארכת חיי המשכנת ודחיית תשלומים, משמעותן היא אחת - להכביד בנטל התשלומים על הלקוח, ומי שייהנה מזה בסוף אלה הבנקים. לדוגמא - הארכת הלוואה מ-30 ל-35 שנה משמעותה הוזלה של 28 ש"ח בהחזר החודשי, אבל זה מגדיל את סך כל התשלומים הצפויים בלמעלה מ-20 אלף שקל. אותנו גידלו עם צריכה שהייתה מידתית להכנסה שלנו, צריך לשנות תפיסה לכך שצורכים בהתאם ליכולות. דחיפות של הלוואות ואשראי הם חבל תלייה ללווה. צריך להנגיש אשראי אבל לא לדחוף אותו".
"הדבר העיקרי שפוגע בשכבות החלשות זו אינפלציה - שתפגע במשכנתא, בכלכלה ובאיכות החיים וזו הסיבה לעליית הריבית", הסביר ד"ר נמרוד שגב מחטיבת המחקר בבנק ישראל. "צריך לשים לב שכל הצעה שבמסגרתה השפעת עליית הריבית מתבטלת או מושפעת יכולה להשפיע גם על האינפלציה ועל המדיניות המוניטרית. חשוב לזהות ולעזור למי שמתקשה ולסייע לו אבל יש הרבה מחזירים שיכולים לעמוד בעלייה והדיון לא יכול להיות על כל נוטלי המשכנתאות".
לסיכום הדיון אמר ח"כ אברהם בצלאל: "האזרחים חשובים לנו יותר מהכל, לשם כך נשלחנו ונעשה מה שצריך כדי לעזור להם. הבנקים מחכים להנחיות של בנק ישראל ואנחנו מצפים שתגיעו עם תשובות לדיון נוסף שייערך בשבוע הבא".