אחרי הטלטלה בכלכלה הישראלית בעקבות הדוח הפסימי שפרסמה אתמול (שלישי) סוכנות הדירוג מודי'ס,  עיני בנק ישראל ומשרד האוצר נשואות אל עבר ההחלטה שתקבל סוכנות הדירוג פיץ', אותה היא תפרסם בעוד כשבוע. החשש של הכלכלנים בישראל הוא שגם פיץ' תזהיר מפני השקעה בישראל.

על רקע החשש הגדול מפני החלטת סוכנות הדירוג, ההערכות במערכת הכלכלית הן שפיץ' לא תוריד את הדירוג בהחלטה הקרובה.

ממשרד האוצר נמסר: "אנו עומדים בקשר הדוק עם חברות הדירוג וגופים כלכליים בין-לאומיים, ובוחנים באופן תדיר את מצב המשק ואת הסיכונים הנשקפים לו". עוד הבטיחו במשרד האוצר לשקף לציבור את ההתפחויות האפשריות במשק וכן את הצעדים הנדרשים לצור מזעור הסיכונים האפשריים.

לפני כשבוע נחתו בישראל נציגים של סוכנות הדירוג פיץ'. במהלך ביקורם בארץ הם נפגשו עם כלכלנים בכירים וגם עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שהבטיח להם שיפעל להסכמה רחבה בעניין המהמפכה המשפטית. 

היועץ הבכיר של נתניהו: "אם נמשיך בקצב הזה - זה ודאי לא דבר טוב לכלכלה"

אבי שמחון, היועץ הכלכלי הבכיר ביותר של רה"מ נתניהו ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, האשים הערב בריאיון את המחאות במשבר הכלכלי. "אף אחד לא אומר שהכול בסדר. כשיש כאלה מהומות והפגנות - ברור שיש משבר", אמר שמחון, והוסיף: "זה שאנחנו צריכים להגיע להסכמות זה דבר שמקובל על כולם. יחד עם זאת, כל הנתונים הכלכליים מצביעים על זה שכלכלת ישראל מאוד איתנה".

לפני שפרסמו את הדוח, שוחח ראש הממשלה עם מנכ"ל מודי'ס והבטיח לו שהחקיקה תעבור הסכמה רחבה. לאחר שהחוק לביטול עילת הסבירות אושר, צוטט מנכ"ל סוכנות הדירוג: "אני זועם, מעולם לא שיקר לי באופן אישי כל כך מנהיג מדינה כמו נתניהו". על כך השיב יועצו של רה"מ: "לא זוכר שראש הממשלה אי פעם הטעה מישהו בשיחות שניהל. אני מאוד מתפלא. שמעתי את נתניהו אומר שינסה ככל הניתן להגיע להסכמות, אבל הוא גם אמר שאם לא שיחות ההידברות לא ייצלחו - זה לא אומר שלא יעשה דבר".

הכלכלן הבכיר הודה: "נכון שמודי'ס גם אומרים שאם יימשך אי השקט הזה הוא עלול להוות סיכון. אני לא מזלזל בסיכון זה ולא אומר שאם אחנו נמשיך בקצב הזה, עם הפילוג והשסע, זה דבר טוב לכלכלה. זה ודאי לא דבר טוב לכלכלה". עם זאת, הוא הסיף כי "היסודות של הכלכלה הישראלית מאוד איתנים".

"הכי חשוב שהיה כתוב בדוח מודי'ס שהם צופים שהכלכלה תצמח גם ב-2023 וגם ב-2024 ב-3%. הם כתבו את זה אפילו פעמיים", אמר שמחון. "האיחוד האירופי צפוי לצמוח בין חצי אחוז לאחוז - הרבה פחות ממנו. ארה"ב צפויה לצמוח באחוז אחד, והעובדה שמודי'ס כתבו פעמיים בצורה מאוד ברורה שאנחנו צפויים לצמוח בקצב הרבה יותר מהיר מעידה על כך שיש פה כלכלה איתנה".

היום קיים היום שר האוצר בצלאל סמוטריץ' דיון עם בכירי משרדו על השלכות ההודעה שפרסמה מודי'ס. ממשרדו נמסר כי "אנו מתייחסים לעניין בכובד ראש".

"אם חושבים שהכלכלה תיפגע - זה יתבטא": מה צפוי אחרי אזהרות הגופים הכלכליים?

אחרי כמה ימים של ירידות חדות, הבורסה בתל אביב התאוששה הבוקר, ומאז המדדים "מזנקים" - מדד ת"א 35 עלה ביותר מ-2%, ומדד ת"א 125 מתקרב לשם גם הוא. אז איך זה קורה יום אחרי שסוכנות הדירוג מודי'ס פרסמה דוח פסימי עבור ישראל, והבנקים מורגן סטנלי וסיטי מסבירים למשקיעים שהסכנות בשוק גבוהות?

סיקור N12

"הבורסה כרגע היא מאוד תנודתית, לפעמים מתנהגת כמו 'דרמה קווין' ויורדת ועולה מאוד מהר", הסביר ל-N12 אורי גרינפלד, האסטרטג הראשי בבית ההשקעות פסגות. "אתמול ראינו ירידות חדות, כשהמשקיעים חיכו להודעת מודי'ס, וחשבו שאולי תהיה הורדת דירוג או אופק דירוג. הדוח בסוף לא היה חמור מדי, ולכן אנחנו רואים תיקון", מסביר גרינפלד.

עם זאת, יום "ירוק" בבורסה לא בהכרח מבשר טובות. "השוק הישראלי מתומחר נמוך ביחס לעולם. יכול להיות שהוא זול מהסיבות הנכונות - ויכול להיות שלא. מה שמעניין אותנו זה המגמה. ואם רוב האנשים מעריכים שחקיקה תפגע בכלכלה הישראלית - זה בא ויבוא לידי ביטוי בבורסה", העריך גרינפלד.

"הדוח של מוד'יס שיצא אתמול מהווה קריאת השכמה לממשלת ישראל שאם לא תתעשת במהרה אז יהיה פה משבר פיננסי סטייל אנגליה", אמר מנכ"ל הבורסה איתי בן זאב, בהתייחסות ראשונה לדוח שפורסם אמש ע"י מוד'יס. "מוד'יס הוא גוף בין-לאומי אובייקטיבי ונייטרלי שאומר בריש גלי שלמרות שהכלכלה שלנו חזקה, אנחנו כמדינה נמצאים במדרון חלקלק שבסופו ייגרם נזק כלכלי משמעותי לכלל אזרחי מדינת ישראל. זהו שיקוף של כלכלת ישראל בעיני העולם, אסור לנו להתעלם ממנו".

"לכן אנו פונים לראש הממשלה ולשר האוצר - דברו עם מוד'יס וחברות הדירוג הבין-לאומיות הנוספות ועשו את הנדרש על מנת למנוע הורדת דירוג שתהיה הרסנית לכל מה שנבנה כאן בעמל רב ובכישרון במשך שנים רבות", הוסיף המנכ"ל בן זאב.

החודשים הקרובים צפויים להיות חודשים מעניינים בבורסה הישראלית, כשלמשקיעים בעצם אין הרבה כלים למדוד את רמת הסיכון, כשהכנסת נמצאת בפגרה והחקיקה מושהית. "אנחנו נעים בין רגע של אופטימיות לרגע של פסימיות", מסבירה ל-N12 בכירה בשוק ההון, שהעדיפה שלא להזדהות בשמה. "עד תחילת השבוע כולם חשבו שהולכים לאיזשהו סוג של הסכמה, תהליך שיעשה בהבנה, תהליך שהוא חיובי למשק. אבל אחרי שהתהליך נעשה כמו שהוא נעשה, רואים דברים אחרת".

"לא בטוח אם הפגרה תשנה את התמונה"

"אנחנו כרגע ממליצים להיות עם הטייה לשווקים בחו"ל", מסבירה הבכירה. "יכול להיות שזו תקופה להציץ החוצה, יש כרגע שווקים טובים באירופה ובארה"ב. יתכן שיהיה שיפור בשוק הישראלי, אבל כבר קשה להעריך. אחרי שלא הצליחו להסתדר לפשרה חצי שנה, לא בטוח איך שלושה חודשים ישנו את התמונה".

המצב בשוק יהיה תלוי במידה רבה בהתבטאויות השרים וחברי הכנסת, ויתכן שכל אחד יוכל "להקפיץ" את השווקים, לטובה ולרעה. "זה לא שאם תהיה חקיקה או לא תהיה חקיקה זה מה שבאמת משנה. משנה מה יהיה הסנטימנט ומה אנשים ירגישו שיקרה ביום שאחרי הפגרה. אם בתקופה הזו ילכו לכיוון של חזרה לשיחות, הסכמות, זה יעשה טוב לשוק", מסביר גרינפלד.

"הכול יתייקר, כל אחד ירגיש את זה"

גורם כלכלי בכיר התריע אתמול במסר שדווח במהדורה המרכזית: "סוכנויות הדירוג ביקשו מאיתנו שלושה דברים: הסכמה רחבה, רפורמה מידתית וקצב איטי - הן הבינו שזה לא קורה וזה חמור. מתחילים לראות כאן תהליך של אובדן האמון הבין-לאומי בשוק הישראלי וזה מסוכן".  

פרופ' ששינסקי מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית התייחס לאזהרות של הגופים הכלכליים: "אני בהחלט מודאג, לא רק מההשפעות לטווח קצר. יש שווקים שמגיבים מיידית - שוקי המניות, שער החליפין וכו'. בנקי ההשקעות האמריקנים, שהם הגדולים בעולם - סיטי בנק ומורגן סטנלי, הורידו את ההמלצה של ההשקעה בישראל. זה ישפיע בעיקר על כל הסטארט-אפים החדשים שזקוקים לכסף וזה לא יגיע. ההשפעה תורגש בטווח הבינוני והארוך".

"צריך לזכור גם שנגיד בנק ישראל אמר לאחרונה שהוא מעריך שההפיכה המשטרית תרמה כ-25% לאינפלציה עצמה - ועכשיו זה יהיה עוד יותר", מסביר ששינסקי, "אם הריבית באמת תעלה - מקבלי המשכנתאות, הפנסיות - כולם ירגישו את זה מיד, הייבוא, מחירי הדלק וכו' - הכול יתייקר בגלל שער החליפין כשלעצמו ותהיינה השפעות נוספות. את זה ירגיש כל אחד שהולך לחנות".

ששינסקי התייחס לתגובת נתניהו וסמוטריץ' שציינו בין השאר את ההשקעה של אינטל בישראל: "הם השקיעו לפני שהחקיקה האחרונה נעשתה. הסיבה שלא הגיעו לפשרה, זו לא רק עילת הסבירות עצמה, אלא הגיליוטינה שתלויה לגבי ההמשך. לא הייתה שום הסכמה לגבי הקפאה זמנית לתקופה מסוימת - והגיליוטינה הזו תשפיע על הטווח הארוך יותר. החברות שצריכות לגייס כסף לישראל תושפענה ראשונות והאזרחים דרכן". הוא הוסיף: "אני מקווה שעדיין יגיעו לאיזשהו אפשרות של הקפאה של המשך החקיקה - אחרת השווקים יגיבו".